אור הישר (נשים א) קסד

תשובות למהר"ם ב"ב ח"א סי' רכ"ה ובת' הרא"ש כלל מ"ט סי' א' ובריב"ש סי' ב' וסי' שמ"א

ע"ב אמר רבא תן מנה לפלוני ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב כו' ע' מנחות ד"צ ע"ב תוד"ה מארבע ובת' מהר"ח או"ז סי' קס"ח ובת' מהרי"ק סי' קל"ג ובקצוה"ח ס"ס ס"ו

רש"י ד"ה אינה מקודשת ומלוה להוצאה ניתנה וכבר הן שלה ומעות אחדים היא חייבת לו ע"כ וכ"ה דעת רש"י לקמן מ"ז ע"א בד"ה אינה מקודשת ושם ע"ב ד"ה וקאמרי, וע' ב"ק צ"ט ע"א רש"י ד"ה ישנה לשכירות ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בח"ס חי"ד סי' קל"ד

תוד"ה דארווח לה דאו זימנא. פי' בקונטרס שהיתה חייבת לו ונתן לה זמן כו' לכן פר"ת כו', ע"ע בתמים דעים להראב"ד סי' ס"ג

בא"ד אבל אם היה נותן היה נראה כשלוחו ואסור כו', ע' מל"מ פ"ה הי"ד מה' מלוה וברמ"א יו"ד סי' ק"ס סעיף ט"ז ובמפרשים שם

תוד"ה לא. וי"ל דאיכא תנאי דלא בעי כפול כגון הכא כו' אבל אם פירש הוי תנאי אע"ג דלא כפליה, וכ"כ התוס' לקמן מ"ט סוף ע"ב ולפ"ז קשה בגיטין מ"ה ע"ב, דקאמר דבעי תנאי כפול אע"ג דפירש בהדיא משום שם רע אני מוציאך. וגילוי דעת זה לא סגי ובעי דוקא תנאי כפול כמש"כ התוס' בכתובות ע"ד סוף ע"ב וצ"ע

, דף ז' ע"א הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני כו', ע' אור שמח פ"ה הכ"ב מה' אישות ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי ל"ב

שם בהמה של שני שותפין הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדישה קדושה ואינה קריבה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קכ"א

רש"י ד"ה וכן לענין ממונא. מכר לו שדה ואמר לו תן הכסף לפלוני ושדי מכורה לך בו קנה מדין ערב כו', ע' בת' משאת בנימן סי' צ"ז

תוד"ה א"כ וקשה דהאי קרא כתיב בעבד אבל בן חורין לא איתקש כו', ע' סנהדרין ט"ו ע"א תוד"ה אדם ובש"ך חו"מ ס"ס צ"ה ובס' המאיר לעולם ח"א סי' ה' ובעונג יו"ט סי' כ"ח כ"ט

, ע"ב חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר מהו כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' נ"ד

שם בעי ר"פ בתך ופרתך בפרוטה כו' בעי רב אשי בתך וקרקעך בפרוטה מהו וכ' הר"ן דבעיא דרב אשי היא באת"ל כו'. וע' מה שהאריך בזה בשעה"מ פ"ג ה"י מה' אישות ומש"כ ע"ד בת' שיבת ציון סי' מ'

שם רב יוסף אמר צריכי שומא כיון דאיתתא לא בקיאה בשומא לא סמכה דעתה כו'. ע' נתיבות ר"ס ר"ג

רש"י ד"ה לא צריכי שומא שישומו אותן שמאים קודם שתקבלם, ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע ס"ס פ"ג

רש"י ד"ה אי דאמר. התקדשי לי בחמשים זוז והרי לך אלו בדמיהם והוו חמשין כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' קע"ב

תוד"ה שתי בנותיך לשני בני. דבתר נותן דקאמר לאו דוקא שהרי הנותן ע"כ בתורת שליחות בניו הוא בא כו', ע' בס' צבי גאון יעקב בסופו בחידושיו לקידושין

דף ח' ע"א בתורת כסף הוא נקנה ואין נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי נינהו חליפין, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ר"ב וע"ע אור שמח פ"ג ה"ג מה' אישות ובקצוה"ח סי' קצ"ה סק"ח. שם עגל זה לפדיון בני כו', וכ"ה הלשון בתוספתא בכורות פ"ו וכן היתה הגרסא לפני התוס' דהכא וכן משמע ברש"י, אולם בראב"ן סי', נ"ז גריס פרה זו

שם כי הא דרב כהנא שקיל סודרא בפדיון הבן א"ל לדידי חזי לי חמש סלעים כו', ע' בת' הרשב"א סי' קצ"ח וסי' תשנ"ח ובקצוה"ח ר"ס רכ"ז ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ל"ב וע"ע באור זרוע ח"א סי' תקכ"ז

שם התקדשי לי במנה ונתן לה דינר ה"ז מקודשת וישלים מ"ט כיון דאמר לה מנה ויהיב לה דינר כמ"ד לה ע"מ דמי כו'. ע' בת' הרשב"א סי' קפ"ו ושם חלק רביעי סי' רי"ג ובת' הרא"ש ריש כלל פ"א ובריב"ש סי' רי"ד

, שם כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי, ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תקצ"ז

שם התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחושת אינה מקודשת כו' ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ו ובמיוחסות סי' קכ"ו

שם אמר לה התקדשי לי במנה והניח לה משכון עליה אינה מקודשת מנה אין כאן משכון אין כאן, ע' בת' הרא"ש כלל ס"ו סי' ט' ובקצוה"ח ס"ס ל"ט וסי' ע"ב סק"ב

תוד"ה אף ש"כ דקיץ הא דאמרינן לקמן ההוא גברא דקדיש בזוודא דאורדא כו' לכאורה דומה דלא כרב יוסף, ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ד

תוד"ה ומאי ניהו. אין עבד עברי נקנה בחליפין כו' אבל עבד כנעני נקנה בחליפין כו', ע' ש"ך חו"מ סי' קכ"ג סק"ל ובתומים שם סקי"ב

תוד"ה מנא אמינא לה דתניא עגל זה. ללישנא קמא מייתי ראיה ע' אבני מלואים סי' ל"א סק"ג

תוד"ה רב כהנא. וי"ל דתרי רב כהנא היו כו', עמש"כ עה"ג וע"ע מנחות ק"ב ע"א