אור הישר (נשים א) קצג

מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרים יום כו', ע' בת' הרשב"א סי' תש"ז

תוד"ה מידי מחשבה. וי"ל דמחשבה דתרומה היה יודע דכמעשה דמי כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

תוד"ה לא קידשה. נראה לפרש וחזרה בה בלא אמירתה לשליח כו', ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' נון

תוד"ה מתורת גט. ובפ' השולח גריס גיטא גופיה מי קא בטיל כו', ע' בספר התרומה סי' קכ"ח ובת' הריב"ש סי' רע"א

דף סמ"ך ע"א מהו דתימא האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה ותיבעי גיטא מכל חד וחד קמ"ל, ע' בס' צבי גאון יעקב סי' ד'

שם אסברא לך טעמא דר' יוחנן שוו נפשיה כי שרגא דליבני דכל חד וחד רווחא לחבריה שביק, ע' אבני מלואים סי' מ"ם סק"ח

במשנה האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז ה"ז מקודשת והוא יתן. ע' בת' הרא"ש כלל מ"ו סי' ב'

שם איתמר רב הונא אמר והוא יתן כו', ע' בת' הגרע"א סי' ר"ד

רש"י ד"ה האי לישנא. קמ"ל דלאו תרווייהו משתמע מינה אלא ספק תנאה ספק חזרה כו', ע' בחידושי הרשב"א ובת' עונג יו"ט סי' קט"ז

רש"י ד"ה ומשני. לא שייך למיתני הכא אלא ביבמות כו' אבל הכא דאפילו ספיקא ליכא לא בעי חזקה דהא ודאי יבמה היא ע' בס' חזקה רבה חא"ח סי' ט"ז

תוד"ה ואפילו מאה תופסין בה. פי' דהא קונין ומשיירין כו'. ע' ראב"ן סי' ס"ה

ע"ב רשב"ג אומר נותנת לאחיו או לאביו או לאחד מן הקרובים כו', ע' בריטב"א ובת' באר יצחק חאה"ע סי' ה' ובחח"מ ס"ס א'

שם דמ"ס לי ולא ליורשי ומ"ס אפילו ליורשי כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קל"ו ובשערי תשובותיו ח"ב צד קמ"ה סי' י"ח

שם אמר לך רב יהודא הא מני רבי היא דאר"ה אמר רבי כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ופליגי רבנן עליה ואנא דאמרי כרבנן, ע' שאגת אריה סי' צ"ג

שם וניחוש שמא יש לו ועוד תניא חיישינן שמא יש לו ל"ק הא בקידושי ודאי הא בקידושי ספק ע' בת' הרשב"א סי' אלף רי"ח

דף ס"א ע"א במשנה ר"מ אומר כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אינו תנאי כו'. ע' בתשובות הרא"ש כלל מ"ו סי' א' וכלל פ"א סי' א' ובריב"ש סו' קע"ה וע' מה שהאריך בזה באור זרוע לב"מ ס"פ הפועלים וע"ע באבני מלואים סי' ל"ח סק"ה

ע"ב בשלמא לר"מ היינו דכתיב אם בחקותי תלכו ואם בחקותי תמאסו כו', ע' בווי העמודים לס' יראים ר"ס י"ח

תוד"ה אי לא. וי"ל דסד"א כיון שהוקצה ארץ כנען לשאר שבטים שהרי מאותה שעה ששאלו בני גד ובני ראובן ארץ גלעד נעשו סמי שסלקו עצמן כו', ע' מה שהקשה בפרשת דרכים דרוש ט' ונשאר בצ"ע ומה שתירץ בבאר יצחק חי"ד ס"ס ל'

תוד"ה בשלמא. שיהא מותר בבנות כנען וזה אינו כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור

דף ס"ב ע"א אלא לר"מ חנקי מבע"ל א"ר תנחום הנקי כתיב, ע' משך חכמה לפ' נשא בפסוק אם לא שכב כו' הנקי. במשנה המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' פ"ב

שם האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' נון ובמל"מ פ"ד ה"ז מה' אישות וע"ע בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב צד קצ"ז סי' ק'

שם אם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר עוברה דבריו קיימין כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס ק"ע ובאבני מלואים סי' מ' סקי"ג

שם פירות ערוגה זו מחוברים יהיו תרומה על פירות ערוגה זו תלושים ל לכשיתלשו ונתלשו מהו א"ל כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי, ע' אור זרוע ח"א סי' רכ"א ובעמק יהושע סי' ז' ובס' צבי גאון יעקב סי' כ"ב ובעונג יו"ט סי' צ"ג

תוד"ה בשלמא לר"ח. וי"ל דאם לא שכב חשוב הן במה שאנו רוצים שתעשה חשיב הן דומיא דאם יעברו כו'. ע' בהקדמת הט"ז ליו"ד ובנקוה"כ וגליון מהרש"א שם ובמל"מ פ"ד ה"א מה' אישות

תוד"ה אין תורמין. לכ"נ לר"י הא דמחובר פטור נפק"ל מדכתב ממנו דדריש בספרי ממנו ולא מן המחובר ע' בס' המאיר לעולם ח"א סי' ה'

ע"ב מי יימר דמזדקקו ליה הני תלתא. ע' שבת מ"ו ע"ב ובמל"מ פ"ד ה"א מה' בכורות ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח וע"ע בשאג"א סי' צ"ג

שם דבעי רב אושעיא הנותן שתי פרוטות לאשה באחת אמר לה התקדשי לי היום ובאחת אמר לה התקדשי לי לאחר שאגרשיך כו' ע'