אור הישר (נשים א) קסג

דכיון דקיחה דהתם לא משתעי בקנין כלל כו', ע' עצמות יוסף ובשעה"מ פ"א ה"ב מה' אישות

תוד"ה אמה העבריה. וי"ל דהכי פריך והלא דין הוא כו' וה"א יתירה ל"ל, ע' בת' מקום שמואל סי' ע"ג

דף ה' ע"א ומנין שאף בשטר ודין הוא ומה כסף כו' מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומע"ש כו', ע' ח"ס חי"ד ס"ס קל"ד

שם א"ר הונא חופה קונה מק"ו כו', ע' שעה"מ קונטרס חופת חתנים וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רי"ט ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ט

שם דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רי"ד

רש"י ד"ה שטר. אם כתב לגזבר שטר על מעות פדיון הקדש אין הקדשו פדוי דבעינן ונתן הכסף וקם לו. ע' קצוה"ח סי' ק"צ סק"ו

תוד"ה שכן פודין. וי"ל דאיכא למיפרך מה לקרקע שכן קונין מטלטלין אגבן כו' ע"כ מכאן משמע דדעת התוס' דקנין אגב הוא מה"ת דאל"כ ליכא למיפרך מידי, והוא דלא כמש"כ התוס' בב"ק י"ב ע"א בד"ה אנא דקנין אגב הוא דרבנן וע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ד'

תוד"ה מה הויה. ולענין ביאה ל"ל מה הויה בביאה אף יציאתה בביאה שלהתרחק ממנה הוא מגרשה כו', ע' דורש לציון דרוש ד'

תוד"ה שכן ישנן. דהא דאמר לקמן אשר לא יעדה שצריך ליעדה לא שצריך לעשות מרצונה אלא שצריך להודיעה שלשם קידושין מיעדה כו', ע' משך חכמה לפ' ראה בפסוק ואף לאמתך ובפ' תצא בפסוק ובעלה וע"ע במל"מ ספ"ד מה' עבדים ובנובי"ק חאה"ע סי' ס"ד

ע"ב ורב הונא כסף מיהא לא אשכחן בע"כ, ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ב'

שם חדא דשלש תנן וד' לא תנן, פי' דלזה אתא מניינא דרישא למעוטי חופה כדלעיל ד"ג ע"א

שם מילתא דכתיבא בהדיא קתני מילתא דלא כתיבא בהדיא לא קתני ע"כ ואע"ג דק"ו הנלמד לחופה הוא מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן כמו גז"ש דקיחה קיחה לקידושי כסף, מ"מ נקראת גז"ש כמו שכתוב מפורש לכל דבר כדפירש"י בכתובות ד"ג ע"א והטעם הוא דק"ו אדם דן מעצמו משא"כ גז"ש שהיא דוקא קבלה מרבו ובאה מסיני כדאמרינן בפסחים ס"ו סוף ע"א, וע"ש ברש"י, וברש"י שבת קל"ב ע"א ובתוס'

שם צ"ז ע"א וע' בכ"מ ובבני אהובה רפ"א מה' אישות וברמב"ן לסה"מ שרש שני

שם אבל היא שנתנה ואמרה היא הריני מקודשת לך כו' אינה מקודשת, ע' בת' משאת בנימן סי' צ"א

שם נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוא וחיישינן מדרבנן ע' בת' הרשב"א סי' תרי"ג ובר"ן בסוגיין ובת' הגרע"א סי' ל"ז

שם וכן בגירושין נתן לה ואמר לה כו' ה"ז מגורשת, ע' בת' הרשב"א סי' תקצ"ח

שם הכא במאי עסקינן דקאמר לי אי הכי מאי קמ"ל כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' י"ב י"ג

תוד"ה הב"ע. ומדקאמר שמואל מוקי למתני כר' יהודא מכלל דאיהו לא ס"ל כוותיה כו', ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ה'

בא"ד וי"ל דהרי את מקודשת ולא אמר לי לא משמע כלל דמקודשת לי קאמר דאדם עשוי לקדש אשה לחבירו כו', ע' תוס' נדרים ד"ה ע"ב ד"ה ואמאי ובח"ס אה"ע ח"א סי' פ' ובחזקה רבה חאה"ע סי' רט"ז ובת' רדב"ז ח"א סי' רצ"ה

דף ו' ע"א ת"ר הרי את אשתי הרי את ארוסתי כו' איבעיא להו מיוחדת לי מהו כו' ע' בחידושי הריטב"א ובחזקה רבה חאה"ע סי' נ"ה

שם א"ר יהודא א"ש והוא שעסוקין באותו ענין כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקי"ט ובשערי תשובותיו ח"ב סי' רכ"ח צד רל"ב

שם וכן בגירושין נתן לה גיטה ואמר לה הרי את משולחת הרי את מגורשת הרי את מותרת לכל אדם הרי היא מגורשת, ע' נובי"ת חאה"ע ס"ס קי"ג

רש"י ד"ה מענין לענין. שפסקו מלדבר בקידושין ממש כו' ומיהו לדבר צרכי זיווגם היה כמו כמה יש לך נדוניא כו' ע' בת' מהרי"ק ס"ס ק"ע

תוד"ה אפילו אדם שנתמנה אגיטין וקידושין צריכין אנו להודיעו הא דרב יהודא אמר שמואל שלא יכשל בה כו', ע' בת' בשמים ראש וכסא דהרסנא סי' ל"ז

ע"ב אמר אביי המקדש במלוה אינה מקודשת בהנאת מלוה מקודשת ואסור לעשות כן מפני הערמת רבית כו', ע' בני אהובה פ"ה הט"ו מה' אישות ובת' דברי נחמיה סי' ו' ובס' שערי ישר שער חמישי פ"ג

שם הילך אתרוג זה ע"מ שתחזירהו לי נטלו והחזירו יצא ואם לאו לא יצא ע' בת' הרשב"א סי' ת"ו

שם אלא א"ר אשי בכולהו קני לבר מאשה לפי שאין אשה נקנית בחליפין ע' בת' הרשב"א סי' קצ"ח וסי' תשנ"ח ושם ח"ד סי' ר"ב ובשערי