אור הישר (נשים א) כה

תוד"ה בזכור מהו. הא דלא יליף זכור ובהמה מהקישא דר' יונה כו'. ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ח'

דף נ"ה ע"א אחותו דכתב בה כרת ל"ל לכדר' יוחנן דאר"י שאם עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ולר' יצחק דאמר כו', ע' נובי"ת חח"מ סי' סמ"ך

שם העראה דחייבי לאוין מנלן מדגלי רחמנא ש"ז גבי שפחה חרופה מכלל דחייבי לאוין בהעראה כו', ע' נוב"י מ"ת חאה"ע סי' כ"ג

ע"ב תוד"ה אשה לבעלה ותירץ הר"ר שמעון הזקן דהא דאמר הכא דקני בהעראה היינו בשלא עשה כי אם העראה ופירש מיד כו', ע, מל"מ רפ"א מה' מכירה ובת' דבר אברהם ר"ס כ"ו

תוד"ה לאחר מיתה. הא דפשיטא ליה בבעל טפי מבבן היינו מהך דרשה דהכא דאשמעינן דלאחר מיתה לא מיקרי שארו ע"כ, הנה התוס' הכא כתבו לפי המסקנא דבסוגיין ובפ' יש נוחלין שם כתבו לפי הס"ד דהכא ועמש"כ בחידושי שם

בא"ד וי"ל דהיינו כמ"ד התם דמעשה חידודין לאו כלום הוא כו' ע' בס' אור גדול סי' מ"ג

תוד"ה לשקינא לה. וי"ל דהכי פירושו שקינא לה דרך אברים שאמר לה איני חושדך אלא דרך אברים וכן שלא כדרכה ע' מל"מ סוף ה' סוטה ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' פ' ובחוט המשולש חלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' ו'

תוד"ה אינו חייב. ונראה דלמ"ד העראה זו הכנסת עטרה אין ראויה להתעבר בהעראה אלא במירוק גיד כו', ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א

דף נ"ו ע"א מאי קנה רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ג סק"ב

שם בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת כו' ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות

רש"י דיה מכאן ואילך מהכנסת עטרה ולמטה אינו אלא נשיקה ופטור כו', ע' בית שמואל סי' כ' סק"ג ובנוב"י תנינא חאה"ע סי' כ"ג

ע"ב מתיב ר"ז והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת כו', ע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ל"ח ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' פ"ב

שם אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה כו'. ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רכ"ה ובס' פרי יהושע לפסחים מ"א ע"ב

שם משום טומאה אין משום זונה לא אלמא באונס לא קרינן ביה זונה, ע' בעל המאור ובחידושי הגאון מהר"ח הלוי ז"ל פ"א הכ"ב מאיסורי ביאה

שם הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא, ע' בס' עמק יהושע סי' ד'

שם פצוע דכא כהן שקדש בת ישראל כו' לר"מ דאמר משתמרת לביאה פסולה דאורייתא לא אכלה הא נמי לא אכלה לר"א ור"ש דאמרי משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה הא נמי אכלה, ע' בס' שערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' רמ"ד

דף נ"ז ע"א בעא מיניה ר' יוחנן מר' אושעיא פצוע דכה כהן שנשא בת גרים מהו שיאכילנה בתרומה אשתיק כו', ע' שעה"מ פט"ו ה"ט מאיסורי ביאה ובאבני מלואים סי' ד' ס"ק ט"ז

שם איתמר רב אמר יש חופה לפסולות ושמואל אמר אין חופה לפסולות, ע' לח"מ פ"י ה"ב מה' אישות ובשעה"מ שם קונטרס חופת חתנים סעי' ד'

רש"י דיה או דילמא קדושה נמי איתוספא בה וקהל איקרי ואסורה לפצוע דכא ולא אכלה ל"א מפי המורה כו' ולשון ראשון נראה עיקר, ע' בחידושי הגאון מהר"ח הלוי ז"ל פט"ו ה"ט מאיסורי ביאה

ע"ב רש"י ד"ה יש חופה לפסולות. כה"ג שהכניס אלמנה בת כהן לחופה ולא בא עליה ומעיקרא נמי לא קידשה כו', ע' בדו"ח להגרע"א מערכה י"ב

תוד"ה דב אמר יש חופה לפסולות. נראה לר"י לפרש לפי שיטת הקונטרס דפליגי בחופה בלא כסף דרב ושמואל סברי כרב הונא כו', ע' בס' בני אהובה פ"י ה"ב מה' אישות ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' שי"ג

תוד"ה נשאת. אבל פחות מבת ג' כיון דלאו בת ביאה היא לא בדיק לה ואיכא למיחש לסמפון וגם חוזר ומשלחה כו', ע' מל"מ פ"ג הי"א מה' אישות ובאור שמח שם פ"י ה"ב

דף נ"ח ע"א מבלעדי אישך מי שקדמה שכיבת בעל לבועל ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל. ע' שעה"מ פ"ג ה"ה מה' אישות ובמש"כ בזה בחידושי לסוטה כ"ד בארוכה

שם אמר רמי בר חמא משכחת לח כגון שבא עליה ארוס בבית אביה, ע' אור שמח רפ"י מה' אישות

שם דכוותה גבי שומרת יבם שבא עליה יבם בבית חמיה שומרת יבם קרית לה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' שכ"ח ובהגה"ה שם ובנובי"ת חאה"ע ס"ס קמ"ה ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ט

תוד"ה ונקה האיש מעון. וא"ת ונוקמא כגון שבא עליה בשוגג כו', ע' בפתח השער לת' עין יצחק ח"א.