אור הישר (נשים א) קעא

דף י"ח ע"א נכרי יורש את אביו דבר תורה דכתיב כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ודילמא ישראל מומר שאני כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקכ"ח וברא"ש בסוגיין ובתשובותיו כלל י"ז סי' יוד ובמרדכי דמכילתין רמז תצ"ב ובאבני מלואים סי' קנ"ז ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ע"ד וע"ע בת' הרשב"א חלק ששי סי' ע"ו וע"ע בת' מהר"ם ב"ב סי' תתקכ"ט ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' י"ד

שם ודילמא ישראל מומר שאני אלא מהכא כי לבני לוט נתתי את ער ירושה. וצ"ל דגם בנזיר ר"פ הכותים דהביא דרשת ר' יוחנן מקרא דירושה לעשו נמי אמסקנא דהכא סמיך, דראייתו היא מבני לוט אלא דלא אסיק התם, וע' באבקת רוכל סי צ' ובטו"א חגיגה ד"ג ע"א

והנה הגאון בעל קסת יהונתן הקשה מאי פריך בחולין י"א ע"ב וליחוש דילמא לאו אביו הוא הלא חזינן מהכא דאפילו בעכו"ם החליטה תורה דין ירושה לבן ש"מ דמחזקינן ליה לאביו ומכש"כ ישראל, הנה לדעתי איכא הוכחה להיפוך דגבי עכו"ם ליכא חזקת אב כמו גבי ישראל מדין התורה דהא אינו מוזהר על כיבוד אביו כדאמרינן בנזיר ס"א סע"א ודין כבוד אב ואם ליתנייהו נמי בשבע מצות ב"נ, רק כפי דמסקינן הכא דמשום כבודו דאברהם נתנה הירושה לבני לוט. משא"כ חזקת אב דישראל היא חזקה ודאית כדאמרינן בנזיר מ"ט ע"א ובתו"כ, ר"פ אמור ובירושלמי קידושין פ"ד ה"י, ובכלל לא ידענא מדוע נאיד לדין ירושת עכו"ם ל למיפשט מיניה לחזקת אב דישראל, תיפ"ל מדין ירושת ישראל דאמרה תורה, ובע"כ דכוונת הש"ס למילף מקרא דמכה אביו דמסיק עלה מות יומת הרי דנידון אפילו במיתת ב"ד על החזקה דאתיא מכח רובא דרוב בעילות אחר הבעל, ומכש"כ דתועיל בתר הכי חזקה זו לתת טעם גם לירושת ישראל ועמש"כ בחידושי לחולין שם וע"ע בת' ריקאנטי סי' שמ"ב ובמעשה בצלאל שם

שם בגניבתו ולא בזממו. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' שפ"ו ובת' הרא"ש כלל ס"ח סי' יוד ושם כלל ע"ח סי' ב'

שם ר"א אומר אם היה גניבו כנגד ממכרו נמכר ואם לאו אינו נמכר, ע' בס' צבי גאון יעקב בסופו בחידושיו לקידושין

שם אמר רבא בהא זכנהו ר"א לרבנן כו' וכן נקט רב האי גאון בס' המקח סוף שער ששי, וע' מגיד משנה פ"ג הי"ד מה' גניבה

שם עבד עברי נמי נכפינהו לבני משפחה משום פגם משפחה הדר אזיל ומזבין נפשיה. ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"ב סי' י"ט צד קמ"ז ושם סי' קכ"ח צד ר"ו

ע"ב בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה כו' דברי ר"ע ר"א אומר כו' במאי קמיפלגי ר"א סבר יש אם למסרת ור"ע סבר יש אם למקרא כו', ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ח' ובמעין החכמה דפוס רעדלהיים דף י"ג ע"ב

שם בעי רבה בר אבוה ייעוד נישואין עושה או אירוסין עושה כו', ע' אור שמח פ"י ה"ב מה' אישות

שם ושוין שמוכרה אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ע' אור שמח פ"ד הכ"ה מה' יבום

רש"י ד"ה ושוין שמוכרה. כשהיא אלמנה לכהן גדול וקידושין תופסין לו בה דקידושין תופסין בחייבי לאוין כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו

דף י"ט ע"א בעי ר"ל מהו שמייעד אדם לבנו קטן בנו אמר רחמנא בנו כל דהו א"ד בנו דומיא דידיה מה הוא' גדול כו', ע' בת' רבינו בצלאל אשכנזי סי' ג'

שם ואי אמרת מייעד א"כ מצינו אישות לקטן כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ב ס"ג ושם מ"ת חאה"ע סי' נ"ד ובאבני מלואים ר"ס א' ובעונג יו"ט סי' ב' ובחזקה רבה חאה"ע סי' ו'

שם מהו דתימא כיון דמדאורייתא חזיא ליה וביאתו ביאה הבא עליה מתחייב באשת איש קמ"ל ע' אור זרוע ח"א ס"ס קכ"ו ובאור שמח פ"ב ה"ב מה' סוטה ובעונג יו"ט סי' צ"ט

שם אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קדושיך מדר' יוסי ב"ר יהודא כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רי"ט ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"א סי' רצ"ג ובאבני מלואים סי' ל"ז סק"ח ובסוף ס' צבי גאון יעקב בחידושיו לקידושין

תוד"ה ומדאורייתא חזיא ליה. פי' בקונטרס דזקוקה לו וביאתו ביאה לכל דבר כו' וקשה דזה אינו אלא מדרבנן כו' ע' משך חכמה לפ' קדושים בפסוק וכפר עליו הכהן ושם בפסוק ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה

בא"ד ה"א מדאורייתא חשובה כאשתו קמ"ל שאינו קונה אותה אלא מדרבנן כו' ע' נובי"ק חאה"ע סי' נ"ד

תוד"ה תרתי. פי' בקונטרס הא בהא תליא כו' וה"ר אלחנן פי' תרתי דסתרן אהדדי כו' ע"כ. ודעת בעל ספר הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג הוא כפירש"י ע"ש

תוד"ה אומר. וי"ל דבדעת אחרת מקנה לה יש לה זכייה מדאורייתא כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו.