אור הישר (נשים א) קס

במשנה

האשה נקנית בשלש דרכים כו' בכסף בשטר ובביאה, הנה לקמן ד"ט ע"ב קאמר אי מהתם הוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל ע"ש ולפי המבואר הכא איך יעלה כלל על הדעת לאמר כן הלא התנא חשבם ל לשלשה קנינים נפרדים, ואיך נימא דכסף וביאה ביחד הם קנין אחד, א"כ הו"ל רק שתי דרכים לקנין אישות ואנן תלתא תנן, די"ל דהתם אתא רק למסבר קראי, כמש"כ הרשב"א בחידושיו שם, דרבי ס"ל כר' יונתן דלא בעי קרא לחלק, ומשו"ה מצי למילף קידושי כסף מכי יקח, ומתיבת ובעלה קידושי ביאה, אבל ר' יוחנן סבר כר' יאשיה דצריך קרא לחלק, והכא דאינן מחולקין היה מקום בכתוב לפרש עד דמקדש והדר בעיל, משו"ה הוצרך למילף קידושי ביאה מקרא דבעולת בעל ע"ש ולפ"ז רק משמעות דורשין איכא בינייהו מר יליף מהאי קרא ומר מהאי קרא, ומשנתינו דינא קתני, דלכו"ע שלש דרכים הן לקנין אישות, ובזה סרה קושית המל"מ בפי"ז הט"ו מא"ב וקושית השעה"מ בפ"ג ה"ה מה' אישות דוק ותשכח, וע"ע בחידושי מצפה איתן בסוגיין ובמש"כ לקמן י"ג ע"א

והנה בראב"ן סי' ס"ב כ' דלהכי תני במשנתנו דרכים ובאבות פ"א מ"ב תני על שלשה דברים העולם עומד מפני דהכא כל אחד הוא דרך לעצמו שזה קונה בלא זה ולהכי תני דרכים דג' דרכי קנייה הם, מש"כ באבות הכוונה דעל שלשתן ביחד העולם עומד וע"ז נופל לשון דברים ע"ש, והוא פלא דפירושו נסתר מדברי הגמרא, דבסוגיין פריך מ"ט תני שלש משום דרכים ניתני דברים וניתני שלשה, ולפ"ד הראב"ן ז"ל איך מצי כלל למיתני דברים הלא אז הוה משמע דאינה נקנית רק ע"י הג' קניינים ביחד דוגמא דאמרינן לקמן ד"ט ע"ב דהוה אמינא עד דמקדש והדר בעיל, ולשון בשלשה דברים היה מורה בכל השלשה ביחד כמו על שלשה דברים העולם עומד כן אני דן על עצם הכלל דכל היכא דתני במשנה שלשה דברים משועבדים כל הני תלתא זל"ז כדמשמע ליה ממשנה דאבות הלא אשכחן במשנה גיטין כ"ח שלשה דברים אמר ר"א בן פרטא על עיר שהקיפה כרכום ועל הספינה המטורפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין ע"ש. הרי בכל אחת מהן יש דין של חזקת קיום כמו בשלש דרכים דמשנתנו דלכל אחת מהקנינים יש דין קידושין וכן בברכות ד"ז שלשה דברים בקש משה, ושם נ"ה שלשה דברים מכריז עליהן כו' ובביצה י"א שלשה דברים התירו סופן משום תחילתן, ובעירובין ס"ד שלשה דברים למדנו באותה שעה כו' ושם ס"ה בשלשה דברים אדם ניכר כו' הרי דאין לאחד משלשה קשר עם חבירו וצ"ע

שם וכסף מנ"ל גמר קיחה קיחה משדה עפרון כו', ע' רמב"ן לסה"מ שרש שני ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ו ובהקדמת זוהר הרקיע ובמפרשי הרמב"ם רפ"ה מה' אישות ובקרית ספר למהר"ם מטראני שם רפ"ג

שם מ"ש הכא דתני האשה נקנית ומ"ש התם דתני האיש מקדש כו'. ע' טו"א ריש מס' מגילה

שם גמר קיחה קיחה משדה עפרון, ע' בתוס' לקמן י"ג ריש ע"א

שם וקיחה איקרי קנין כו', ע' משך חכמה לפ' תצא בפסוק כי יקח איש אשה

תוד"ה ב"ש במס' עדיות תני ליה גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה ואע"ג דאי קבלה קידושין מאחר הוי ב"ש לחומרא כו', ע' שעה"מ רפ"ג מה' אישות

, תוד"ה בפרוטה. וא"ת ומנלן דש"כ ככסף דהא לקמן