אור הישר (נשים א) קצא

לחטאת כו'. ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ששית

דף נ"ו ע"א א"ר יהודא בד"א במתכוין ולקח תחילה לשם שלמים כו'. ע' בת' פנים מאירות ח"א ס"ס מ"ו

רש"י ד"ה בשוגג שלא ידע שהן מעות מע"ש יחזרו דמים למקומם כופין המוכר להחזיר הדמים דמקח טעות הוא שאילו ידע שהן מעות מעשר לא היה לוקחה כו', ע' בס' צבי גאון יעקב סי' י"ד

, תוד"ה מתקיף והר"מ מפרש שאני הכא שהלוקח יכול לחלל המעשר ביד המוכר משום דזכית הוא ל למוכר כו' ע' בת' עונג יו"ט סי' צ"ג וע"ע בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' פ"ה ובקצוה"ח סי' ס"א סק"ג ובסי' שנ"ד סק"ה ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק י"ג ובשאג"א ס"ס צ"ג

ע"ב במשנה המקדש בערלה בכה"כ כו' ופטר חמור כו' אינה מקודשת ע' נוב"י קמא חי"ד סי' פ"ד וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף קכ"א וביו"ד ומפרשים סי' רצ"ד סי"ד וסט"ו ובמש"כ בחידושי לב"מ דף ק"א ע"א וע"ע בבני אהובה פ"ד הי"ט מה' אישות ובת' הגרע"א סי' קכ"ט

שם מכרן וקידש דמיהן מקודשת ע' ברש"י ותוס' ע"ז נ"ד ע"ב ושם ס"ב ע"א בד"ה ותנן ובד"ה בדמיהן ובמל"מ פ"ה ה"ז מה' אישות ובבני אהובה שם ה"ב וה"ג ובעונג יו"ט סי' כ"ד ובעמק יהושע סי' ו'

שם בכלאי הכרם מנלן אמר חזקיה א"ק פן תקדש פן תוקד אש רב אשי אמר פן יהיה קדש אי מה קדש תופס את דמיו כו', ע' מעין החכמה דף קכ"ה ע"א

תוד"ה המקדש בערלה. וא"ת אמאי אינה מקודשת הא שרי ליהנות ממנה שלא כדרך הנאתו כו'. ע' מל"מ ושעה"מ פ"ה ה"ח מיסה"ת ובשאג"א סי' ע"ד ובאבני מלואים סי, כ"ח ס"ק נ"ו ובס' עולת שמואל ח"א סי' נ"ז וסי' ע"ז ובת' ברית יעקב סי' ז' וסי' י"ג

בא"ד כיון שהאשה סבורה שיש לה ליהנות דרך הנאתן ואינו כן לא סמכה דעתה והוי מקח טעות. ע' קהלת יעקב לאה"ע סי' כ"ח סעיף כ"א ובבאר יצחק אה"ע סי' ג'

בא"ד והא דלא חשיב חמץ בפסח משום דקסבר כריה"ג דשרי בהנאה כו', ע' במצפה איתן למנחות ק"א ובמש"כ בחידושי לבכורות ד"ט ע"ב

בא"ד והא דלא חשיב ע"ז משום דלא שייך למתני ביה מכרן וקידש בדמיהן מקודשת שהרי ע"ז תופסת דמיה כו', עמש"כ בחידושי לבכורות ד"י ע"ב

דף נ"ז ע"א איתמר צפורי מצורע מאימתי אסורים ר' יוחנן אמר משעת שחיטה ור"ל אמר משעת לקיחה כו', ע' מעין החכמה דף קי"ב ע"ב וע"ע בשאילתות לפ' מצורע ס"ס פ"ח ובהעמק עמק שאלה שם ובעולת ש שמואל ח"א סי' א' וסי' ל"ב ובעונג יו"ט סי' ו' וסי' ס"ח

שם ועגלה ערופה גופה מאימתי כו' ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה, ע' משך חכמה לפ' משפטים בפסוק והשור יסקל וע"ע בבאר שבע לסוטה מ"ז ע"א ובת' הגרע"א סי' ג' ובעונג יו"ט סי' ו'

שם כל צפור טהורה תאכלו לרבות את המשולחת וזה אשר לא תאכלו לרבות את השחוטה, ע' בסה"מ מל"ת להרמב"ן ל"ת ששית השכוחה לפי דעתו מהרמב"ם ז"ל ובמגילת אסתר שם

תוד"ה שחטה ונמצאת טרפה. פי' בקונטרס דקס"ד כשבדק בסימנין נמצאת שנטרפה בשחיטה כגון שניקב הושט כו' ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ט ובבאר יצחק חי"ד סי' ד'

בסה"ד שנמצאת טריפה בבני מעיים כגון שניטל הכבד או טרפות אחרת שודאי היה משנולד, ע' בת' בשמים ראש וכסא דהרסנא סי' ס"א

ע"ב אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה מחוץ לחומה, ע' משך חכמה לפ' מצורע בפסוק והשליכו אתהן

שם רבא אמר לא אמרה תורה שלח לתקלה, וכמ"כ אמרינן בחולין קט"ו ע"א גבי שילוח הקן ושם ק"מ ע"א גבי צפורי עיר הנדחת, וכל הני דמיין להא דאמר רבא גופיה ביומא ס"ז ע"ב באברי שעיר המשתלח ע"ש וי"ד למקדיש תרנגולתו לבדק הבית דאליבא דרב ורשב"ל כיון שפרחה פקעה קדושתה מינה וחייבת בשילוח, דפלוגתא דהתם היא אי פטרינן לה משילוח משום תפיסת קדושת ההקדש מטעם כל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא איתיה ולא מהני יאוש הגזבר וע"ש בתוס' ורשב"א, משא"כ בכל הנ"ל דאין יד הקדש בזה רק חיובא רמי אקרקפתא דגברא לקיים בגוף הצפרים והאברים דין שילוח, וכל כמה שלא נשתלחו ג"כ ליכא עלייהו שום איסור אלא דקיימן לקיום מצותן ומכיון דאיתעביד עביד מצותן הן מותרין למוצאיהן. וע"ע בת' מקום שמואל ס"ס פ"ו ובמש"כ בחידושי לחולין קט"ו ע"א

שם בפטר חמור נימא מתניתין דלא כר"ש דתניא פט"ח אסור בהנאה דר"י ור"ש מתיר אר"נ אמר רבה בר אבוה לאחר עריפה ודברי הכל, ע' נובי"ק חי"ד סי' פ"ד ובת' הגרע"א סי' ק"ס ובעונג יו"ט סי' ק"ו

שם וחולין שנשחטו בעזרה מה"מ א"ר יוחנן משום ר"מ אמרה תורה כו', ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

שם לפי שנאמר כי ירחק ממך המקום וזבחת ברחוק מקום אתה זובח כו', ע' רש"י חולין