אור הישר (נשים א) קפ

שם ק"ו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כש"כ, ע' בהקדמה לשב שמעתתא ובת' כנסת יחזקאל סי' ז'

שם איזהו מ"ע שהז"ג סוכה ולולב שופר וציצית, ע' בת' הרשב"א סי' רצ"ח ובראב"ן סי' פ"ז, דף ל"ד ע"א וכללא הוא הרי מצה שמחה הקהל דמ"ע שהז"ג ונשים חייבות, ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' רל"ח

שם והרי ת"ת פו"ר ופדיון הבן דלאו מצות עשה שהזמ"ג הוה ונשים פטורות, ע' עונג יו"ט סי' י"ד וע"ע בשאג"א ס"ס ל"ה

שם אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ, ע' שאגת אריה סי' ח'

שם ותפילין גמר לה מת"ת מה תלמוד תורה נשים פטורות אף תפילין נשים פטורות ע' במעין החכמה דף צ"ט ע"א

שם ונקיש תפילין למזוזה תפילין לת"ת איתקיש כו' ע' אור זרוע ח"א סי' תקל"ט ושם ס"ס תקנ"ה ובדורש לציון דרוש י"א

תוד"ה מעקה. תימא לרבי בכל הני כתיב לאו במעקה כתיב לא תשים דמים בביתך כו', ע' ריטב"א מש"כ בשם הרמב"ן ובאור שמח פ"ג ה"ח מה' יו"ט

בא"ד אך הקשה הר"ר יוסף מארץ ישראל על פירוש זה א"כ גבי אין מדליקין בשמן שרפה ביו"ט כו' אשה שאינה חייבת בעשה דיו"ט דהוי זמן גרמא וכי תוכל להדליק בשמן שריפה ביו"ט כו', ע' מה שתירץ בעמק יהושע סי' ה' וע"ע בעולת שמואל ח"א סי' ע"ז וע"ע בטו"א לחגיגה י"ח ע"א

בסה"ד אלא מאי אית לך למימר דעשה שיש עמו לאו אף הלאו אלים ולא דחי ליה עשה כו', ע' שאגת אריה סי' פ"ב ובדורש לציון דרוש ז' ובת' הגרע"א סי' א' ובשעה"מ פי"ב ה"ג מה' עכו"ם ובבאר יצחק חא"ח סי' ח'

תוד"ה בכל מערבין. פי' בקונטרס בין עירובי חצירות בין עירובי תחומין ולא נהירא כו' ע"כ, לפנינו ברש"י דבסוגיין ליתא דק עירובי חצירות ואולי כל דברי התוס' דהכא נעתק מלשונם בר"פ בכל מערבין, דשם איתא ברש"י ותוס' הכי, ודעת הרמב"ם בפ"א ה"ח מה' עירובין כהתוס' כמש"כ בהגהות מיימונית שם, ועמש"כ בחידושי לעירובין שם

תוד"ה גברי בעו חיי. י"ל דקרא לא קאי אתלמוד תורה אלא אקיום מצות כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

ע"ב אמר אביי אשה בעלה משמחה כו', ע' בת' הגרע"א סי' קס"ט ובשאג"א סי' ס"ו. תוד"ה סד"א. וי"ל דע"כ איצטריך לטעמא דכל שישנו דאי לא דחזינן מיניה דנשים חייבות במצה ה"א האזרח אתא לרבויי נשים כו'. ע' שער התירוצים

תוד"ה ואנא אמינא. וי"ל דאי לא כתב נשים במצה ה"א דמק"ו לא אתי נשים לחיובא דטפלים מעלו מנשים לפי שבאים לכלל חיוב כו', ע' שער התירוצים

תוד"ה ונילף וא"ת אדרבא אית לן למילף ממורא לחיוב כו', ע' יבמות נ"ט ע"א תוד"ה דומיא ובב"ק ד"ג ע"א תוד"ה דומיא ובגינת וורדים להפמ"ג כלל י"ג

דף ל"ה עא ואי כתב פו"ר ולא כתב מורא הוה אמינא איש דסיפק בידו לעשות אין אשה דאין סיפוק בידה לעשות לא כו', ע' שאגת אריה סי' נ"ג

שם הניחא למ"ד שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין אלא למ"ד מלמדין מאי איכא למימר כו', ע' במעין החכמה דף נ"ט סוף ע"ב

, שם הניחא למ"ד תפילין מ"ע שהז"ג כו' מאן שמעת ליה דאמר תפילין מ"ע שלא הז"ג ר"מ כו', ע' בת' הגרע"א סי' קס"ט ובדורש לציון דרוש י"א

שם ולר' יהודא דאמר שני כתובים הבאים כאחד מלמדין כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' ק"ג

שם א"ק איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקצ"ט ובמנחת חינוך מצוה ח'

תוד"ה משום. וי"ל דמוקי קידוש היום בהדי מצה והקהל והוו נ' כתובים ואין מלמדין, ע' בס' תורת רפאל ה' יו"ט סי' צ'

ע"ב לכדתניא לא יגלחו יכול גלחו במספרים יהא חייב ת"ל לא תשחית כו' הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זו תער, ע' תורת האדם להרמב"ן ענין האבילות

שם בנים אתם לה"א וגו' בנים ולא בנות לקרחה כו', ע' בספר הצבא הנדפס בסוף תמים דעים להראב"ד מדה ששית ובתורת האדם להרמב"ן ענין ההספד

שם מרבה אני את הגדירה שישנה במקום השער ער ושלא במקום שער ומוציא אני את הקרחה שאינה אלא במקום שער ע' טורי אבן לר"ה ד"ט ע"ב

רש"י ד"ה הפסיק הענין ולא קאי בני אהרן אלא אטומאה לחוד שיש הפסק בינתים כגון לה יטמא, ע' פני יהושע ובדורש לציון דרוש ט'

דף ל"ו ע"א בנים אתם לה"א בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים אתם קרויים בנים כו', ע' בהקדמת בית אפרים לחלק יו"ד. שם סמיכות דכתיב דבר אל ב"י וסמך בני ישראל