אור הישר (נשים א) קצ

שמו אלא ר' נהוראי שמו ולמה נקרא שמו ר' מאיר שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה ע"ש, לפ"ז משמע דאדרבה שם זה קראו לו בני דורו לתואר של כבוד

שם וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש ר' יהודא סבר לך ולכל צרכיך כו', ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' קרח סי' קל"ב אות ט"ז וע"ע במש"כ בחידושי לחולין קי"ח ע"א

רש"י ד"ה דר"ש בסדר טהרות ומייתינן לה בגמרא דהגוזל כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ז מה שהניח כוונה נפלאה בדברי רש"י ז"ל

רש"י ד"ה כי קא זכו. בין כהנים בחזה ושוק בין בעלים בבשר, ע' בת' עין יצחק חא"ח סי' כ"ו ובחי"ד סי' י"ד ובעונג יו"ט ס' ל"ב

דף נ"ג ע"א כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקין בקק"ל, ע' אור שמח פט"ז ה"ה ממאכלות אסורות

שם והתניא הצנועים מושכין את ידיהם והגרגרנים חולקים, מאי חולקים חוטפים כדקתני סיפא מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חבירו כו', ע' העמק שאלה לשאילתות ר"פ נח

שם מע"ש בין בשוגג בין במזיד לא קידש דברי ר"מ כו' קודש לה' לה' הוא ולא לקדש בו אשה ע' דורש לציון דרוש ד'

ע"ב א"ק הוא בהווייתו יהא, ע' בת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ז ובמש"כ בחידושי למנחות ד"ה ע"א ודי"ט ע"א ודכ"ז ע"א

שם בשלמא איהי לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה, ע' בית שמואל סי' כ"ח סק"ג ומש"כ הגאון בעל נה"מ בספרו קהלת יעקב שם ובאבני מלואים שם סק"ב ובנובי"ת חאה"ע סי' ע"ז ובבאר יצחק חאה"ע סי' ג'

שם בעא מיניה רב חייא בר אבין מרב חסדא במכר מאי א"ל אף במכר לא קנה, ע' בספר המקח לרב האי גאון שער י"ג

תוד"ה איהו. וקשה דפריך בבכורות והרי מעשר שהקפידה תורה בכסף צורה כו', ע' בית שמואל סי' ל"א סק"ו ובבני אהובה פ"ד הי"ט מה' אישות ובקהלת יעקב בחידושיו לאה"ע שם

בא"ד וכן משמע לקמן דקאמר הפודה מע"ש שלו מוסיף חומש ומוקי לה כר' יהודא כו', ע' שאגת אריה סי' צ"ז

תוד"ה אף במכר. וראייה דתמעול מעל הוי במזיד דכתיב גבי סוטה כו' והתם ע"כ במזיד קאמר כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ז ובים התלמוד לב"ק דף ע"ט

דף נ"ד ע"א כתנות כהונה שבלו מועלין בהם דברי ר"מ כו', ע' בס' מקור חיים לכריתות ד"ו ע"א

שם דתנן חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משיורי הלשכה כו', והא דלא בנו בני ירושלים משל עצמן משום דירושלים לא נתחלקה לשבטים כדכ' מהר"ם ב"ב בשערי תשובותיו ח"ג צד רע"ו סי' נ"ח ועמש"כ בחידושי למעילה י"ג ע"א

רש"י ד"ה בכתנות כהונה. שלא נתנה תורה למלאכי השרת שיהו הכהנים זריזים כמלאכים להפשיטן בגמר עבודה כו', ע' בת' עונג יו"ט ס"ס מ"ט ובמש"כ בחידושי לערכין ד"ג ע"ב

ע"ב הלכה כר"מ במעשר הואיל וסתים לן תנא כוותיה. ע' טו"א למגילה ד"ח ע"א

שם והלכה כר' יהודה בהקדש הואיל וסתים לן תנא כוותיה, ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ז

, שם לעולם ר"מ והכא במ"ע כגון דיהיב ניהליה בטיבליה וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שלא הורמו דמיין ע' נובי"ת חא"ח סי' פ"א ובת' שיבת ציון סי' ט"ז

שם והכא במאי עסקינן כגון דיהיב כשהוא סמדר ודלא כר' יוסי. ע' בר ברשב"א וריטב"א א בסוגיין ובת' הגרע"א ס"ס קל"ה ובעמק יהושע סי' ז'

שם משך הימנו בסלע כו', מני אילימא ר"מ אמאי משתכר בסלע ונתן את הכסף וקם לו אמר רחמנא אלא לאו ד' יהודא כו', ע' נועם ירושלמי מעשר שני רפ"ה

שם ואי סתמא דוקא מה לי חד סתמא מה לי תרי סתמי. ע' בת' חו"י סי' צ"ד ובשעה"מ פ"ח ה"ז מה' עירובין

שם א"ר נחמן בר יצחק הלכה כר"מ הואיל ותנן בבחירתא כוותיה, ע' לח"מ פ"ו ה"ח מה' חמץ ובשעה"מ שם ובס' פרי יהושע לפסחים ל"ח ע"ב

תוד"ה קרבן. דלא היה חייב בהוצאה אלא באכילה או בהנאת הגוף, ע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ל'

דף נ"ה ע"א אומר היה ר"מ הקדש מתחלל, בשוגג אין מתחלל, ע' עונג יו"ט סי' ל"א

תוד"ה אין מועל. תימא בתוספתא דמעילה תניא קרדום של הקדש ביקע בו ובאו חבירו וביקע בו כולן מעלו כו' וי"ל דלעולם מיירי בקרדום שאינה כלי שרת כו', ע' בתוס' ב"מ צ"ט ע"א ד"ה וחבירו ובזבחים ל"ד ע"א ד"ה שקדש ובמנחות ק"א ע"א ד"ה אע"ג ובערכין כ"א ע"א ד"ה ה"ג כיון ובמעילה י"ט ע"ב ד"ה אין מועל ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בס' עולת שמואל ח"א סי' ט"ו

ע"ב אלא אר"י ממתין לה עד שתומם ומייתי שתי בהמות ומתנה, ע' עונג יו"ט ס"ס ג'

שם תניא חנניא בן חכינאי אומר עז בת שנתה