אור הישר (נשים א) רג

חדא לריעותא, ע' חזקה רבה חי"ד סי' י"ב ובבאר יצחק חי"ד סי' ד'

, רש"י ד"ה אי נימא. ופעמים שהיא ממהרת לבגור כו', ע' נובי"ת סי' ר"ח

תוד"ה קידשה. וא"ת אמאי איפלגו רב ושמואל בכה"ג נפלגו בקידשה אביה גרידא כו', ע' נוב"י קמא חי"ד סי' נ"ו ושם מ"ת חאה"ע סי' נ"ד ובח"ס אה"ע ח"א סי' פ"ה ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' כ"ז

תוד"ה אילימא ואין נראה דלעולם לא תמהר לבגור תוך ו' כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ח אות ח'

תוד"ה ושמואל. וא"ת לרב נמי תקשי כו', ע' בת' הגרע"א סי' ז' וסי' ק"ל ובנחל יצחק ס"ס ז' בהגה"ה ובהעמק שאלה ל לשאילתות ס"פ בחקותי אות ז' ובאור שמח פ"ח הי"ב מה' שחיטה

ע"ב מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידם בלא ראיה והן אין מוציאין מידו בלא ראיה דברי ר' יעקב ר' נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראיה כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ז

שם ע"כ ל"ק ר' יעקב התם דאיכא למימר העמד ממון על חזקתו אבל הכא מי נימא העמד גוף על חזקתו, ע' נוב"י קמא חח"מ סי' ד'

שם ע"כ ל"ק ר' נתן התם דכו"ע בחזקת בריאים קיימי מאן דקא מפיק נפשיה מחזקיה הוי עליה לאתויי ראיה כו', ע' ח"ס חי ד סי' ג'

תוד"ה מי איכא. ור"י פי' דרגילות הן לבא בבקר ואין שייך חזקה דנערות, וכ"כ התוס' בנדה ד"ב ע"ב ד"ה השתא, וע' ש"ש שמעתא ג' פט"ז ובשמעתא ה' פי"ז

תוד"ה אלא הכא. הרי היום אין לה חזקה משום דבר לא מנערות ערות ולא מבגרות שהרי היום עשויה להשתנות ע' בס' עמק יהושע סי' כ"ב

תוד"ה והלכתא כוותיה דרב. ואע"ג דבכולי גמרא קיי"ל דהלכתא כוותיה דרב באיסורי כו'. ע' ריטב"א ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ה

דף פ' ע"א מלקין על החזקות סוקלין ושורפין על החזקות ע' בית שמואל ר"ס י"ט ובתבואת שור קונטרס בכור שור וע"ע בס' התרומה סי' קל"ג ובת' הרא"ש כלל פ"ו סי' ט' ושם ס"ס צ"ט ובנובי"ת חאה"ע סי' י"א בהגה"ה ובת' שיבת ציון סי' ע"ו ובת' הגרע"א סי' קכ"א ובח"ס אה"ע חיא סי' מ"א ובנועם ירושלמי לתרומות פ"ה ובחזקה רבה חא"ח סי' א'

שם הוחזקה נדה בשכינותיה בעלה לוקה עליה משום נדה. ע' בת' הרמ"א סי' ב' ובח"ס אה"ע קמא סי' ע"ו וסי' ע"ח ובת' פמ"א ח"א סי' ע"ג ובש"ש שמעתא ו' פ"י

שם מעשה באשה שבאת לירושלים ותינוק מורכב לה על כתיפה והגדילתו ובא עליה והביאום לב"ד וסקלום כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' כ"ז

שם דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר"מ מטהר וחכמים מטמאין כו'. ע' בת' הגרע"א סי' קצ"ח

שם ורבנן מיעוטא כמאן דליתא דמי רובא וחזקה רובא עדיף, ע' נובי"ת חי"ד סי' קי"ח ובחאה"ע סי' י"ט ובמש"כ בחידושי לחולין דף פ"ו וע"ע בת' מהרי"ק סי' קע"א ובס' תפארת זיו קונטרס שער הקרטין

רש"י ד"ה הוחזקה נדה בשכינותיה. שראו שכינותיה שהיא היום היתה מלובשת בגדי נדותה, ע' בת' מהרי"ק סי' פ"ז ובח"ס חי"ד סי' ט' וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרע"ב ובת' חוט השני סי' י"ז ובת' פני יהושע אה"ע ח"א ס"ס א' ובת' עין יצחק חי"ד סי' ט"ז

תוד"ה סמוך מיעוטא. וי"ל שאין זה רוב חשוב אלא רוב גרוע לכך מרעי ליה מיעוטא וחזקה כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' יוד

ע"ב במשנה לא יתיחד אדם עם שתי נשים, ע' בת' הרשב"א סי' תקפ"ז

שם ואם הגדילו זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו, ע' סה"מ ברמב"ן ומג"א ל"ת שנ"ג

שם רמז ליחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך כו', ע' בת' משאת בנימן סי' נ"א

שם אר"י אמר רב ל"ש אלא בכשרים אבל בפרוצים אפילו בי עשרה נמי לא כו', ע' בת' מהר"ם מפאדוואה סי' כ"ו וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרט"ו

תוד"ה כי ההיא. אמרה לו האשה אל תירה קח בעלי מקברו ותלהו במקומו כו', ע' נובי"ק חאה"ע ס"ס מ"ו

דף פ"א ע"א מלקין על הייחוד ואין אוסרין על הייחוד, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ח ובת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א ובאור זרוע ח"א סי' תרט"ו ובת' הגרע"א סי' פ"ח וסי' קי"א ובאבני מלואים סי' ז' סק"ז וע"ע בת' מהרי"ק סי' ק"ס ובבאר יצחק חי"ד סי' ג' ובחאה"ע סי' ח' ט'

שם מלקין על לא טובה השמועה שנאמר אל בני כי לא טובה השמועה כו'. ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' רס"ד ובת' הריב"ש סי' רס"ה

שם בעלה בעיר אין חוששין משום יחוד כו', אמנם אם כבר קנא לה מאותו האיש אז