אור הישר (נשים א) כג

שפיר כו', ע' אור שמח פ"א ה"א מה' יבום

ע"ב נדה דהא תפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תפסי בה קידושין. ע' כת' הרשב"א סי' אלף רי"ש

שם ואביי שומרת יבם מספקא ליה אי כרב אי כשמואל. ע' בדו"ח להגרע"א מערכה ה' אות ל"ו

שם וכתוב בה משנת ראב"י קב ונקי, ופירש"י במקומות מועטים הוא נזכר במשנה, והוסיפו בהגה"ה או בברייתא וע' מה שהאריך בזה עה"ג ר"ב רנשבורג, ולא הזכיר מה שהאריך בזה באור זרוע ח"א ה' תפלה סי' ק"ח, וע' מה שהארכתי בחידושי לבכורות כ"ג ע"ב

שם אמר ישעיה ידענא ביה דלא מקבל מה דאימא ליה ואי אימא ליה אישוייה מזיד כו', מלשון זה מבואר שהיה לישעיה מה להשיב למנשה. ולפי מסקנת הסוגיא מובא, דאי היה ס"ל לישעיה כר"ע בפירושא דמספר ימיך אמלא דזכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו, אז היה משיב לו דמתחילה היו רוצים לפחות משויו וע"י תפילתו מלאו לו מה שנפסק לו בשעת לידתו. ואי הוה כחכמים דברייתא הרי היה באמת גמר שנותיו ואח"כ הוסיפו לי. אולם לפמש"כ בחידושי עה"ת בפ' משפטים, דישעיה הוה ס"ל בהכרח דיש מזל לישראל. וא"כ קרא דאת מספר ימיך אמלא סובב על ציר המזל, ועפ"ז היתה טענתו איך קאמר והוספתי על ימיך. לפ"ז היה בלבו של ישעיה ג"כ להשיבו, דבאמת אין מזל לישראל, ומשו"ה ע"י תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה. וישעיה הלא ס"ל בהדיא הכי. כדאמר מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו ודרשו חז"ל בשבת קנ"ו ע"ב דבנבואה זו הורה על השתנות מזלו של אברהם אבינו להוליד ע"ש. אמנם מדקים ליה לישעיה דמנשה לא יקבל שום תשובה ממנו, לכן לא השיבו דלא לישוייה מזיד

שם אמר שם איבלע בארזא ע' בת' הרשב"א סי' ר"כ

רש"י ד"ה דהא תפסי בה קידושין. לאשה דאף לאחר שזינתה לא פקעי מינה קידושיה הראשונים, ע' בת.' שיבת ציון סי' ע"ה ובאבני מלואים ר"ס י"ח ובת' אחיעזר חאה"ע סי' א'

רש"י ד"ה אי כרב דאמר בפ' האשה רבה מניין שאין קידושין תופסין ביבמה כו' והולד ממזר, ע' בת' הגרע"א סי' ר"ה ר"ו

רש"י ד"ה להדי פומא דישעיה נסרוה לפומא ונח נפשיה, ומש"ה איענש לנסורי פומיה משום דקרינהו לישראל עם טמא שפתים מדעתו שלא צוה לו הקב"ה כו', בזה נשמר רש"י דלא תקשה מדוע לא איענש על שקראם גוי חוטא בנים משחיתים וכדומה. משו"ה כ' דהתם היתה הנבואה ככה, משא"כ עם טמא שפתים קראם מדעתו. אכן קשה דהכא משמע דעונו זה לא נמחה עד יום מותו, הלא מקרא מלא דיבר הכתוב דהמלאך אמר לו בשעת נגיעת הגחלת על פיו כי בזה תסור עונו וחטאתו תכופר. כדפירש"י בישעיה ו' שם. וצ"ע

תוד"ה אי כרב אי כשמואל. מתוך פי' הקונטרס משמע דלרב ליכא לאו ביבמה כו', עי' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות י"ג

תוד"ה אשוייה מזיד פר"ח שרצה להשיבו דבמשה כתיב ויראו את אלקי ישראל, ע' ברש"י ישעיה ו' בפסוק כי נדמיתי. ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

דף נ' ע"א דתניא את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות זכה משלימין לימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר"ע. ואילה"ק הלא ר"ע ס"ל בשבת קנ"ו ע"ב אין מזל לישראל. ואמאי לא יועיל לו זכותו להרימו למעלה מן המזל גם להוספה על שנותיו. די"ל דאה"נ דאם יתפלל בהפילה מיוחדת נוסף על זכותו כהא דחזקיה שהתפלל ודאי יועיל שיתרומם למעלה מן המזל, ור"ע איירי בזכותו התמידי, שזה יועיל לו רל להשלמה ולא להוספה, והא דר"ע השיב לחכמים משלו הוסיפו לו, משום דס"ל דגבי חזקיה מעשה שהיה כך היה כדקאמר תדע שהרי נביא עומד ומתנבא הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה, וע"ע מה שהאריך בזה בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים למנחית ד"ל

תוד"ה מוסיפין לו והא דאמר במו"ק כ"ח בני חיי ומזוני כי'. ע' בתוס' שם ובשילהי קידושין ובשבת קנ"ו ע"א ובת' הרשב"א סי' קמ"ח וסי' ת"ט ובמיוחסות סי' רפ"ז

ע"ב במשנה נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום, ע' ברי"ף ובאור זרוע ח"א סי' תרמ"ט

דף נ"א ע"א וחכ"א נתן גט לזו וגט לזו אסור בקרובות שתיהם וחליצה לאחת מהן ע' בית מאיר סי' ק"ע ס"ד

ע"ב תוד"ה אי ביאת. וא"ת לר"ש נמי תיאסר לראשון משום דזינתה תחתיו כו', ע' בקובץ הערות להגאון ר"א ווסרמן סי' מ"ג

בא"ד ואר"י דמיירי בבא עליה בשוגג שאין נאסרה, ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' קס"ה

בא"ד א"נ בקטנה דפיתוי קטנה אונס הוא וכה"ד התוס' בכתובות ד"ט ע"א ד"ה ואב"א ושם ד"מ סע"ב והיא דעת הראב"ד בפ"ג ה"ב מא"ב ובפ"ב ה"ד מה' סוטה ובמק"א הארכתי בזה

דף נ"ב ע"א עשה מאמר ובעל ה"ז כמצותה לימא מסייע ליה לר"ה כו', ע' בס' חזקה רבה חאה"ע ס"ס כ"ט

שם דאר"ה מצות יבמה מקדש ואח"כ בועל כו'. ע' בת' הריב"ש סי' קס"ב

שם אמר אחד ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכניסנה אגרשנה ה"ז גט מפני שבידו לגרשה ולאשה בעלמא אין גט מפני שאין בידו לגרשה ע"כ, אמנם זהו בנוגע לדיני גירושין אבל משום לתא דאל תחרש על רעך רעה והוא יושב