אור הישר (נשים א) קצז

מהרי"ק סי' א' ובתומים סי' ל' ס"ק י"ב ובח"ס חאה"ע ח"א סי' י"ב ושם ח"ב סי' ס"א

שם ובן גרושה ובן חלוצה ד דעבודתו כשרה מנלן א"ר יהודא א"ש דא"ק והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר ובין זרע פסול, ע' משך חכמה לפ' פנחס בד"ה ובקידושין

שם ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חולין שבו תרצה, ע' שעה"מ פ"ו ה"י מביאת מקדש ובהפלאה לכתובות כ"ג ע"ב בתוד"ה עדי טומאה ובת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ה ושם חי"ד סי' כ"ה

שם והא שלום כתיב אר"נ וי"ו דשלום קטיעה הוא, ע' בת' הגרע"א סי' ע"ה ובס' עיקרי הד"ט חי"ד סי' ל' אות ה' ובס' תשובות ר' אליעזר סי' ט"ו

במשנה וכ"מ שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום ואיזה זו אלמנה לכה"ג גו"ח לכהן הדיוט כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ה

שם וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה ולד שפחה ונכרית, ע' אור זרוע ח"א סי' תרי"א ובנובי"ת חאה"ע סי' קכ"ט אות ז'

רש"י ד"ה מקוה פסולו ביחיד בא אחד ואומר אני מדדתי ונמצא חסר נאמן כו', פי' ואע"פ שהוא בחזקת שלם כדמסיק בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קנ"ז

, תוד"ה אמר ר"ט. וא"ת מאי משל הוא זה הרי במשל אפילו נודע שפסול היה בשעת עבודה אפ"ה עבודתו כשרה כו', ע' בנועם ירושלמי לתרומות פ"ז ובעונג יו"ט סי' פ"א

תוד"ה שלח ואחוי מכאן יש להוכיח דכל דבר שיכול להתברר עד אחד נאמן עליו ואפילו עד אחד מכחישו, ע' בתוס' לעיל ס"ה סוף ע"ב ובת' שיבת ציון סי' ל"ח

תוד"ה ולזרעו. וי"ל דשאני הכא דזרעו מיותר דהוה מצי למכתב ולבניו כו', ע' שעה"מ פ"ו ה"ה מה' עכו"ם ובטו"א חגיגה ד"ג ע"א

דף ס"ז ע"א דתניא גר שנשא ממזרת הולד ממזר דברי ר' יוסי, ביאור הענין לע"ד הוא, דאע"ג דתנן לקמן ר"פ עשרה יוחסין דגרים וממזרים מותרין לבא זב"ז. מ"מ חדית לן ר' יוסי דאפ"ה הולד ממזר והיינו דתניא בתוספתא גר מותר בממזר והולד ממזר דברי ר' יוסי כמובא על הגליון. ומהא דקאמר גר שנשא ממזרת אין לדקדק דדוקא בדיעבד ומשום דהולד ממזר, דבאמת ה"ה דאפילו לכתחילה כדאמר בהדיא בברייתא דלקמן ע"ב ע"ב גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי, ואפשר דזהו כוונת הש"ס שם דקאמר מ"ט דר' יוסי. פי' איך מותר לכתחילה הלא ע"י נישואין זו מרבה ממזרים בישראל, ומשני דדייק מקראי ע"ש

, אמנם קשה נהי דלא מייתר לן קרא לאסור קהל גרים, אבל עכ"פ מדרבנן הו"ל לאסור לכתחלה כיון דהולד ממזר, וחזינן דאפילו ר"ז ורבא דרשו ברבים דלכתחילה מותרים גרים בממזרים ומשום דס"ל כר' יוסי כדאמרינן לקמן ע"ג ע"א וצ"ע כעת וע' בסוגיין ע"ב תוד"ה מה"מ ובמש"כ בחידושי שם

שם והרי חלל שנשא בת ישראל דיש קידושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר כו', ע' בחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פי"ז ה"ב מאיסורי ביאה

תוד"ה בנה שלישי. אלא הדבר תלוי בזה כשהם משני עממים שייך לאמר כן כו' אבל כששניהם מעם אחד לא שייך לאמר כן, ע' טו"א למגילה י"ד ע"ב

ע"ב ואימא אידי ואידי לבן הא לכתחילה הא דיעבד כו' אין ה"נ הנה מלשון הש"ס משמע ברור דגם בדאורייתא איכא נ"מ בין לכתחילה לדיעבד, וזה מתאים עם מש"כ התוס' בכתובות ד"ל ע"א ד"ה איכא ביניהו, והוא כנגד דברי התוס' בגיטין ד"ג סוף ע"ב שכתבו בהדיא דמדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד. אולם בפסחים י"א ריש ע"א יהיו התוס' כמפשרים בדבר זה ע"ש, וע' בקונטרס עץ שתול סי' ח' ובס' חזקה רבה חא"ח סי' נ"ט

תוד"ה מה"מ. וה"נ אמרינן בשמעתין הכל מודים בבא על הנדה שאין הולד ממזר דהא תפסי בה קידושין אלמא דהא בהא תליא כו' ע"כ, וקשה איך נוכל להחליט כלל כזה דכיון דהוי ממזר לא תפסי קידושין וכמו הכל מודים בזה, הלא בהדיא תניא בברייתא דלקמן ע"ב ע"ב גר נושא ממזרת דברי ר' יוסי, ואיהו גופיה קאמר לעיל ע"א גר שנשא ממזרת הולד ממזר ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע כעת, וע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ה אות ה' ובח"ס אה"ע ח"ב סי' סמ"ך

דף ס"ח ע"א אלמה אמר אביי הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר אמר חזקיה א"ק ותהי נדתה עליו אפילו בשעת נדתה תהא בה הווייה, הנה מלשון הש"ס נראה כאילו חזקיה יהיב טעמא על דברי אביי, וזה בודאי ליתא דחזקיה קדים טובא והיה בארץ ישראל ואביי בבבל, וביותר מוכח ביבמות מ"ט ע"ב דאביי גופיה יהיב טעמא לבא על הנדה שאין הולד ממזר משום דתפסי בה קידושין שנאמר ותהי נדתה עליו, ומשמע דהאי דינא דתפיסת קידושין בנדה מהאי קרא כבר היה נודע אצל החכמים מדרשת חזקיה בזמנו ובמקומו. ועל יסוד זה בנה אביי דבא על הנדה אין הולד ממזר וצירף לזה מה"ט גופיה דין סוטה, ובסוגיין קבע מסדר הש"ס דברי חזקיה אהאי דינא דאביי, אמנם על חזקיה קשה הלא איהו גופיה מבע"ל להאי קרא בשבועות י"ח ע"ב למשמש עם הטהורה ואמרה לו