אור הישר (נשים א) כז

ג' שנים ויום אחד כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"א

דף ס"א ע"א קברי עכו"ם אינן מטמאין באהל כו' ע' משך חכמה לפ' וידא בפסוק ואנכי עפר ואפר

שם ור"ש בן יוחי לא נפקד ממנו איש לעבירה. ע' משך חכמה לפ' מטות בפסוק ויקצוף משה ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

שם רבינא אמר נהי דמעטינהו קרא מאטמויי באהל כו' ממגע ומשא מי מעטינהו קרא, ע' בס' האשכול ובנחל אשכול ה' טומאת כהנים

תוד"ה ואין בסה"ד. והא דכתיב והארץ נתן לבני אדם ודרשינן מיניה דיש קנין לנכרי היינו בני אדם הראשון ע"כ, עמש"כ בזה הראב"ן בסי' שי"ז אות ב'

תוד"ה ממגע ומשא, וצריכים כהנים ליזהר מקברי נכרים ובפ' המקבל בעובדא דאליהו דהשיב לרבה בר אבהו כרשב"י כו' עיקר טעמיה שהיה סמך על רוב ארונות שיש בהן פותח טפח כו', ע' מה שהאריך בזה בברכי יוסף חא"ח סי' ל"ב סק"ד. ע"ב תניא ר' אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה כו', וקשה איך פשיט להו להתוס' בקידושין ד"י ע"א בד"ה ומקבל את גיטה לענין נשואה קטנה לכהן ממשנה דתרומות ע"ש. הלא התם לר' אליעזר קיימינן ואיהו סבר דכהן לא ישא את הקטנה, וצ"ל דקושית התוס' היא דלוקמי בעבר ונשאה. דר"א קאמר רק דלא ישא לכתחילה

שם והתניא זונה זונה כשמה ד"ר אליעזר ר"ע אומר זונה זו מופקרת כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ

שם וחכ"א אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, ע' רמב"ן ומג"א לסה"מ שרש חמישי ובראב"ן ס"ס נ"ח

שם ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה, ע' במגיד משנה ואור שמח פ"א ה"ד מה' אישות

שם אי הכי ישראל נמי פיתויי קטנה אונס הוא כו'. עמש"כ בחידושי לעיל ל"ג ע"ב וע"ע בס.' חזקה רבה חאה"ע סי, רי"ב ובס' מבית מאיר ח"ב ה"א סעיף ט"ז

שם אין בתולה אלא נערה וכה"א והנערה טובת מראה מאד בתולה ע' בתוד"ה וכן ובמשך חכמה לפי חיי שרה בפסוק ותהי לו לאשה

שם א"ר עמרם אין הלכה כר"א. ע' רש"י כתובות ד"ל ע"א ד"ה בעולה לכה"ג ובת' הריב"ש סי' קצ"ד

רש"י ד"ה ר"מ חייש למיעוטא. ה"נ חייש ר' אליעזר דילמא תמצא קטנה זו אילונית, ע' תוס' גיטין מ"ו ע"ב ד"ה המוציא בסה"ד ובנוב"י תנינא חאה"ע סי' ע"ח וע"ע בראבי"ה סי' קנ"א

רש"י דיה אלא גיורת דנבעלה בנכריותה לנכרים כו', ע ח"ס אה"ע ח"א סי' י"ד

תוד"ה וכן הוא. וה"ר שמואל חסיד משפי"רא הוכיח שהיתה בת י"ד מדתניא בספרי ששה זוגות כו' עי' ראב"ן סי' קי"ח

תוד"ה לא יבטל אדם מפו"ר. או משום פלוגתא דב"ש וב"ה הדר תני לה ע"כ, ופלוגתתם נוגע נמי לענין מתה אשתו דאם אין לו אשה ובנים מותר לישא לאלתר כדתניא במו"ק כ"ג ע"א, ולפ"ז לב"ה אפילו אם יש לו שני זכרים מותר נמי לישא לאלתר דדין פו"ר לדידיה הוא זכר ונקבה, וע' תורת האדם להרמב"ן ענין האבילות סד"ה בשמחה כיצד

תוד"ה נ"מ היכא דצריך למכור ס"ת בשביל בת בנים כיון דיש לו בנים לא ימכור כו', ע' אבני מלואים סי' א' סק"ד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' ברכה סי' קס"ה אות ד'

דף ס"ב ע"א היו לו בנים בהיותו עכו"ם ונתגייר ר' יוחנן אמר קיים פו"ר כו'. ע' טו"א לר"ה כ"ח ע"א ובמנחת חינוך מצוה א'

שם איתיביה ר' יוחנן לר"ל בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל וגו' א"ל בהיותו נכרי אית ליה חייס נתגיירו לית להו חייס, וכן נקיט סתמא דהש"ס בב"ק ט"ו ע"א דנכרי יש לו יחס וע"ש פ"ח ע"א רש"י ד"ה גר אין לו חייס, ועפ"ז בלתי מובן פירש"י בב"ב ט"ו ע"ב ד"ה אליהוא שכ' וז"ל על כורחיך מדייחסיה קרא בשמו ושם אביו ושם משפחתו ישראל הוה ע"ש. ולפי הנ"ל הרי בגיותו יש לו חייס וצ"ע

עוד איכא למידק אמאי הביא ר' יוחנן מקרא דבראדך בלאדן בן בלאדן ולא מבלק בן צפור ובלעם בן בעור, ואפשר נמי ממקראות המוקדמין דפ' וישלח שכם בן חמור בלע בן בעור יובב בן זרח וכהנה וצע"ק

שם שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון כו', ע' בת' מהר"מ ב"ר ברוך סי' תתר"כ

תוד"ה דכתיב. וי"ל דאי לאו דפירש מדעתו למה כעסו עליו אהרן ומרים כו', ע' שאילתות פ' ברכה סי' קס"ה ובהעמק שאלה שם אות ה'

תוד"ה ר' יוחנן. אע"ג דלענין כמה דברים אמרו גר שנתגייר כקטן שנולד דמי כו'. ע' ראב"ן סי' נ"ח ובמשך חכמה לפ' תצא ד"ה בישראל ולא בגרים

תוד"ה בני פריה ורביה נינהו. וא"ת דבפ' ד' מיתות משמע דב"נ לא מיפקדו אפריה ורביה כו', הנה קושית התוס' בלתי מובנת לע"ד אטו כונת ר' יוחנן היא מטעם מצות פו"ר בעכו"ם, הלא דעתו הוא משום דמתחשב