אור הישר (נשים א) רא

שם ואב"א מאי שתוקי בדוקי שבודקים את אמו ואומרת לכשר נבעלתי, ע' בת' מהר"ם מפאדוואה סי' ל"ג וע"ע בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' א' ובאור זרוע ח"א סי' תרנ"ו ובאבני מלואים סי' ד' ס"ק כ"א

ע"ב ר"א סבר לה כר' ישמעאל דאמר כותים גרי אריות הם כו' ור"ע סבר כותים גרי אמת הן והנה בזה מובן קצת הא דאמרינן בחולין ד"ו ע"א דמעיקרא שדר ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי ולבסוף גזר עליהן, די"ל משום דר"מ למד תורה מר' ישמעאל ומר"ע כדאמרינן בעירובין י"ג ובסוטה ד"כ, ולפ"מ דקבל משני רבותיו ע"ד הכותים שהם במחלוקת חפץ מתחילה להכריע כר"ע דהם גרי אמת ושדר לאתויי חמרא מינייהו, אמנם כדאשכחיה ההוא סבא וא"ל ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה, והאי קרא בתלמיד היושב לפני רבו איירי כדאמר התם מזה הבין דהחלטה זו כר"ע אינה ברורה כ"כ, ולהכי אחרי שמצאו להן ג"כ דמות יונה בהר גריזים שהיו עובדין אותה, אז הבין מנסיון זה דשפיר העיר אותו ההוא סבא, ושינה טעמו להחליט כר' ישמעאל וגזר עליהן כנלע"ד. ועמש"כ בחידושי לחולין שם

תוד"ה ור' ישמעאל. וא"ת אמאי איצטריך למימר דקסבר עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר לימא הולד כשר וכש"כ דאיכא למיחש טפי שלא תנשא לעכו"ם, ע' מה שהאריך בזה במהרש"א ומש"כ הגאון בעל נה"מ בספרו נחלת יעקב בחידושיו לקידושין

בא"ד וא"ת היכא אשכחן דקסבר ר"ע נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כו'. ע' מה שתירץ בזה במעין החכמה דף קכ"ז ע"א

, דף ע"ו ע"א במשנה אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה ולא מן הדוכן ולמעלה ולא מן הסנהדרין ולמעלה כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ב

שם דא"ר יהודא א"ר לא הוזהרו כשרות להנשא לפסולים, ע' חזקה רבה חאה"ע סי' נ"ט

רשיי ד"ה ופרכינן. דע"כ נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ח סי' ס"ד

, רש"י ד"ה אין בודקין מן המזבח ולמעלה התחיל לבדוק באמהות ומצא שאבי אביה שימש על המזבח בידוע שמיוחס הוא ע"כ, אבל הרשב"א בתשובותיו סי' ט"ו מפרש דעליו גופיה קאי דכל כהן שמקריב ע"ג המזבח א"צ לבדוק אחריו מ"ט דאי לאו דבדקוה לא הוו מסקי ליה וכ"כ במיוחסות סי' ר"ג

ע"ב ולא מסנהדרין ולמעלה מ"ט דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקין בצדק כך מנוקין מכל מום אימא מומא ממש כו'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' קנ"א

שם אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא מנצי איהו ורב ביבי כו', ע' שאילתות פ' בראשית סי' ב' ובהעמק שאלה שם

שם שום תשום עליך מלך מקרב אחיך כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך. ע' סה"מ להרמב"ם ל"ת שס"ב ובת' הרשב"א ח"ו סי' ל"ג

שם והאיכא אוריה החתי מאי לאו דאתי מחת לא דיתיב בחת, ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' כ"ה

רש"י ד"ה ילדים בחורים היו לדוד בחיילותיו ולא היו בניו בני יפת תאר נשים שלקחו אנשי ישראל במלחמה כו'. ע' במעין החכמה דף קכ"ב ע"א

דף ע"ז ע"א ישראל שנשא חללה בתו כשרה לכהונה מה"מ אר"י משום ר"ש נאמר כאן לא יחלל זרעו בעמיו ונאמר להלן לא יטמא בעל בעמיו מה להלן זכרים ולא נקבות אף כאן כו', ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ז ה"ב מאיסורי ביאה

, שם איזו היא חללה כל שנולדה מן פסול כהונה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"א

שם אלמנה וגרושה וחללה זונה בזמן שהם כסדר חייב על כל אחת ואחת כו', ע' ספר המצות ל"ת קס"א ובדורש לציון דרוש ו'

תוד"ה וכ"ת. תימא אמאי לא אמרינן נבעלה לפסול לה יוכיח כו', ע' מהרש"א ובת, מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין

ע"ב מהו דתימא הרי שמות מוחלקים קמ"ל גופים מוחלקים בעינן וליכא, ע' אור שמח פ"ד הי"ז ממאכלות אסורות

, שם אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה א"ר חנא בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל, ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ט ובאבני מלואים סי' ז' סק"ח

שם פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה א"ל דאמר לך מני ר"ש היא דאמר אין אחע"א כו', ע' שאגת אריה סי' פ"ו

שם כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול כו', ע' סה"מ להרמב"ם שרש תשיעי וברמב"ן שם ובהקדמה לזוהר הרקיע

רש"י דיה כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה האמורות אצל כהן הדיוט שייחד לה לאו לעצמה ואשה גרושה מאישה לא יקחו, ע' דורש לציון דרוש ב'

בא"ד ללמדך שאם זונה וחללה וגרושה היא לוקה עליה אף משום גרושה כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' קי"ח.