אור הישר (נשים א) קעב

תוד"ה במלוה. וא"ת כיון דמקדש בהנאת מחילת מלוה אפילו בלא משכון אמרינן דמקודשת לעיל ולמה אנו צריכים ללמוד מר' יוסי כו', ע' אבני מלואים סי' כ"ח ס"ק כ"ז

ע"ב ת"ר כיצד מצות יעוד אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תתס"ז ובת' מהר"ם ב"ב סי' רס"ז ובחידושי הגר"ח הלוי ז"ל פ"ד הט"ז מה' יבום

שם משל לאומר לאשה התקדשי לי מעכשיו לאחר שלשים יום כו' שמקודשת לראשון כו', ע' בספר עמק יהושע סי' ט'

שם ולר"מ תנאו קיים והתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה ה"ז מקודשת ותנאו בטל דר"מ כו', ע' עמק יהושע סי' כ"ג ובנועם ירושלמי לדמאי פ"ו

שם האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין לך עלי שאכו"ע ה"ז מקודשת ותנאו בטל דר"מ רי"א בדבר שבממון תנאו קיים, הארכתי בזה בחידושי לכתובות נ"ו ע"א ולב"מ נ"א ע"א וע"ע בת' הריב"ש סי' תפ"ד

, שם ר"א אומר אם ללמד שמוכרה לפסולין הרי כבר נאמר אם רעה בעיני אדוניה שרעה בנישואיה מה ת"ל לאמה מלמד שמוכרה לקרובים כו', ע' פ"י ומקנה ומש"כ על דבריהם בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו

דף כ' ע"א מודו רבנן היכא דאיכא צד ייעוד, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ד

שם אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא כו'. ע' בחידושי באר שבע לסוטה מ"ה ע"א ולהוריות י"ד ד"ה אמרו כל דאמר ובמש"כ בחידושי לערכין ד"ל ע"ב. ע"ב תוד"ה גאולתו וכן משמע לקמיה גבי בתי ערי חומה קאמר היכא דגלי גלי כו', ע' בת' הרשב"א חלק רביעי סי' ר"צ. תוד"ה איתיביה. וא"ת מ"מ אמאי נקט האי ק"ו מעבד עברי כיון דליכא למיפרך מידי עילויה כו', ע' תבואת שור בקונטרס בכור שור, דף כ"א ע"א ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה. הרמב"ן בסה"מ שרש ראשון גריס מצוה וע"ע בהקדמת זוהר הרקיע

שם אלא למ"ד לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא, ע' בת' הרשב"א סי' שנ"ג ובמעין החכמה דף ע"ד ע"ב

שם כדאמר ר"נ בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה"נ לקרוב קרוב קודם היכא איתמר דרנב"י אהא כו'. ויל"ד אמאי תלי דרשה זו בדר"נ ב"י הלא בברייתא דספרא פ' בהר פרק ח' תניא הכי בהדיא או משאר בשרו ממשפחתו מלמד שהקרוב קודם וצ"ע כעת

רש"י דיה וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלין מזרע יעקב כו', וכן פירש"י נמי בסנהדרין ס"ח ע"ב שאין לו גואלים כו' כל זמן שלא כלו בני יעקב כו' ע"ש, והוא עפ"מ דאמרינן בב"ב קט"ו ע"ב נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב אמר אביי גמירי דלא כלה שיבטא ע"ש ועפ"ז קשה לשון רש"י בב"ק ק"ט ע"א בד"ה וכי יש לך אדם שכ' וז"ל יש לו קרוב עד יעקב אבינו ועמש"כ בחידושי שם

תוד"ה מאי בכל. וא"ת דאתי לרבות עבד עברי וי"ל דמשמע ליה דאתי לרבויי מידי דגאולת קרקע כו', ע' לח"מ פ"ב ה"ז מה' עבדים

ע"ב במאי קמיפלגי דרבי דריש כללי ופרטי ר' יוסי בר"י דריש ריבה ומיעט כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' צ"ה

שם דרב אמר מותר הואיל ואשתריא אישתרי ושמואל אמר אסור דהא הויא לה גיורת וגיורת לכהן לא חזיא. ע' משך חכמה לפ' מטות בפסוק ויקצוף משה ושם פ' ואתחנן בפסוק לא תתחתן בם וע"ע שאגת אריה סי' ל' ובאבני מלואים סי' ט"ז סק"א

שם ת"ר וראית בשביה כו', לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קנ"ד

, תוד"ה בביאה שניה. ולגבי כהן אסורה מטעם זונה ואע"פ שמתגיירת כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים סוף חידושי גיטין

דף כ"ב ע"א אמר רבא בתחילת פרוטה אחרונה, ע' בספר עמק יהושע סי' וי"ו

, שם ת"ר לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך. והנה רפ"ק דיומא דתנן ר' יהודא אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו הקשה שם בגבורת ארי הלא מסוגיין דקידושין נראה דגם בנים הויין בכלל ביתו וא"כ כהן גדול ביוה"כ ליבעי נמי שיהיו לו בנים ואמאי לא קפיד ר' יהודא אלא אאשה בלבד ובשום דוכתא לא מצינו שכה"ג ביוה"כ צריך להיות לו בנים ושמא י"ל דהתם מואת יתירה קא דריש ליה דהוה מצי למכתב כי אהבך וביתך את ביתך ל"ל לרבות בנים אבל בכלל בית אינו אלא אשתו ותדע דהכי הוא דהא גבי יבום כתיב אשר לא יבנה את בית אחיו וע"כ אאשה לחוד קאי דבמקום בנים יבום ליכא כו' עכ"ל, ולעד"נ דמשם גופה ראיה להיפוך דבית בלא בנים לא נקרא בנין בשלימות, וזו היא מאי דקפיד רחמנא שאחיו יגמור את בנין אחיו המת בבנים ע"י ביתו שהניח בלתי נגמר, וכדחזינן הכא בקרא דואהבך ואת ביתך דבכלל בית הם גם הבנים נוסף על האשה

אלא דלענ"ד עצם קושיתו אפשר ליישב באופנים שונים, דלכאורה מנא ליה לר' יהודא לדרוש