אור הישר (נשים א) קפז

שם שאני התם דנפיק חורבה מיניה כו' ואתי למיכל בטיבלה ע' בת' הרשב"א שב"א סי' תס"ה

, תוד"ה וש"מ. כיון דבתורת קידושין אתי לידה דהוו כמו נתאכלו המעות כו', ע' אור שמח פ"ז ה"ו מה' מעשר

דף מ"ז ע"א אמר רב המקדש במלוה אינה מקודשת מלוה להוצאה ניתנה נימא כתנאי כו', ע' בספר המקח לרב יהודאי גאון שער י"ג ובאבני מלואים ר"ס ל'

, שם ותסברא אימא סיפא ושוים במכר שזה קנה כו' ע' ח"ס חי"ד סי' קל"ד

שם והכא במ"ע כגון שאמר לה התקדשי לי במנה ונמצא מנה חסר דינר מ"ס כסיפא לה מילתא למיתבעיה כו', ע' בת' שארית יוסף סי' כ"ח וע"ע בת' הריב"ש סי' רי"ד ובת' באר יצחק חאה"ע סי' א'

שם האומר לאשה התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך כו' אם נשתייר הימנו ש"פ מקודשת כו', ע' קצוה"ח ס"ס קפ"ט ובת' שדה יצחק סי' ס"ב

רש"י ד"ה אינה מקודשת אפילו ישנה בעין כו' וכיון דלהוצאה ניתנה הויא לה כי דידה ולא יהיב לה מידי ע"כ, וכן פירש"י לקמן ע"ב בד"ה וקאמרי ולעיל ד"ו ע"ב בד"ה אינה מקודשת, ואפשר לכוון כן גם בדברי רש"י לב"ק צ"ט ע"א ע"ש, ואין כן דעת הרמב"ם בפ"ה הי"ג מה' אישות כדהביא בב"ש סי' כ"ד ס"ק י"ט, ולפלא על האב"מ

שם ס"ק י"ח שהביא גם דעתו מקצוה"ח דדעת הרמב"ם הוא כפירש"י ע"ש

ע"ב האי פקדון ה"ד אי דקביל עליה אחריות היינו מלוה כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"א סי' ד"ש ובקצוה"ח סי' ס"ז סק"ב

שם אלא הכא מלוה ברשות בעלים לחזרה א"ב ואלא הא דאר"ה השואל קורדם מחבירו כו', ע' תומים סי' ע"ב ס"ק נ"ד ובקצות שם ס"ק ל"ד

, שם נימא כתנאי התקדשי לי בשטר חוב כו' ר"מ אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת האי שט"ח ה"ד כו', ע' בספר התרומה ה' גיטין סי' ק"ל

שם האי שטר חוב ה"ד אילימא שט"ח דאחרים היינו מלוה ביד אחרים כו', ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב סי' רכ"ז צד רל"ב

שם ואב"א דכו"ע אית להו דר"פ והכא בדשמואל מואל קמיפלגי דאמר שמואל המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' ר"ג

דף מ"ח ע"א המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול, ע' ראב"ן סי' מ"ז מ"ח

שם ואב"א דכו"ע אית להו דשמואל והכא באשה קמיפלגי מ"ס אשה סמכה דעתה כו', ע' גיטין י"ג ע"ב תוד"ה תנהו לפלוני ובקצוה"ח סי' קכ"ו סק"ה ובאבני מלואים סי' כ"ח סק"ב

, שם מ"ס כי קאמר רב ה"מ בפקדון אבל מלוה לא ומ"ס ל"ש מלוה ול"ש פקדון, ע' בת הרשב"א חלק רביעי סי' רי"ט

שם התקדשי לי בשטר כו' וחכ"א שמין את הנייר אם יש בו ש"פ כו', ע' בס' עמק יהושע סי' י"ג וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ב ובביאורי הגר"א אה"ע סי' כ"ח ס"ק כ"ד ובבני אהובה פ"ה הי"ג מה' אישות ובקצוה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"ז

, שם ור"מ לטעמיה דאמר עדי חתימה כרתי כו', ע' אור שמח פ"ט הט"ז מה' אישות

שם והכא במאי עסקינן שכתבו לשמה ושלא מדעתה ובפלוגתא דרבא ורבינא כו', ע' אור שמח פ"ג ה"ד מה' אישות

ע"ב אינה לשכירות אלא בסוף, ע' בת' הרא"ש כלל ס"ט סי' י"א ובח"ס אה"ע ח"א סי' קכ"ז

שם מ"ס אומן קונה בשבח כלי ומ"ס אין א"ק בש"כ, והנה באה"ע סי' כ"ח סט"ו הביא המחבר שתי דעות בזה, וסותר א"ע ממה שבחו"מ סי' ש"ו החליט בס"ב ובס"ג שאין האומן קונה בשבח כלי, ובש"ך שם פסק דהוי ספיקא דדינא, וע' בשני המקומות בביאור הגר"א שהביא דמקור הספק הוא מגדולי הראשונים ז"ל, ולפ"ז נפלאתי על המג"א בסי' רכ"ג סק"ו שכ' בהחלט דקיי"ל אין אומן קונה בשבח כלי

במשנה התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ו ובמיוחסות סי' קכ"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי', תתמ"ב ובשערי תשובותיו ח"א סי' מ"ח

שם ע"מ שאני עשיר ונמצא עני כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' פ"ב

דף מ"ט ע"א ע"מ שאני שונה חזקיה אמר הלכות ור' יוחנן אמר תורה מיתיבי איזוהי משנה רמ"א הלכות ר' יהודא אומר מדרש כו' ע' ברא"ש ובמה שהשיג עליו הגר"א ז"ל בביאורו לאה"ע סי' ל"ח ס"ק מ"א

ע"ב ע"מ שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא כו', ע' באר שבע להוריות ד"ב ע"ב ובקונטרס עץ שתול סי' מ"ד

שם ע"מ שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו, ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' קל"ז צד ר"ח ובת' הרא"ש כלל י"ז סי' א' ב' ובאור זרוע ח"א סי' קי"ב ובת' מהר"ם פדוואה סי' ל"ז ובת' הרדב"ז ח"א סי' ק"מ

במשנה ובכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אעפ"כ אינה מקודשת, ע' בת' מהר"ם