אור הישר (נשים א) קפו

דף מ"ה ע"א הכא בקידושי יעוד ואליבא דריב"י דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, ע' בס' צבי גאון יעקב בחידושיו לקידושין

שם מאי אמרת תיבעי נמי מיאון שמא יאמרו אין קידושין תופסין באחותה הכל יודעים אחות חלוצה דרבנן כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"א

שם שקל חד מינייהו כסא דחמרא יהב ליה לחבריה אמר מיקדשא ברתך לברי כו'. ע' בת' מהר"ח או"ז סי' כ"ו ושם סי' נ"ב נ"ג ובאור זרוע ח"א סי' תרע"ט

שם אפילו למ"ד חישינן שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן ע' מל"מ פ"ד ה"א מה' בכורות וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רל"ו

ע"ב ודילמא שליח שוייה לא חציף אינש לשויי לאבוה שליח, לכאורה לפ"מ דמשמע דלא יועיל הא דשיילינן לאב ולבן אי האב בא בשליחותיה דבן, בודאי הוא דלא מהמנינן להו, א"כ יל"ד איך סמכינן בספק איסור אשת איש על סברא דלא חציף אינש כו', ובאופן דחזינן לקמן נ"ט ע"א דרבין חסידא אזיל לקדושי ליה איתתא לבריה וע' שם בתוס' ובאור זרוע ח"א סי' תרי"א

שם ודילמא ארצוייה ארצייה קמיה. ע' עונג יו"ט סי' ק"א וסי' ק"ח

שם אמר אביי כתוב שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב רבא אמר חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' ר"נ ובאבני מלואים סי' ל"ז ס"ק י"א

שם רב אסי אמר אינה אוכלת שמא יבא אביה וימחה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקפ"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' א' ובחאה"ע סי' א' וע"ע בת' הריב"ש סי' י"ד

שם הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי, ע' מל"מ פ"ז הי"ז מה' תרומות ובס' שערי ציון להגאון ר' בן ציון ז"ל מבילסק סי' א'

שם נתקדשה שלא לדעת אביה וניסת שלא לדעת ואביה כאן כו', ע' ת' הרשב"א סי' אלף רי"ט ובאבני מלואים סי' ל"ז סק"י

רש"י ד"ה בפירוש. שמעתי ממנו דלא סבר לה לדרב ושמואל כו', ע' מה שהאריך בזה בהעמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ט אות ו'

בא"ד דאין חוששין כו', וכ' עה"ג בשם מהרש"ל דגריס דאמרי חוששין, וע"ע באור זרוע ח"א סי' תשע"ה

תוד"ה בפירוש. ופסק רב אלפס ובשאילתות דרב אחאי דהלכתא כרבינא כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תקפ"ה ובת' הריב"ש סי' י"ד וסי' קצ"ג תע"ט ובת' ריקאנטי סי' רל"ו ובח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ד

בא"ד ואסר ה"ר מנחם מיו"ני לקיימה ואמר שמא יקדשנה אביה לאיש אחר במקום שהוא ונמצא בא זה עליה באיסור אשת איש ושלח לו ר"ת כו', ע' נוב"י קמא חי"ד סי' נ"ו ובמה שהאריך בזה בס' המאיר לעולם ח"ב סי' א' ובנועם ירושלמי דמאי פ"ז ובת' באר יצחק חאה"ע סי' א' ענף ד' ובת' עין יצחק חא"ח סי' י"ז ובחזקה רבה חא"ח סי' ט'

דף מ"ו ע"א איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא כו'. ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ט אות ה'

שם אמר ר"ג בר יצחק לומר שמשלם קנס כמפותה כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ט

שם ואם פיתה לשום אישות קידושין ל"ל א"ל אביי צריכה קידושין לדעת אביה, ע' בת הריב"ש סי' י"ד וסי' קצ"ג

שם וש"מ המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה ע' בת' הריב"ש סי' קס"ב ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ז

רש"י ד"ה אי הכי סייעתא היא. ע' בתוד"ה אמר ובס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ה'

תוד"ה נראין. ונראה דתרי רב ירמיה הוו ע"כ, אמנם בפסחים ק"ו ע"ב מחלקו התוס' דחד היה רבי ירמיה וחד רב ירמיה, וקצת משמע כחילוקא דחתם, דבמנחות ל"ב ע"ב הביא הא דרבי ירמיה בלשון ברייתא דתניא רבי ירמיה אומר משום רבינו תפילין ומזוזות נכתבות שלא מן הכתב, ובאותו לשון מובא נמי במגילה י"ח סוף ע"ב, ושם באותו עמוד הוזכר כמימרא דאמוראים דברי רב ירמיה בר אבא אמר רב, וע' חולין י"ג ע"א

תוד"ה בעא ובגיטין י"א ע"ב תוד"ה יתיב. תוד"ה בין היא וא"ת מה יועיל שתעכב אחרי שיתרצה האב הא בידו לקדשה בעל כרחה כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ז ס"ק י"ד ובת' באר יצחק חא"ח סי' א'

תוד"ה ואפילו בקמייתא. וי"ל דיש לחלק דהתם הרי הדבור נגמר קודם שנתאכלו אבל הכא דלא נגמרו הקידושין עד אחר מסירה אחרונה כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' ר"כ

ע"ב אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו וגמר ונתן לשום פקדון כו' וגמר ונתן לשום מתנה. ומזה מוכח דבין לרב בין לשמואל אזלינן בתר אומדן דעתא, וע' מה שהאריך בזה הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ל"ד סי' א' וע"ע בת' דברי נחמיה סי' ד'

שם המפריש חלתו קמח אינו חלה וגזל ביד כהן, ע' עונג יו"ט סי' ל"ט.