אור הישר (נשים א) קנה

כתרווייהו וע' ב"מ ס"ט ע"א ובתוס' שם וברי"ף ובעה"מ רמב"ן ור"ן בפ"ק דסוכה גבי סוכה דירת קבע, והארכתי בזה בחידושי למנחות נ"ז ע"ב ולחולין קכ"ד ע"ב ולפ"ז בכתובות גמי דר' יוחנן אמר ר' יהודא ור' דוסא אמרו דבר אחד ג"כ לא אמר דבריו לחשיבותא, אלא לגריעותא לדורות דלית הלכתא כתרווייהו וא"כ שפיר קאמר הכא בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים. דה"נ ר' דוסא מיקל בקדושת יוחסין. ולית הלכתא כוותיה כדס"ל איהו גופיה בכתובות שם

ע"ב דב"ש סברי אדם עושה בעילתו בעילת זנות וב"ה סברי אין אדם עושה בעילתו בע"ז, ע' מל"מ פ"י הי"ח מגירושין

שם ומודים בנתגרשה מן האירוסין שא"צ הימנו גט שני דכיון דאין לבו גס בה לא אמרינן הן הן עדי ביאה, ע' בת' הריב"ש סי' ה' ו' ובתרומת הדשן סי' ר"ט

שם במאי פליגי דאיכא עדי ייחוד וליכא עדי ביאה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף ע"ג ושם אלף קפ"ח

שם ב"ש סברי לא אמרינן הן הן עדי ייחוד והן הן עדי ביאה וב"ה סברי אמדינן הן הן עדי יחוד והן הן עדי ביאה. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' יוד ושם כלל מ"ה סי' ט' ובחוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח סי' יוד

שם והא"ר יוחנן הלכה כסתם משנה כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס קכ"ב

שם א"ר יוחנן לא הוכשרו בו אלא עד אחד קרוב בלבד אבל תרי לא דילמא אתי לקיומי בתרי קרובים וחד כשר כו', ע' בת' הרא"ש כלל סמ"ך סי' ב'

דף פ"ב ע"א אמר אביי ש"מ האי קרוב חתים אי בעי בין בתחילה בין באמצע בין בסוף ממאי מדלא קבע ליה מקום. ע' בת' הרא"ש כלל ששים סי' ד'

במשנה המגרש את אשתו ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני כו' ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קע"א ובת' הרא"ש ריש כלל מ"ו ובתשב"ץ ח"א סי' ד' ובאור זרוע ח"א סי' תקצ"ו

שם איבעיא להו האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא ע' בת' הרשב"א סי' תר"מ ובת' הרא"ש כלל מ"ה סי' י"א ובמעין החכמה דפוס רעדלהיים דף פ"א ע"א ובס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ו

רש"י ד"ה כי אתו והסופר והעדים בפנינו ועדין לא נמסר לה ע' בתוד"ה צא והשלם ובתומים סי' מ"ה ס"ק י"ז

ע"ב טעמא דר"א מהכא ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא כו', ע' בת' הריב"ש סי' שמ"ח

שם בא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי כו' ע' בת' הרשב"א סי' תש"ז ובאבני מלואים סי' ל"א סקכ"ג

שם בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר וא"ל לראובן ושמעון מהו מי אמרינן מאי דאסר שרא א"ד מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר. ע' בת' הרא"ש כלל ל"ה סי' ט' וכלל מ"ו סי' ב'

תוד"ה אפילו. ובירושלמי דמכילתין פריך לה וליתני ט"ו נשים לר' אלעזר ומשני התם התורה אסרה עליו ברם הכא הוא אסרה עליו כו', ע' דורש לציון דרוש וי"ו

דף פ"ג ע"א ת"ר לאחר פטירתו של ר"א נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו כו', ע' משך חכמה לפ'. תצא ד"ה כריתות

שם נענה ר"ט ואמר הרי שהלכה זו ונשאת לאחיו של זה שנאסרה עליו ומת בלא בנים לא נמצא זה עוקר דבר מן התורה כו', ע' תוס' יבמות צ"ט סע"א ובעמק יהושע סי' ב'

שם הרי שהיה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם וק"ו כו'. ע' אור שמח פי"ב ה"ז מגירושין

שם אלא מעתה בת אחיו לא ישא שמא ימות בלא בנים כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס פ"ג

שם ובמאי אילימא בחוץ משרא שרי ר"א כו' ע' ת' הרא"ש כלל מ"ה סי' י"ז ובתשב"ץ ח"א סי' י"א

שם אי הכי בכולה תנאי דעלמא נמי לא תנסיב דלמא לא מקיימא ליה לתנאיה ונמצא גט בטל ובניה ממזרין כו', ע' בר"ן פ' מי שאחזו דף ע"ד ובמה שהאריך בדבריו בס' חזקה רבה חאה"ע סי' ר"ס

תוד"ה עמדה ונשאת וא"ת והלא אין נשואין חלין שהרי אסורה עליו משום אשת איש כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קמ"ה

, ע"ב ד"ע שמיע ליה דאיכא דאמר חוץ ואיכא דאמר על מנת כו' ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ח ובמיוחסות סי' קכ"ט

שם השיב ר"ש בר אלעזר תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה אוסר וזה מתיר, ע' ח"ס אה"ע ח"ב ס"ס מ"ו

שם והרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר התם יבם הוא דקא אסר לה דאי מבעל הא שרייא וקיימא ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ד'.