אור הישר (נשים א) כא

תוד"ה מי. ודבורה לא היתה דנה אלא מלמדת להם שידונו. ע' ברכי יוסף הח"מ סי' ז' אות י"ב ובשערי תשובה לאו"ח סי' תס"א סק"ה

, דף מ"ו ע"א וכיון דקדם וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשעבודיה כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' מיט וסי' קל"ד וע"ע בת' הרשב"א סי' צ ט

שם רמו ליה אריוסא בצואריה ארפו ליה וצמצמו ליה ארפו ליה כי היכי דלא ליהוי חציצה צמצמו ליה כי היכי דלא לקדום ולימא להו לשם בן חורין אני טובל, הנה מכאן הוכיח בס' האשכול ח"א ס"ס ס"א דלענין טבילה שלא תחצוץ המשיחה שעל הצואר לא גזרינן רפוי אטו מהודק ע"ש. וקשה הלא התם היו צריכין אל החבל על צוארו בשביל הצמצום כדי שלא יוכל להקדים ולאמר שהוא טובל לשם בן חורין משא"כ בעלמא אפשר דגזרינן, ועוד התינח חבל שעל הצואר כדאמרינן ר"פ במה אשה לפי שאין אשה חונקת את עצמה. וממילא קושרתן בריוח שיהא רפין ע"ש, ואיך נוכל ללמוד מהא דבסוגיין לחבל הקשור באבר אחר דליכא להאי טעמא שלא נגזור רפוי אטו מהודק וצ"ע כעת

שם והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי ויש בו משום בישולי נוכרים כו', ע' ראבי"ה סי' ק"ו

רש"י דיה הקדש. עשה שורו אפותיקי והקדישו למזבח דהויא קדושת הגוף כו', עי' בת הריביש סי' שנ"ט

תוד"ה א"ל ר"ע. תימה לר"ע מנלן דאין משלשין במכות כו'. עמש"כ עה"ג ובמה שהאריך בדברי התוס' בשער התירוצים

ע"ב בטבל ולא מל כו"ע ל"פ דמהני כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קט"ז. ך

שם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה, ע' בר"ש סוף מס' פרה ובטו"א מגילה י"ג ע"א, ומה שאמרו בש"ס בלשון גמירי ע' מה שהאריך בזה בת' חו"י סי' קצ"ב וע"ע משך חכמה לפ' יתרו בפסוק וכבסו שמלותם

שם לעולם אינו גר עד שימול ויטבול פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מאן חכמים ר' יוסי כו', ע' בת' הרשב"א סי' מ"ד

שם פשיטא כיון דא"ר יהודא בחדא סגיא היכא דמל לפנינו מטבילין מאי לפיכך כו', ע' משך חכמה לפ' לך בפסוק המול ימול

רש"י דיה אין מטבילין שמא ערבי מהול וגבעוני מהול הוא כו' ע"כ, והנה מזה מוכח דר' יוסי ס"ל דמילה לשמה בעינן וע' מה שהעיר בזה בנחל אשכול ה' מילה סי' מים

דף מ"ז ע"א בארץ צריך להביא ראיה בחו"ל א"צ להביא ראיה דר"י וחכ"א בין בארץ בין בחו"ל צריך להביא ראיה. ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ח

שם בא הוא ועדיו עמו קרא ל"ל א"ר ששת דאמרי שמענו שנתגייר בב"ד של פלוני סד"א לא ליהמנייהו. פי' משום דהוא עד מפי עד. וע' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ה

שם נאמן אתה לפסול עצמך ואי אתה נאמן לפסול את בניך כו'. ע' בת' הרמ"א סי' מ"ד ובאבני מלואים סי' ג' סק"ג

שם לדבריך נכרי אתה ואין עדות לנכרי, ע' נמו"י ובת' הגרע"א סי' רכ"א וסי' רכ"ב ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגר"ח ז"ל סי' ג' ובת' הגאון מהרי"ל דיסקין חלק הפסקים סי' א'

שם נאמן אתה לפסול בניך ואי אתה נאמן לפסול בני בניך. ע' קצוה"ח ר"ס ל"ג

תוד"ה נאמן אתה לפסול עצמך. היינו דוקא במילי דמשוי נפשיה חתיכה דאיסורא. ע' בת' חמדת שלמה. חא"ח סי' ט"ז ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ו

בא"ד דקיי"ל נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, עי' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ג'

בא"ד דר' יהודא ס"ל כר"ע דאמר אין ק קידושין תופסין בחייבי לאוין. ע' בס' עולת שמואל בחידושיו לכתובות ד"ג ע"ב

תוד"ה כך נאמן. וכשאומר על הקשן שהוא בכור א"כ הראשון ממזר כו,. ע' בת' שיבת ציון סי' ס"ז ובת' הגרע"א סי' ק"י

תוד"ה והלכתא. ולא כמו שמפרש ר"ת דאין הלכה כד' יהודא כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וארא ס"ס מ"א

ע"ב ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' ב'

שם מאי קראה דכתיב ותרא כי מתאמצת היא וגו' אמרה לה אסיר לן תחום שבת כו', ע' בנחל אשכול לס' האשכול ה' מילה סי' ליה שהקשה הלא נעמי הודיעה לה רק עונשן מנלן מתן שכרן ע"ש. ולע"ד דעונשין ומתן שכרן לא ילפינן כלל מנעמי כי היכי דלא ילפינן מינה שאר דברים שבברייתא, רק הא דאין מרבין ומדקדקין עליו, דמדאמרה לה חיובא דתרי"ג מצות ואיסורא דע"ז ודין ארבע מיתות ב"ד ובכ"ז נתאמצה ללכת אתה ותחדל לדבר אליה

שם מפקדינן שש מאות ושלש עשרה מצות, ע' רמב"ן לסה"מ שרש ראשון.

' שם דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין. ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' נ"ב

תוד"ה שם נר. וי"ל דאיירי כגון שטבלה מקודם לשם שחרור כי', ע' אור שמח פו"ג הי"ב מה' איסורי ביאה במילואים ובחידושי הגאון מהר"ח הלוי ז"ל שם

דף מ"ח ע"א אמר רבא מ"ט דרשב"א דכתיב כל