אור הישר (נשים א) קפב

ח"א סי' ע"ז ובת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ובעונג יו"ט סי' מ"ב

תוד"ה צא מהן. ומקצה ג' ימים דקאמר יהושע להעם היינו סוף יום שני שסמוך ליום ג' כו', ע' בקונטרס אבני שהם הנספח לטורי אבן ר"ה פ"ק בד"ה מאי עבידתיה

תוד"ה וה"ה השני. וא"ת טבל ותרומה ומעשר נילף מק"ו דחדש דנוהג בין בארץ בין בחו"ל כו', ע' נובי"ת חי"ד ס"ס מ"ג

בא"ד וטבל אע"ג שאינו בשאלה דלעולם הוי טבל עד שתקנו מ"מ כיון דאיסור אינו אלא מחמת תרומה ומעשר כו', ע' בס' מבית מאיר ח"ג סי' מ"ט

ע"ב מאי הלכה אר"י אמר שמואל הילכתא מדינה עולא אר"י הלכה למשה מסיני כו', והנה בסנהדרין ק"א ע"ב אהא דגמירי דאין ישיבה ב בעזרה אלא למלכי ב"ד בלבד פירש"י גמירי הלמ"מ. וכ' עליו הבאר שבע בחידושיו שם תמיה אני פה קדוש יאמר דבר זה כו' הרי בירושלמי חולקים אמוראי טובא על ר' חייא ואם איתא דהוה הלמ"מ לא היו חולקים על ר' חייא שהרי הלמ"מ הוא ולעולם לא תמצא מחלוקת על הלמ"מ כו' ע"ש, ובס' ארעא דרבנן סי' ג' חלק עליו והורה מכמה דוכתי דבהלמ"מ פליגי מ"ס הכי גמירי ומ"ס הכי גמירי. ובהגהות עפרא דארעא שם הורה מהך דהכא דמ"ס הילכתא מדינה ומ"ס הלמ"מ ע"ש, וכן הו"מ להוכיח מהא דב"ק ד"ג ע"ב דאמרו בהדיא דח"נ צרורות הילכתא גמירי לה ופירש"י למשה מסיני, ובכ"ז פליג סומכוס שם י"ז ע"ב וס"ל נ"ש משלם ופירש"י שם סומכוס לית ליה הלכתא דח"נ צרורות אלא ג"ש ס"ל ע"ש, וכן לימוד הגז"ש פירש"י בר"ה ל"ד ע"א דהוא הלמ"מ, ואפ"ה אמרו בשבת צ"ז ע"א דר' יהודא בן בתירא לא גמיר גז"ש וע"ש בתוס' ואכ"מ להאריך בזה, וע"ע באבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ז

שם דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחו"ל יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, ע' אור זרוע ח"א סי' שכ"ז

רש"י ד"ה היינו דשני לן. ספק ערלה ספק עברו עליה שלש שנים א"נ פרדס שיש בו נטיעות ערלה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' מ"ט ובחזקה רבה חא"ח ס"ס א'

דף ל"ט ע"א א"ל לוי לשמואל ספק לי ואנא איכול רב אויא ורבא בר רב חנן מספקו ספוקי להדדי. ע' בת' עונג יו"ט ס"ס י"ד ובש"ש שמעתא א' פ"ב וע"ע בת' הרדב"ז ח"ג סי' תקל"א ובס' שאילת שלום סי' ד'

שם סתום ספיקה ואבד ודאה כו' וכל האומר אין ערלה בחו"ל לא יהא לו נין ונכד כו', ע' ראבי"ה סי' ק' ובאור זרוע ח"א סי' שכ"ז

שם ערלה בחו"ל הלמ"מ א"ל ר"ז לרבי אסי והתניא ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר, פי' ואם היה הלמ"מ היה ספיקא אסור, וע' רמב"ן לסה"מ שרש ראשון ובת' הרשב"א חלק רביעי סי' רצ"ב ובת' שיבת ציון סי' מ"ח וע"ע בת' הריב"ש סי' קס"ג ובת' ריקאנטי סי' רל"ב ובתרומת הדשן סי' קצ"ג ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק נ"ז

שם אימא כך נאמרה ספיקה מותר ודאה אסור. ע' בהקדמת זוהר הרקיע

שם ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בחו"ל אף שדך נוהגת בין בארץ בין בחו"ל, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' קדושים סי' צ"ט אות ז'

שם חזיוה לההוא גברא דקא זרע זרעים בהדי הדדי א"ל ניתי מר נישמתיה א"ל לא חווריתו כו', ע' כנסת יחזקאל סי' י"ט

שם לא קיי"ל כר' יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד רב יוסף מערב ביזרני וזרע א"ל אביי והאנן תנן הכלאים מדברי סופרים כו', ע' מה שהאריך בזה הראב"ן בסי' נ"ג וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' קנ"ב ובתמים דעים להראב"ד סי' קל"ג ובאור זרוע ח"א סי' רס"ג ובתרומת הדשן סי' קצ"ד

רש"י ד"ה והכתיב שדך המיוחד לך וח"ל לא הקנו לך מן השמים, ע' בדו"ח להגרע"א סוף מערכה תשיעית

ע"ב בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשלוח הקן כתיב למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' י"ט וסי' מ"א ובהקדמת ים התלמוד לב"ק

שם ודילמא מהרהר בע"ז הוה וכתיב למען תפוש את בית ישראל בלבם כו' ע' משך חכמה לפ' צו בפסוק ויחגור אותו באבנט

שם כי הא דר' חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא כו', ערק טשא בההוא בי בני דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מתזקי כו', ע' בת' הריב"ש סי' קע"א ובתורת האדם להרמב"ן שער הסכנה ד"ה ולענין ע"ז ג"ע וש"ד

דף מ' ע"א אמרו צדיק כי טוב כו' טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב כו', ע' באגרת הקדש לאדמו"ר בעל התניא פט"ז

שם מחשבה טובה מצטרפת למעשה, ע' משך חכמה לפ' בא בפסוק והיה הדם לכם לאות

שם אפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעה"כ כאילו עשה. ע משך חכמה להפטרת שבת הגדול

תוד"ה ויעשה מה שלבו חפץ. פי' ר"ח ח"ו שהותר לו לעבור עבירה כו', וכ' עה"ג דבתוס' חגיגה ט"ז דחו לפי זה ע"כ, וע' בעצם דברי רבינו חננאל לחגיגה שם ולמו"ק י"ז ע"א.