אור הישר (נשים א) קצט

שם מ"ט שמתיה מר להאי גברא ציער שלוחא דרבנן ע' מהרש"א ובתומים סי' זיין סקי"א ובהעמק שאלה לשאילתות ר"פ קרח אות ב' וע"ע בת' מהרשד"ם חי"ד סי' רכ"ו

שם כל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו, ע' בת' מהרי"ק סי' קע"א

שם וכל כהן שיש בו עזות פנים אינו אלא מהם כו' ופליגי דר"א דאר"א אם ראית כהן בעזות מצח אל תהרהר אחריו שנאמר ועמך כמריבי כהן, ע' בתבואת שור קונטרס בכור שור

רש"י ד"ה בי כובי דפומבדיתא. תא. כפר הסמוך אל פומבדיתא דמקרי בי כובי, ע' נובי"ת חא"ח ס' כ'

תוד"ה קשים גרים. וה"ר אברהם גר פי' לפי שהגרים בקיאין במצות (ומדקדקים בהם קשים הם לישראל כספחת כו', ע' נובי"ת חא"ח ס"ס צ"ד

דף ע"א ע"א א"ר יצחק צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שמשפחה שנטמעה נטמעה, ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' רל"ח

שם אין שחיטה לעוף מה"ת. ע' בס' התרומה ר"ה שחיטה ופתיחת הפמ"ג לה' שחיטה ובט"ז ופלתי ר"ס א'

שם שם בן ארבע אותיות חכמים מוסרין אותו לתלמידיהן פעם אחת בשבוע ואמרי לה פעמים בשבוע כו', ע' בת' אבקת רוכל סי' כ"ז

ע"ב כאן להשיאו אשה כאן להוציא אשה מידו, ע' תבואות שור סי' י"ח ס"ק כ"ט ובחזקה רבה חי"ד סי' צ'

שם אטו אנן מי ידעינן מהיכא קאתינן דילמא מהנך דכתיב נשים בציון ענו כו', ע' מהרש"א בח"א ליבמות ע"ח ע"ב ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין

דף ע"ב ע"א מאי דכתיב וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי חלח זה חלזון חבור זו חדייב כו', ע' סנהדרין צ"ד ע"א וברש"י ד"ה להיכא אגלינהו

רש"י ד"ה והאידנא הוא. לפי שפרת נופל בחידקל כו', ע' בכורות נ"ה סוף ע"א ובתוס' שם ריש ע"ב ובדורש לציון דרוש י"ג

ע"ב המפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ גט שחרור כו'. והנה הר"ן בנדרים פ"ה ע"א כ' דלא מצינו שאלה בהפקר. ובאור שמח פי"ז ה"י מה' אישות מביא ראיה מהך דהכא דא"צ גט שחרור דהא איך יכול לישא בת חורין שמא ישאל רבו ונמצא באיסור דוגמא דאמרו בירושלמי כתובות פ"ז ה"ז דהמקדש אשה ע"מ שאין עליה נדרים ונמצא עליה נדרים דאינה מקודשת וצריכה גט שמא תנשא לאחר ותתיר את נדרה כו' ע"ש

ולדעתי בלתי מובן הראיה כלל וכלל, דהתם אכתי אגידא בקידושי ראשון גם בשעה שיש עליה נדרים, דאם תשאל על נדרה מקודשת לראשון כמבואר בברייתא דכתובות ע"ד ע"ב וממילא ע"י שתתיר את נדרה ותנשא לאחר יהיו בניה מן השני ממזרים, ומשו"ה אמרו דצריכה גט מן הראשון, משא"כ בהפקיר עבדו איך יכול לשאול עליו. הלא תיכף משהפקירו זכה העבד בעצמו כמש"כ התוס' לעיל ט"ז ע"א בד"ה והרב וז"ל דכיון שהוא מוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה ע"ש אכן בסתם הפקר כל זמן שלא זכו בה אחריני וגם המפקיד לא זכה בה כאינש אחרינא אפשר דמהני שאלה, וע"ע במלואים לאור שמח פי"ג הי"ב מאיסורי ביאה

שם ת"ר ממזירי ונתיני טהורים לעתיד לבא דברי ר' יוסי כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תר"ח

שם ת"ר גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי ר' יהודא אומר גר לא ישא ממזרת כו', ע' דורש לציון דרוש יוד

תוד"ה חמשה קהלי כתיבי. אבל קהל דגבי פצוע דכא לא חשיב דלאו בפסולי יוחסין משתעי כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' וי"ו ובח"ס אה"ע ח"א סי' י"ד

אולם בכלל תמה אני דמשמע דהתוס' חידשו האי חילוקא בין פסול הגוף דפצוע דכא לפסול יוחסין. והלא בירושלמי דפרקין סוף ה"א אמרו הכי בהדיא ע"ש, ועפ"ז נמי קשה סיום דברי התוס' במש"כ ועוד אור"י משום דלא שייך ביה קהל ע"ש, הלא לפ"ד הירושלמי מה צריך להוסיף עוד מצד סברא אחרת וצ"ע, וע"ע בחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"א

דף ע"ג ע"א חמשה קהלי כתיבי חד לכהנים וחד ללוים וחד לישראלים כו' ור' יהודא כהנים ולוים מחד קהל נפקא אייתר ליה לקהל גרים כו', ע' באר שבע להוריות ד"ג ע"א ובדורש לציון דרוש ט' וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ג ובש"ש שמעתא א' פ"א ובבאר יצחק חאה"ע סי' ד'

שם לא יבא ממזר בקבל ה' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ממזר ספק יבא ע' ש"ש שמעתא א' ובאבני מלואים סי' ד' ס"ק י"ז וס"ק כ"ז ובעונג יו"ט סי' ע"א

שם בקהל ודאי הוא דלא יבא הא בקהל ספק יבא, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' ט"ז ובנחלת יעקב להגאון בעל נה"מ בחלק התשובות סי' וי"ו

שם ואי אזלי אינהו לגבה כל דפריש מרו"פ מאי אמרת דילמא אזלה איהי לגביה הו"ל קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי, ע' בת' הרשב"א סי'