אור הישר (נשים א) כד

לבטח אתך. איכא בשניהם, כמבואר לעיל ל"ז ע"ב ובשילהי גיטין, וע"ע בנובי"ת חאה"ע סי' קכ"ו ובאבני מלואים סי' ל"ה סקי"ג

רש"י ד"ה אמר אביי. האי תנא לאו אשטר מאמר קאי אלא אשטר כתובה קאי, ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה א'

תוד"ה דמתפקד. שמא החמיר עליו משום שביזה את רב יהודא עצמו ע' באגרת הנידוי להגאון בעל מקים שמואל סי' צ"ט

תוד'"ה לכשאכנסנה אגרשנה ה"ז גט. תימה דבפ' כל הגט אמרינן דאין גט שמא יאמרו גטה קודם לבנה כו'. ע' בס' הצבא הנדפס בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ראשונה

בא"ד והרי זה גט דקאמר היינו לגרש בו לכתחילה, ע' נוכי"ת חאה"ע סי' ק"ח

ע"ב עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הוא דלא קני, ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ט בהג"ה מה שהביא בשם מהרי"ט וע"ע בנמו"י לב"ב מ"א ע"א מש"כ בשם הראב"ד ובקצוה"ח סי' ער"ה סק"ד ובמה שנחלקו עליו בנה"מ סי' רי"ש ס"ק י"ד ובח"ס ח"ו סי' כ"ח ובת' ריב"ד חא"ח סי' ט"ז וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"מ ובת' הרא"ש כלל ט"ו סי' ב' ובת' הגרע"א סי' ל"ז וסי' רכ"א ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ו ובס' חזקה רבה חח"מ סי' א' וסי' ק"ח ובחוט המשולש בחלק התשובות מהגאון ר' הלל ז"ל סי' ה'

שם הא לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא דקני, ע' קצוה"ח סי' רנ"ו סק"ב

תוד"ה ולאשה. ונראה לר"י דהיינו דוקא למ"ד אין אדם מקנה דשלב"ל אבל למ"ד אדם מקנה הוי גט כו'. ע' בת' הגרע"א ס"ס קמ"א ובח"ס אה"ע ח"א סי' י"א ובס' חזקה רבה האה"ע סי' צ"ה וע"ע בח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ה

דף נ"נ ע"א רבינא אמר דכו"ע יש תנאי בחליצה והכא בתנאי כפול קמיפלגי מ"ס בעינן ת"כ ומ"ס לא בעינן ת"כ. ע' אבני מלואים סי' ל"ח סק"ג

תוד"ה רבינא ואור"י דלענין התרה לשוק לכו"ע הויא חליצה כדקיי"ל דאין תנאי בחליצה כו' ע' בת' חוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י ז"ל סי' מ"ז

ע"ב והאמר רבא אין אונס לערוה לפי שאין קישוי אלא לדעת כו', ע' שאילתות פ' וארא סי' מ"ב ובמפרשים שם ובהעמק שאלה לפ' תצא סי' קנ"ד אות ב'

תוד"ה שאנסוהו. אין לפרש שאנסוהו היינו שאיימו עליו להרגו אם לא יבא עליה כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' מ"ם

תוד"ה אין אונס. ואור"י דהכי פריך אונס רחמנא פטריה ממיתה אפילו בעושה מעשה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ב ובס' אור גדול סי' א'

בא"ד דהא אשה חייבת ברצון אע"ג דהויא קרקע עולם, ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' נ"ז

דף נ"ד ע"א והא"ר ישן לא קנה ביבימתו, ופרש"י דישן לאו בר דעת ולא הוי קנינו קנין ע"כ הנה מזה משמע דאע"ג דרש"י פי' בדבור הקודם אלא בישן שנתקשה כשהוא ישן, מ"מ כוונתו דגם הביאה היתה כשהוא ישן ומשו"ה פריך הש"ס מצד הקנין כשהוא ישן, אכן בת' פנים מאירות ח"ג סי' כ"ב הבין בפירש"י שנתקשה כשהוא ישן ונכרים הדביקוהו ע"ש, ולדידיה צריך לפרש דאע"ג דמשני אלא בישן מ"מ לא חזר הגמרא מהא דקאמר קודם כשאנסוהו נכרים, ולפמש"כ לבד מה דלא משמע הכי מקושית הש"ס מהא דישן לא קנה ביבמתו, אלא דגם תיבת אלא בישן. משמע דהגמרא נאיד מאוקימתא דאנסוהו נכרים כו' וצ"ע כעת

שם את מקורה הערה מכאן לה להעראה מן התורה, ע' נובי"ת סי' כ"ג

שם מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי', ע' בת' הרשב"א סי' שמ"ט

תוד"ה ישן וקשיא דהא קטן אע"ג דלא הוי בר דעת הוה קונה אי לאו דמיעטיה קרא כו' ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ד

ע"ב אלא פריך הכי מה לנדה ואשת אח שכן אין אוסרן מתירן תאמר באשת איש שאוסרה מתירה: ע' שאג"א סי' ע' ובקונטרס אחרון שם

שם מה נדה אע"פ שיש לה היתר לאחר מכאן בשעת איסורא בכרת אף אשת אח נמי אע"פ שיש לה היתר לאחר מכאן בחיי בעלה בכרת, ע' משך חכמה לפ' קדושים בפסוק ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה היא וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ח

שם אלא המערה בבהמה מהו א"ל אם אינו ענין להעראה דכתיבא גבי אחות אב ואחות אם דאתיא מהקישא מדר' יונה תנהו ענין להעראה דבהמה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' צ"ה ובת' באר יצחק חא"ח סי' ה'

שם ואי כתב רחמנא באחות אם שכן ודאית אבל אחות אב אימא לא, ע' נזיר מ"ט ע"א ובספרא ר"פ אמור ובת' הרשב"א סי' כ"ז וסי' תרל"ו ובמה שהארכתי בחידושי לחולין דף י"א

רש"י ד"ה ה"ג ממשפחתו יגאלנו משפחת אב קרויה משפחה ע"כ, הנה רש"י נשמר בזה לאפוקי מגרסת השאילתות בפ' אחרי סי' צ"ה דגריס ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה כו' וע"ש בהע"ש.