אור הישר (נשים א) קעד

אחרת יש יד לקטן לזכות כמבואר בחו"מ סי' רמ"ג סט"ו בהגה"ה א"כ מה"ת לא יהיה הקטן יכול לזכות נפשיה מהפקר כו' ע"ש ולע"ד בלתי מובן מדוע לא דייק קושיתו שם בסי' רמ"ג במש"כ הרמ"א לחלק דדוקא בצרור וזורקו אגוז ונוטלו מהני דעת אחרת מקנה לקטן אבל לא במציאה. והגר"א שם הורה באצבע מקור לדברי הרמ"א מהא דמציאת חש"ו דיש בהם משום גזל רק מפני דרכי שלום ע"ש, ובע"כ דשאני דעת אחרת מקנה דמתנה שמקנה לקטן זה בפרטיות ואין לאחרים בזה שום זכות משו"ה זוכה הקטן לעצמו משום דמעשיו קיימים במטלטלין כמבואר בסי' רל"ה ס"א משא"כ בהפקר מכיון שהמפקיר סילק רשותו מן החפץ הרי יש יד לכל העולם לזכות בזה, ומהיכן יקנה זה הקטן הלא בשעה שהוא רוצה לזכות אינו עוד של המקנה, ואינה נופל אז לאמר שדעתו מקנה אל הקטן ושיטת רש"י דהפקר הוי כדעת אחרת מקנה הוא רק לענין חצר שאינה משתמרת במשומר לדעת המפקיר סגי כמש"כ בנה"מ שם אבל אין זה ענין לקנין הקטן מן ההפקר, והמעיין בסמ"ע סי' רע"ג סק"ח ימצא בדבריו הקצרים כמו שביארתי כאן בארוכה לתרץ קושית הנה"מ

שם אמר אביי לעולם שלא מדעתו ושאני כסף הואיל וקני ליה בעל כורחיה מקני ליה בע"כ כו', ע' דורש לציון סוף דריש ט' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגאון ר' הלל ז"ל סי' א'

, שם רבא אמר כסף קבלת רבו גרמה לו שטר קבלת אחרים גרמה לו, ע' אבן האזל פ"א ה"ו מה' מכירה ובחבל יעקב סי' א'

רש"י ד"ה ותנינא אין חבין לאדם כו' והיכי תני מתניתין דנפדה ע"י אחרים כו', ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ה'

ע"ב לר"ש בן אלעזר עבד כנעני מהו שיעשה שליח לקבל גיטו מיד רבו כיון דגמר לה לה מאשה כאשה א"ד כו', ע' אור שמח פ"ב הט"ו מגירושין

שם דאר"ה בריה דרב יהושע הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו כו', ע' תוי"ט מעילה פ"ג מ"ו ובת' עונג יו"ט סי' ט"ז וע"ע בנובי"ת חאה"ע סי' ס"ט ובדורש לציון דרוש י"ג דפוס סדילקאב דף נ"א ע"ב ובת' שיבת ציון סי' פ"ו ובאורח משור לנזיר י"ב ע"ב ובח"ס אה"ע ח"א סי' י"א ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ז

שם אמר רבה א"ר ששת דכו"ע אין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה והכא במ"ע דאקני לה אחר מנה וא"ל ע"מ שאין לרבך רשות בו כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ז ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' מ"ח צד קס"ח ובנתיבות סי' רי"ב סק"ה ובאבני מלואים סי' ל"ח סק"ו

תוד"ה מהו שיעשה. אבל אמירתו שאמר לו לך וקבל גטי שמא מיגרע גרע לפי שבא מטעם שליחות כו' ע' באר יצחק חא"ח סי' א' ובעין יצחק חא"ח סי' כ"ח

תוד"ה דאמר ר"ה וי"ל דאורחיה דגמרא הוא בכמה דוכתי דלא מיפשטא אלא ממשנה או מברייתא, עמש"כ בחידושי לב"ק ק"ט ע"ב

תוד"ה ור' אלעזר. אור"ת דהלכה כר"מ דאין קנין לעבד בלא רבו ואין קנין לאשה בלא בעלה כו' ע' בספר המקח לרב האי גאון שער חמישי ובת' הרא"ש כלל ע"ד סי' ד'

בא"ד ומסיק כמאן אזלא הא שמעתא דרב כר"מ וקיי"ל הלכתא כוותיה דרב באיסורי כו', ע' בס' חזקה רבה חי"ד סי' ע"ח

, בא"ד דאילו לר"א אליבא דר"מ אפילו מה שאת נותנת לפיך קנה יתהון בעל כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' ע"ז

בא"ד וכן משמע בירושלמי דכתובות פרק מציאת האשה כו' אלא ש"מ דבמתנה שנתנו לה אחרים אין לבעל אלא פירות אבל הגוף לאשה כו', ע' בת' פנים מאירות ח"ב סי' ק"ח ובחזקה רבה חאה"ע סי קצ"ז

דף כ"ד ע"א והכא במעשר דאתיא מבי נשא עסקינן דאמר מעשר ממון הקדש הוא כו', ע' בס' אור שמח פכ"ב ה' ל"ד מה' אישות וע"ש עוד פ"ט ה"י

ע"ב נראין דברי ר"ט בשן ועין שהתורה זכתה לו ודברי ר"ע בשאר אברים הואיל ומדרש חכמים הוא ע' בת' הריב"ש סי' י"ד

שם הרי שהיה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה לחתור לו שינו והפילה שיחק באדון ויצא לחירות רשב"ג אומר ושחתה עד שיתכוין לשחתה כו', ע' בת' ח"צ סי' א'

תוד"ה הואיל. דחיישינן שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה לפי שאין המדרש ידוע לעולם כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ה ובמיוחסות סי' קי"א וסי' קכ"ה ובתומים סי' ל"ג סק"ד ובת' הגרע"א סי' צ"ד

דף כ"ה ע"א רבי אומר אף על הסירוס, והקשה במקנה הלא על הסירוס לוקה ואיך יצא העבד ג"כ לחירות הרי אין לוקה ומשלם וע' מה שתירץ בזה בת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' י"א, שם נהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לבוא בו מים בעינן כדר"ז כו', ע' בס' עמק יהושע סי' ג' ובהמאיר לעולם סי' ו' ובמש"כ בחידושי למנחות י"ח ע"ב ושם ק"ג ע"ב

רש"י ד"ה אשר יגע בו אמר רחמנא האי קרא דוידיו לא שטף במים הוא, ע' נדה מ"ג ע"א תוד"ה למימרא ובח"ס חי"ד סי' קצ"ג.