אור הישר (נשים א) קפה

שם והלכתא שליח נעשה עד. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תקפ"ג ובת' הריב"ש סי' פ"ב וסי' רס"ו ובאבני מלואים ר"ס ל"ה

שם אמר לשנים צאו וקדשו לי את האשה הן הן שלוחיו הן הן עדיו כו', ע' ראב"ן סי' פ"א ובת' מהר"ם ב"ב סי' תי"ח וסי' תשנ"ו ובאור זרוע ח"א סי' תש"ג

תוד"ה שלא מצינו. וי"ל דמעילה לא מתחייב המשלח ע"י הנאת השליח אלא ע"י הגבהה דשליח כו', ע' עונג יו"ט סי' ל' וסי' ל"א

בא"ד אמנם מסופק היה ר"י באומר לשליח הושט ידך לכד של שמן ותהנה מן הסיכה כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ע"ה ובס' מבית מאיר ח"ב סעיף מ"ב

ע"ב והשתא דתקון רבנן שבועת היסת משתבעי הני עדים כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' רע"ז ובתמים דעים להראב"ד סי' ס"ג ובתרומת הדשן סי' ש"ח

שם אר"ל כמחלוקת לגירושין כך מחלוקת לקידושין ור' יוחנן אמר מחלוקת לגירושין אבל לקידושין ד"ה אביה ולא היא כו', ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' שכ"ד

רש"י ד"ה והשתא דתקון ונוח הוא להם להפסיד הממון למלוה מלהשבע בשקר דאע"ג דחשידי אממונא לא חשידי אשבועתא, ע' בס' בני אהובה פ"ג הט"ז מה' אישות

רש"י ד"ה היא ואביה. ודוקא מן האירוסין אבל מן הנישואין היא ולא אביה כו', ע' בת' מהר"ם מפאדוואה סי' ט"ו

תוד"ה והשתא. וא"ת מ"מ למה לא יהיו העדים נאמנים לאחר שנשבעו לאמר פרענום שהרי שוב אינם נוגעים בעדות ע' תומים סי' נ"ו סק"ז ובאבני מלואים סי' ל"ה סק"ו

בא"ד ויש מקשים האיך אמרינן מיגו דיכלי למימר אהדריה ללוה כיון דשנים הם הא אמר בכתובות י"ח ל"ש אלא דאמרו אנוסים היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסים מחמת ממון אין נאמנים ומקשה התם ר"י אמאי לא יהו נאמנים אנוסים היינו מחמת ממון במיגו דאי בעו אמרו אנוסים היינו מחמת נפשות ומתרץ ר"י דבשני עדים לא שייך לאמר שיהו נאמנים במיגו לפי שאין האחד יודע מה בדעת חבירו לטעון וא"כ הכא אמאי נאמנים במיגו כו' ע"כ

ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דאף דבשני עדים לא שייך מיגו משום דכ"א אינו יודע מה בלבו של חבירו לטעון. מ"מ חילוק גדול הוא בין מיגו דהכא למיגו דהתם, דמיגו דהכא קרובה אל השכל דהטענה מונחת בחיק הדבר אשר עליה אנו דנין וגם חבירו אם ירצה לבדות שקר מלבו גם לו אין דרך אחרת במה להצטדק ובאשר הדבר נוגע לשניהם בשוה, ומשו"ה נקל לשניהם לטעון טענה הקרובה אל השכל אהדרינהו ללוה, ומה גם לפ"מ דס"ל עתה המלוה את חבירו בעדים א"צ לפרעו בעדים, וממילא במיגו כזו אפשר להאמינם דפרעו למלוה. משא"כ בכתובות דטענת המיגו לא יוכלו למצוא קרובה אל הדבר שעליו הם דנים רק צריכים לחפש ממציאות האפשרות בעולם כמו אנוסים היינו מחמת נפשות בזו ירא לטעון דאולי חבירו יטעון קטנים היינו או פסולי עדות היינו כי מי יודע באיזה שקר יבחר לו, וכמ"כ בחקירות ובדיקות אם הוא יאמר שהאנס הפחידם להכותם אולי יטעון השני כי הכריחם ביסורים קשים וכדומה, ולהכי לא נקטינן התם מיגו כזו, וע' תרומת הדשן סי' של"ה ובת' מהר"י מינץ סי' ג'

תוד"ה וכל. ור"ת פי' דקטנה מתגרשת ע"י אביה כו', וכ"כ התוס' בגיטין ס"ד ע"ב ד"ה וכל שאינה וע"ש בפני יהושע ובת' שיבת ציון סי' פ"ו

דף מ"ד ע"א רבי סבר מילי דיבמה מיבמה הוה ליה למילף ורבנן סברי קידושין מקידושין הו"ל למילף, ע' בת' הריב"ש סי' קס"ב

תוד"ה מיש מאמר פי' אמאי מחלק מאמר מגירושין כו', ע' תבואת שור קונטרס בכור שור

ע"ב נערה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה מיד בעלה כו', ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' שכ"ד ובת' באר יצחק חי"ד סי' כ"ח

שם קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה כו' צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושין, ע' ברא"ש ובר"ן ובת' עונג יו"ט סי' קי"א וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רי"ט ובתרומת הדשן סי' ר"ח ובאור זרוע ח"א סי' תרי"א תרע"ט תשע"ה

שם צריכה גט שמא נתרצה האב בקידושין צריכה מיאון שמא לא נתרצה האב בקידושין ויאמרו אין קידושין תופסין באחותה. ע' ברא"ש ובת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'

שם עולא אמר אפילו מיאון אינה צריכה כו'. ע' בס' תשובת שמואל קונטרס קדושי קטן דף כ"ג ע"ב ובחזקה רבה חי"ד ס"ס מ"ד

רש"י ד"ה והוא ששידכו. דאיכא לספוקי שמא נתרצה כש כששמע והוי להו קידושין למפרע. ע' אבני מלואים סי' ל"ז ס"ק י"ב

תוד"ה קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה. ונראה דה"ה בנערה ע' העמק שאלה לשאילתות פ' משפטים סי' נ"ט אות ה'

תוד"ה מאן דמתני הא. פי' בקונטרס מאן דמתני פלוגתא דעולא אדשמואל כו', ע' אור זרוע ח"א סי' שנ"ה.