אור הישר (נשים א) קצד

נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד ובאבני מלואים סי' מ' סקי"א ובעולת שמואל ח"א סי' מ"ג

שם פירות ערוגה זו מחוברת יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושין לא אמר כלום אבל אם אמר לכשיתלשו ונתלשו דבריו קיימין, ע' בת' הרשב"א סי' רפ"ט

שם דתניא האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום כו', ע' בס' המקח לרב האי גאון שער ב'

שם וא"ר חנינא ל"ש אלא שאין אשתו מעוברת אבל אשתו מעוברת דבריו קיימים כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תר"ב ובבני אהובה פ"ד ה"ז מה' אישות ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ז הט"ז מה' אישות

תוד"ה ואמר. ונראה דאע"ג דהלכה כראב"י בעלמא דקב ונקי הוא הכא לית הלכתא כוותיה ולאו ככולהו תנאי דאמרי אדם מקנה דשלב"ל דהא פליגי בב"מ ר"נ ור"ה כו'. ע' בת' הרא"ש כלל ק"ב סי' יוד ובת' מהרי"ק סי' קפ"א

דף ס"ג ע"א כגון דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו, ע' בת' הגרע"א ס"ס קמ"א

שם וניחשוב נמי ר' יהודא הנשיא כו', ע' תוס' ב"ב ע"ט סוף ע"ב ובאור שמח פ"ד ה"ב מה' תרומות

במשנה האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון כו', הנה בגמרא קאמר ר"ל עלה והוא שנתן לה ש"פ ורבא דייק לה מלשון דלא תני בשכר רק על מנת וש"מ כל ע"מ היכא דיהיב לה הוא ע"ש, ועפ"ז בלתי מובן מש"כ בתרומת הדשן סי' ר"י וז"ל ובהנאה בעלמא נתקדשה האשה כדתני הרי את מקודשת על מנת שאדבר עליך לשלטון אם יש באותה הנאה ש"פ הרי היא מקודשת עכ"ל, והשתא מלבד מה ששינה צורת לשון המשנה נטה גם מאוקימתא דר"ל ורבא שאמרו דלא בשביל הנאת הדיבור לשלטון נתקדשה רק בעד הפרוטה, ודבריו אל השלטון היתה רק השלמת התנאי שאם יעשה כן אז תתקדש עבור הפרוטה, וכן מבואר בשו"ע דעיקר הקידושין עושה הפרוטה, וברמב"ם פ"ה הי"ט מה' אישות ביאר בהדיא שאפילו דיבר עליה לשלטון והניח השלטון ולא תבעה ג"כ אינה מקודשת אלא אם נתן לה פרוטה משלו ע"ש וע"ע בתוספתא פ"ג המובא ברא"ש אבל גם שם נתחלפו הגרסאות וע' בתוספתא צוקרמנדעל וצ"ע, וע' בת' דבר נחמיה סי' ו' ז'

שם האי תנא ברא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף כו', ע' קצוה"ח סי' ס"א סק"ג ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק כ"ד

תוד"ה כגון. להכי נקט בשדה ובעבד לישנא דמהני בכל ענין אפילו נקרע השטר והיינו כשאמר לו מעכשיו, ע' תוס' ב"מ ט"ז סוף ע"א ובס' עמק יהושע סי' ז' ט' ובאור שמח פ"ד ה"ז מה' אישות

בא"ד וי"ל דר' יוחנן לטעמיה לעיל בפרקין מעכשיו ולאחר ל' יום שיורא הוי כו', ע' קצוה"ח סי' רנ"ח סק"ב

תוד"ה וידים וה"ה דמצי לשנויי שאני קונמות דקדוה"ג נינהו כו', ע' בת' הגרע"א סי' רכ"ד ובדרשותיו מערכה ט"ו ובבאר יצחק חי"ד סי' כ"ד

ע"ב רב יוסף בר אמי אמר לעולם חד טעמא הוא ומאי ע"מ שירצה אבא ע"מ שלא ימחה אבא כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקי"ט

שם אמר רב נאמן ליתן גט ואין נאמן לכנוס כו' רב אסי אמר אף נאמן לכנוס, ע' אור זרוע לב"מ סי' קכ"ד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ס"ז ובשעה"מ פ"ט הי"ב מה' אישות ובת' עין יצחק חא"ח סי' ט'

שם ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר קידשתיה שאין נאמן לכנוס, ע' נובי"ת חאה"ע סי' כ"ט

שם איבעיא להו מהו לסקול על ידו רב אמר אין סוקלין כו'. ע' פני יהושע ובת' עין יצחק חא"ח סי' י"ח ובס' עולת שמואל בחידושיו לכתובות כ"ב ע"א ובחזקה רבה חא"ח סי' ח' ובש"ש שמעתא ו' רפי"ב

שם וא"ר אסי כו' לאב הימניה רחמנא לדידה לא הימנה, ע' בס' חוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר"ח זצ"ל סי' ג' וסי' ה' וע"ע בת' פני יהושע אה"ע ח"א סי' א'

שם בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד נאמן כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תקס"ט ובאור זרוע ח"א סי' תרע"ב ובאור שמח פי"א ה"ד מה' נדרים

רש"י ד"ה אף נאמן לכנוס. דלא חציף למימר לפני האב שקבל הקידושין אני הוא דמרתת דילמא מכחיש ליה ע' באר יצחק חאה"ע סי' וי"ו

תוד"ה אלא ע"מ. מת האב מקודשת פי' מת האב קודם השמיעה דאין לומר אחר השמיעה ושתק ולא מיחה דאין זה חידוש כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ג ובשאג"א סי' צ"ג

תוד"ה בני זה. עוד פר"י שיטה אחרת דבמקום סימנין א"צ עדות שנים, ע' בת' הגרע"א סי' ז' ובס' בית זבול סי' כ"ו

דף ס"ד ע"א אבל לא למכות ולעונשין, ע' ח"ס חי"ד סי' קנ"ט

במשנה קדשתי את בתי קדשתיה וגירשתיה