אור הישר (נשים א) קנח

ר"מ אבל רבנן פליגי עליה כשיטת התוס' בנדה ד"נ ע"א ד"ה ור"מ ולפ"ז גם סומא בשתי עיניו כשר לדון, וע' בת' פמ"א ח"ג סי' ל"ט ובקצוה"ח ר"ס ג' ובת' דבר אברהם סי' ל"ט בהגה"ה

שם כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ח וסי' רס"ו ובתומים סי' א' סק"א ובנתיבות שם

שם ואסרינן לה אגברא כו', ע' ברא"ש ובנובי"ת חאה"ע סי' קל"ב

רש"י ד"ה שליחותייהו דבני א"י קעבדינן הם נתנו לנו רשות, ע' ח"ס חא"ח סי' פ"ד ובת' ברית יעקב חא"ח סי' ו'

תוד"ה ובנכרים. אלא כמו שפר"ת והנכרים חובטין אותו שאז כשר בזה הענין כו' וע' בת' הרא"ש כלל מ"ג סי' ד'

תוד"ה והאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין וא"ת ולוקמה דבתר אירוסין דחיישינן לרב אשי כו'. אולם בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ד' גריס הא א"ר אשי כל קלא דבתר קידושין לא חיישינן. אכן שם גופה בכלל מ"ה סי' ו' גריס נישואין כגרסת התוס'. וע"ע באבני מלואים סי' מ"ו סק"ו

דף פ"ט ע"א מ"ט קול ושוברו עמו, ע' ברשב"א ובאבני מלואים סי' מ"ו סק"ה ובחזקה רבה חאה"ע סי' קמ"ה

שם אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה מ"ט פריצותא בעלמא הוא דחזי לה ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ח' וסי' כ"ב. ובת' הגרע"א סי' ק"א ובת' מהרי"ל דיסקין סי' א' ובת' מהר"י מינץ סי' ו'

שם שלא לפלוני אין חוששין לה, ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"א

שם אמר עולא לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהא נרות דולקות כו'. ע' בת' משאת בנימן סי' ע"ו וסי' ק"ו וע"ע בת' הרשב"א סי' אלף רל"ו ושם ח"ד סי' רפ"ו ובת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ד' וסי' י"ב ובריב"ש סי' קכ"ג וסי' ק"ע תק"ד

שם לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני ופלוני מפלוני פלוני מהיכן שמע מ והלכו להם למדה"י, ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך ח"ב סי' מ"א

שם מבטלינן קלא או לא מבטלינן כו', ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קל"ג ובת' הריב"ש סי' ה ובמהרי"ק סי' קע"א

שם כיון דבעידנא דהואי קלא לא הואי אמתלא לאו כל כמינה דמחזקא אמתלא. ע' בת מהרי"ק ס"ס פ"ז

שם ההיא דנפיק עלה קלא דאיתקדשא באציפא דתיחלא. בת' הרא"ש כלל מ"ה הגרסא בצנא דתחלי

רש"י ד"ה שם מזנה לנכרי ולעבד שפוסלין אותה מן הכהונה כו'. ע' בת' מהר"י מינץ סי' ו'

רש"י ד"ה מימר אמרי. עיינו רבנן בההוא אציפא ולא הוה ביה ש"פ דסתמיה לא חשיב כו' ע' אור שמח פ"ד הי"ט מה' אישות

תוד"ה בעולה אין חוששין לה. פי' בקונטרס משום בעולה לכ"ג כו' ורבינו יצחק אומר דסתם בעולה דזנות כו'. ע' אבני מלואים ר"ס מ"ו ובת' הגרע"א סי' ק"א ק"ב ק"ג

ע"ב ובמקום אמתלא חוששין לאמתלא, ע' שבת קנ"א ע"א רש"י ד"ה ושמואל ובס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ט' ובהשגות הרמב"ן שם סי' רכ"ו

שם כל קלא דלא אתחזק בבי דינא לאו קלא הוא. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ד"ש ובת' מהר"ם ב"ב סי' תתרט"ו ובמשאת בנימן סי' ט"ז ובריב"ש סי' קכ"ג ובת' אבקת רוכל סי' קפ"א

שם כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה' ע' במיוחסות סי' ק"כ ובת' הרשב"א סי' אלף קפ"ז ובת' הריב"ש סי' רל"א ובחוט המשולש בחלק התשובות להגאון ר' הלל ז"ל סי' ז'

שם ילמדנו רבינו יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף רנ"ג ובאור זרוע ח"א סי' תקצ"ה

שם והא נהרדעא אתריה דשמואל הוא ולא מבטלי קלא כו'. ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ה

, שם ואידך כי אתמר דרב המנונא בפניו שלא בפניו מעיזה ומעיזה, ע' בת' הרשב"א סי' תקס"ח וסי' אלף קס"ד ובמיוחסות סי' קל"ז וסי' ק"מ ובת' הריב"ש סי' קכ"ז ובת' מהרי"ק סי' ע"ב ובת' הרמ"א סי' ב' ובמפרשי הרמב"ם פ"ד הי"ג מה' אישות ובאור זרוע ח"א סי' תרנ"ז

שם א"ר הונא מגרש ראשון ונושא שני, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רל"ד ובת' מהר"ם פדוואה סי' י"ט

רש"י ד"ה קנסוה רבנן. דהאי דשרייה בהעדאת עד אחד משום עיגונה אקילו בה והיא גופה תידוק כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קמ"ז

תוד"ה והלכתא. ואר"ת שאין צריכה גט מן הראשון ומותרת לשני חדא דקלא דבתר נשואין לא חיישינן כו', ע' בת' נחלת דוד סי' כ"ה

תוד"ה א"ד הונא. אבל במצאו דבר על בוריו פשיטא לר"ה כו' כיון שפשטה ידה וקיבלה כו'. ע' בת' ר' בצלאל אשכנזי סי' ו'