אור הישר (נשים א) קצה

כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן כו', ע' בסוף ס' פרדס הגדול לרש"י ז"ל

שם והרי בידו להשיאה לחלל כו' והרי בידו להשיאה לממזר כו', ע' בת' באר יצחק הא"ח סי' ט"ו

שם מנין לאב שנאמן לאסור את בתו מן התורה שנאמר את בתי נתתי לאיש הזה כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' ג'

, שם אלא אמר אביי מתניתין דלא מוחזק לן באחי ולא בבני כו', ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ט"ו וע"ע בנובי"ת חאה"ע סי' קמ"ג ובח"ס אה"ע ח"א סי' צ"ו ושם ח"ב סי' ס"ז ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' ד' ובת' מהרש"ם ח"א סי' ג' ובת' בית דוד סי' ט"ו

תוד"ה נאמן. תימה הא אין נאמן אלא בדבר שבידו וי"ל כיון דסופו. ליגדל עשאוהו כדבר שבידו, ע' ש"ש שמעתא ג' פי"ג ושם שמעתא ו' פי"ט

ע"ב רבי סבר מה לי לשקר כי עדים דמי ואתו עדים עקרי חזקה ר' נתן סבר מה לי לשקר כי חזקה דמי לא אתי חזקה ועקרה חזקה לגמרי, ע' בת' הרא"ש כלל נ"ב סי' ה' ובתומים סי' ע"ח סק"ט

במשנה המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל, הנה בגמרא דייקינן הא קטנות בכלל עד לא צריכי דשויתיה שליח כו', ומיהו לדידיה לא שיילינן ולא סמכינן אדיבוריה לשום איזו קיבל הקידושין אלא כמו שהכריעו חכמים את דעתו, כדכ' באור זרוע ח"א סי' תרי"א

שם למימרא דר"מ סבר מחית אינש נפשיה לספיקא ור' יוסי סבר לא מחית אינש נפשיה לספיקא כו', ע' בנועם ירושלמי דמאי פ"ז ובחזקה רבה חא"ח סי' ה' ובמקור חיים ה' תענית סי' תקס"ב

שם והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני ר"מ אומר עד שיצא ר' יוסי אומר עד שיגיע. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תת"ר

שם אמר אביי מחלוקת בשתי כיתי בנות אבל בכת אחת דברי הכל גדולה ממש קטנה ממש אמצעית בשמה קרי לה ע' ברש"י לעיל נ"א ע"ב ד"ה כולן אסורות ובת' כנסת יחזקאל סי' ע"ב

, דף ס"ה ע"א מ"ס עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומ"ס עד דמיפני פיסחא, ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' רצ"ד

במשנה האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ד'

שם רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין כו', ע' בת' הרשב"א סי' תק"נ ושם חלק רביעי סי' ד"ש

שם אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה, ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ג

שם המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושין ואפילו שניהם מודים כו', ע' בת' לחם רב סי' י"ח וע"ע בראב"ן סי' מ"ח וסי' נ"ב ס"ד ובת' מהר"ם ב"ב סי' קל"ג וסי' תתקצ"ג ובמהרי"ט ה"א סי' ט"ו ובת' הריב"ש סי' י"ד ובת' הרמ"א סי' ב' ובבני אהובה פ"ד ה"ו מה' אישות ובת' הגרע"א סי' צ"ד ובח"ס אה"ע ח"א סי' פ"ב ובת' מהר"ם פדוואה סי' ל"ב

שם הבמ"ע כגון דאמר לה קידשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדה"י, ע' בת' הריב"ש סי' קכ"ג

שם איתיביה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי כו' אלא לאו בעד אחד כו'. ע' אור שמח פ"י הי"ט מגירושין

ע"ב שנים שבאו ממדה"י ואשה עמהם וחבילה עמהם כו', ע' ש"ך חו"מ ס"ס קל"ח ובתומים

שם סק"ט ובקצוה"ח סי' פ"ח סק"ו ובאב"מ סי' ל"ז סק"כ

שם ותסברא עד אחד בהכחשה מי מהימן כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ז ובת' המיוחסות סי' קט"ז ובת' מהרי"ק סי' ל"ב וסי' קפ"ח וע"ע בת' הרא"ש ריש כלל נ"ט ובתרומת הדשן סי' רי"ב ובת' הגרע"א סי' צ"ט ובח"ס אה"ע ח"א סי' ק"ד ובנובי"ת חאה"ע סי' ע"ו

שם ור"מ היא דאמר מטלטלי משתעבדי לכתובה, ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב צד קפ"ד סי' ע"ב

שם מאי הוה עלה רב כהנא אמר אין חוששין לקידושין ר"פ אמר חוששין לקידושין, ע' נובי"ק חאה"ע סי' סמ"ך ושם במ"ת סי' ע"ה ובאגודת אזוב חי"ד סי' ו'

שם א"ל רב אשי לרב כהנא, וכה"ג אשכחן במנחות ק"ב ע"ב והוא רב כהנא בתרא דתרי ר"כ הוו כדכ' התוס' לעיל ד"ח ע"א ע"ש, דקמא הוה קדים טובא בימי ר' יוחנן ור"ל כדאמרינן בב"ק קי"ז. וע' נובי"ת חא"ח סי' נ"ב ובמש"כ בחידושי לעירובין ד"ח ע"ב

שם מאי דעתיך דילפת דבר דבר מממון אי מה להלן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי אף כאן הודאת בע"ד כמע"ד א"ל התם לא קא חייב לאחריני הכא קא חייב לאחריני, הנה חזינן מהכא דעצם הודאת בע"ד כמאה עדים הוא דאורייתא וכדפירש"י מדכתיב כי הוא זה כו' ע"ש. רק הוא דוקא כדהתם דלא חייב לאחריני, ועפ"ז איכא למידק בש"ך יו"ד סי' ב' סוף ס"ק י"א גבי מוציא טרפה מתחת ידו שכ' וז"ל ונראה כמחלק דדוקא כשראו ב' עדים שהוציא טרפה מת"י אז אמרינן כיון שחציף כולי האי ולא נזהר בפני עדים חשדינן ליה ומעבירין