אור הישר (נשים א) קצח

נטמאתי דלא ניפריש מיד משום דא"ק ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהי עליו. ועמש"כ בחידושי שם וצע"ק

שם קולא וחומרא לחומרא מקשינן, ע"ל ל"ד ע"ב תוד"ה ונילף וביבמות נ"ט ע"א תוד"ה דומיא ובב"ק ד"ג ע"א תוד"ה דומיא ובגינת וורדים להפמ"ג כלל י"ג וע"ע שבת פ"ג ע"ב וברש"י ד"ה דרבנן

שם רב אחא ב"י אמר אתיא בק"ו מיבמה ומה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קידושין חייבי מיתות וח"כ לכש"כ, ע' דורש לציון דרוש ג' ודרוש ד' ודרוש ז'

, שם אי הכי שאר חייבי לאוין נמי אמר רבא חייבי לאוין בהדיא כתיב בהו כי תהיין לאיש שתי נשים כו', ע' משך חכמה לפ' מסעי דיה והנה פ"ג דקידושין ובס' צבי גאון יעקב סי' כ"א וע"ע בת' שיבת ציון סי' ס"ז

שם ולר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין כי תהיין במאי מוקים באלמנה לכה"ג כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ה ובת' מקום שמואל סי' י"ג

שם ורבנן אדמוקי לה בחייבי לאוין נוקמא בחייבי עשה הני חייבי עשה במאי נינהו כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קמ"ח

שם ור"ע בע"כ שבקיה לקרא דהוי דחיק ומוקי אנפשיה, ע' דורש לציון דרוש ד'

תוד"ה ומה יבמה. וי"ל דק"ו זה אינו אלא גילוי מילתא בעלמא דיש לנו להקיש לאחות אשה כו' ע' מהרש"א ובס' המאיר לעולם ח"א סי' ח'

תוד"ה וכי יש אין לפרש דצדקת ורשעת קאמר כו', ע' בת' מקום שמואל ס"ס י"ג

ע"ב נימא קסבר רבינא נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כו', ע' בס' עולת שמואל בחידושיו לכתובות י"א ע"א

שם הניחא לר"ש דדריש טעמא דקרא אלא לרבנן מ"ט כו', ע' העמק שאלה לשאילתות ר"פ פנחס ובס' אבן האזל פ"א ה' י"ז מבית הבחירה

שם א"ק כי תהיין לאיש וילדו לו כל היכא דקרינן ביה כי תהיינה קרינן ביה וילדו לו כו'. ע' יש"ש ליבמות פ"ב סי' ט'

רש"י ד"ה לימא קסבר רבינא. דנימא נכרי הוא ואם נתגייר יהא מותר לבא בקהל כו', ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ב' ובס' נחלת יעקב ח"ב מהגאון בעל נה"מ בחידושיו לקידושין דף ע"ה

תוד"ה אמר קרא. והקשה ה"ר יעקב מאורלינ"ש ואימא ה"מ לכתחילה אבל בדיעבד תפסי בה קידושין. ע' נובי"ת חאה"ע ס"ס נון

תוד"ה בנך. ופי' זה קשה לר"י דכי יסיר משמע דמיירי בהסרת יראת שמים כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' וי"ו ובהעמק שאלה לשאילתות פ' וישלח סי' כ"ה אות ו'

דף ס"ט ע"א במשנה ר"ט אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הולד עבד שחררו נמצא הבן בן חורין ר"א אומר ה"ז עבד ממזר. ע' דורש לציון סוף דרוש ז'

שם ממזרת נמי תינסיב לעבדא עבד אין לו חייס, ע' בס' נחלת יעקב ח"ב מהגאון בעל חות דעת בחידושיו למכילתין דף ע"ה

שם אלא אי אמרת דיעבד מאי ניהו דמנסיב ליה עצה וא"ל זיל גנוב ואיזדבן בעבד עברי, ע' עונג יו"ט סי' מ"ח

שם אר"א מ"ט דר"א דא"ק לו הלך אחר פסולו ורבנן ההוא בישראל שנשא ממזרת כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' תצא סי' קנ"ב אות ג'

תוד"ה אלא דהוה מצי לאקשויי ומי שרי להשיאו עצה לגנוב ולעשות איסורא כו'. ע' בת בית אפרים חי"ד סי' נ"ט

ע"ב רש"י ד"ה התרשתא. ובגמרת ירושלמי נמצא שעל שם שהיה משקה למלך כו', ע' בש"ק לירושלמי דריש פרקין

תוד"ה שאני. ונראה לפרש דריע חזקייהו לפי שבקשו כתב יחוסם ולא מצאו. ע' בת' שבות יעקב ח"א סי' צ"ג ובס' חזקה רבה חא"ח סי' מ"ב

תוד"ה ואלא. ואע"ג דהיה לן למגזר דילמא אתי לאסוקינהו ליוחסין כו' ע' במה"פ לירושלמי דריש פרקין

דף ע' ע"א וכל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחה לעולם ואמר שמואל במומו פוסל, ע' בליקוטי דינים לרש"י ז"ל בפרדס הגדול דפוס ווארשא דף סמ"ך ע"א

שם מאן יהודא בר שויסקאל דקדים לי דשקיל מן קמאי אזלו אמרו ליה לרב יהודא שמתיה כו', ע' מה שהאריך בסוגיא זו בת' מקום שמואל סי' צ"ט

שם קול באשה ערוה. ע' בס' יראים סי' י"ב ובווי העמודים שם

, רש"י דיה בנים זרים. מאשה פסולה לו ולשם ממון כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' וארא סי' מ"א אות ה' וע"ע בת' הריב"ש סי' ט"ו

ע"ב אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיא ואחזי ליה, בשאילתות פ' וארא סי' מ"א ליתנייהו תיבות אלו וע"ש בהע"ש

שם הואיל ואתא מר להכא לישתעי מיליה כי היכי דלא לימרו מחנפי רבנן אהדדי, ע' ס' יראים סי' נ"ה.