אור הישר (נשים א) קסט

ע"ב במשנה עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו בשנים וביובל ובגרעון כסף, והנה לפ"ז הורע כחו נגד פועל שיוכל לחזור בו בחצי היום והוא אינו יכול לחזור רק ע"פ שלשה תנאים אלו המבוארים במשנתנו כדהאריך בזה בת' מהרי"ק סי' קפ"א

שם אשכחן עבד עברי הנמכר לנכרי הואיל וכל קניינו בכסף נמכר לישראל מנלן א"ק והפדה כו', ע' בת' מהרשד"ם חי"ד סי' רמ"ד

שם א"ק כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים מקיש עברי לעבריה, ע' סה"מ שרש שמיני וברמב"ן ומג"א שם

שם א"ר טביומי משמיה דאביי דכו"ע יליף שכיר שכיר והכא בהאי קמיפלגי כו', ע' תומים סי' פ"ו סק"ג

רש"י ד"ה הואיל וכל קניינו של נכרי בכסף שלא נאמרה בו משיכה במטלטלין אלא בישראל כו', ע' בס' חוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר"ח זצ"ל סי' י"ז. וע"ע בתרומת הדשן סי' ע"ר ובת' משאת בנימין סי' ל"ה ובאור זרוע למס' ב"מ סי' קמ"ו קמ"ז

רש"י ד"ה שמגרעת פדיונה. אלמא בכסף נקנה דאי לא קנאה בדמים מאי מגרעה, ע' אבני מלואים סי' כ"ט סק"ב

תוד"ה הואיל, ועוד נראה לר"ת דאפילו בקרקעות בכרי אינו קונה בשטר כו', ע' תומים סי' קכ"ג סקי"ב ובת' באר יצחק ס"ס א'

דף ט"ו ע"א דתניא ר"א אומר מנין לרציעה שהיא באזן ימנית נאמר כאן אזן ונאמר: להלן אזן מה להלן ימין אף כאן ימין כו', ע' בתשובה הנדפסת בת' הגרע"א סי' קכ"ב ונשנית בח"ס אה"ע ה"ב סי' ע"א

שם ההוא מבע"ל אזנו ולא אזנה ואידך נפק"ל מואם יאמר העבד העבד ולא אמה, ע' תוס' סוטה כ"ג ע"ב ד"ה בגניבתו ובמעין החכמה דף קי"ג ע"א

שם הענק תעניק לו כו' ולא לבעל חובו, ע' בת' בשמים ראש וכסא דהרסנא סי' צ"ג ובתומים סי' פ"ו סק"ג ובקצוה"ח שם

תוד"ה ואידך לגז"ש ומאי משיבין דאיכא למיפרך מה למצורע שכן טעון עץ ארז ואזוב ושני תולעת, ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' צ"ו

תוד"ה ואידך פי' ת"ק. מכאן מדקדקים דאין הלכה כר' נתן דהא ר"א ורבנן פליגי בדר"נ ור"א דשמותי הוא סבר כר' נתן והלכה כרבנן כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקס"א

תוד"ה איזהו. וא"ת ואימא זו מכרוהו ב"ד דלא שייך באשה כו', ע' בתוס' סוטה ס"פ היה נוטל

ע"ב רש"י ד"ה באלה לשחרור גאלוהו קרובים כו' ע"כ, ע' בספר הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ו'

דף ט"ז ע"א שוה כסף נמי ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף. והנה התוס' לעיל ד"ב ע"א ד"ה בפרוטה כתבו, דמהכא ילפינן קידושין וערכין דש"כ ככסף, ואע"ג דגבי נזיקין כתיב נמי ישיב ודרשינן בב"ק ד"ז ע"א לרבות ש"כ ככסף, מ"מ לא הוו שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין דתרווייהו צריכי ע"ש, וע' אבני מלואים סי' כ"ז סק"ג

וקשה אדיליף מעבד עברי דש"כ ככסף נילף משקלים שהיא בכסף דוקא ולא בש"כ כדתנן בבכורות מ"ט ע"ב, וי"ל דגם מע"ש אינו נפדה אלא בכסף טבוע וכן הראיון. כדתניא בבבורות נ"א ע"א ולהכי אין מלמדין מינייהו וכה"ג כתבו התוס' ביבמות ק"א ע"ב ד"ה וקראו ובריש ערכין ד"ה קרבנו ולא קרבן חבירו

שם לימא ליה באפי תרי זיל כו'. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תשי"ח ובשערי תשובותיו צד רל"ז סי' רל"ב ובת' הריב"ש סי' קמ"ב וסי' תע"ו תצ"ג ובמהרי"ק סי' פ"ט

שם אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתע"ג ובת' מהר"ם ב"ב סי' ע"ז וסי' שפ"ה ובקצוה"ח סי' רמ"א סק"ו וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער ב' ובת' אבקת רוכל סי' קל"ד ובת' כנסת יחזקאל סי' ח' ובת' הרדב"ז ח"א סי' שכ"ו

שם אמר ר"ל אמה עבדיה קונה את עצמה במיתת האב מרשות אדון מק"ו ומה סימנין שאין מוציאין מרשות אב מוציאין מרשות אדון כו', ע' מעין החכמה דף י"ד ע"א

תוד"ה בנכרי בסה"ד. וי"ל דהכא שהעכו"ם בטוח עליו ונתן לו מעות על מכר גופו בא הכתוב להשמיענו שצריך לדקדק, ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ה ז"ל סי' י"ד ט"ו

תוד"ה דכיון שהוא מוחזק בגופו אין לך קנין גדול מזה. ע' ברא"ש פ"ק דב"ק סי' כ' ובקרבן נתנאל על הרא"ש פ"ד דגיטין סי' רי"ש ובת' עין יצחק אה"ע ח"א סי' י"א

ע"ב מבן תשע שנים ויום אחד עד בן י"ב שנה ויום אחד ועודן בו שומא, ע' בחידושי הרשב"א ליבמות ל"ד ובמל"מ פ"ב הי"ח מה' אישות

שם משום דאיכא למיפרך מה לסימנין שנשתנה הגוף תאמר במיתת אב שכן לא נשתנה הגוף, ע' חזקה רבה חא"ח סי' נ"ט

שם ואלו מעניקים להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואמה העבריה בסימנים, והק' בקצוה"ח סי' ל"ט סק"א היכי משכחת הענקה במיתת האדון הא אינו גובה מיורשין אפילו כתובה