אור הישר (נשים א) קנד

דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא א"ל אפ"ת רבנן ע"כ ל"פ רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת אבל הכא משום אינטורי הוא והא קא מינטר, עמש"כ בחידושי לזבחים כ"ה ע"ב וע"ע בת' דבר אברהם סי' כ"א

שם ל"ש אלא שנמחק דרך ירידה אבל נמחק דרך עלייה לא כו'. ע' שעה"מ פ"ה ה"ג מה' גירושין

ע"ב שתי קופות זו בתוך זו פנימית שלה וחיצונה שלו וזרקו לה אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת מ"ט דהא לא נח כו', ע' עולת שמואל ח"א סי' מ"ד

במשנה בש"א פוטר אדם אשתו בגט ישן וב"ה אוסרין כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ק"ו ק"ז

שם וא"ד א"ר אבא אמר שמואל אם נתגרשה תינשא לכתחילה, ע' בת' הרשב"א סי' אלף רמ"ג

במשנה כתב לשם מלכות שאינה הוגנת כו' ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' י"ב

שם היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח תצא מזה ומזה. ע' בת' הרשב"א סי' אלף ר"ח ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ג

תוד"ה פנימית בסה"ד. א"נ שובר הוי כמו שומר ושלוחו של משכיר, עמש"כ על הגליון וע"ע בת' הגרע"א סי' קל"ג

תוד"ה ב"ש סברי. בירושלמי מפרש דאזלי לטעמייהו דב"ש אית להו בפ' המגרש לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה דבר ערוה כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ג סק"א ובת' שיבת ציון סי' פ"ב ובחזקה רבה חאה"ע סי' ג'

דף פ' ע"א במשנה שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"ב ובחלק רביעי סי' קצ"ז ובת' הגרע"א סי' קט"ז ובחזקה רבה חאה"ע סי' קס"ח

שם כל עריות שאמרו צרותיהן מותרות הלכו הצרות האלו ונישאו ונמצאו אלו אילונית תצא מזה ומזה כו'. ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ז

שם כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש כו' ע"ל בתוס' דף י"ט סוף ע"ב ובס' התרומה סי' קכ"א

שם היה במזרח וכתב במערב מאן אילימא בעל חיינו שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה כו' ע' תשב"ץ ח"א סי' י"ב וע"ע בס' התרומה ס"ס קכ"ח ובתוס' יבמות צ"א ע"ב ד"ה היה במזרח

תוד"ה שינה שמו. לא ששינה ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בשני מקומות ע' בת' הרשב"א סי' אלף רי"ג

תוד"ה ושם עירו. ור"ת הביא ראיה שאין שטר נפסל כשנשתנה בו דבר שאינו צריך מדאמר בפ"ב דכתובות דאין מעלין משטרות ליוחסין כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' פ"ט ובת' הגרע"א סי' קי"ז וע"ע בת' פמ"א ח"א סי' כ"א ובחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' י"ז

תוד"ה וכי יתביתו. ועוי"ל דגט מאוחר ודאי כשר טפי שכתוב מקום שעומד בשעת כתיבה כו', ע' תומים סי' מ"ג ס"ק כ"ה

ע"ב ומודים חכמים לר"מ שאם שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה שהולד ממזר א"ר אשי אף אנן נמי תנינא כו', ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח סי' י"ט

רש"י ד"ה דמיחלפה. משום שמא יאמרו גירש ראשון ונשא זה וחזר הראשון והחזירה לאחר גירושי שני כו', ע' בס' חוט המשולש בחלק התשובות של הגאון ר"ח זצ"ל סי' י"ג

תוד"ה זו דברי. ור"ת מפרש דלאו אשלום מלכות קאי זו דברי ר"מ אלא אהיה במזרח וכתב במערב כו' ע' בת' פנים מאירות ח"א סי' כ"א כ"ב

תוד"ה נישאו. משום דבמזיד מיתסרא בשוגג נמי גזרו ביה רבנן כו', ע' אבני מלואים סי' ל"ז ס"ק כ"א

דף פ"א ע"א שלח ליה תצא והדבר צריך בדיקה מאי היא כו', ע' שאילתות ס"פ שמות ובהעמק שאלה שם

שם תצא והאמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה מאי תצא נמי תצא משני, ע' מה שהאריך בזה בנובי"ק חאה"ע סי' ס"ה

שם א"כ אתה מוציא לעז על בניו של ראשון כיון דמשני הוא דמפקינן לה ומראשון לא מפקינן לה אתי למימר סמוך למיתה גרשה. ע' אור שמח פ"ב הכ"א מה' יבום

תוד"ה ובנהרדעא. התם משום דנפסל מתרומה לעולם אבל משום דנאסרה לבעלה משום גרושה אין לבטלו כו', ע' תוס' כתובות כ"ו ריש ע"ב ובחזקה רבה חי"ד סי' רי"ש בחידושיו לקידושין ס"ה ע"ב

תוד"ה דורות אחרונים ר' דוסא. אע"ג דבאלו נערות קאמר ר' יוחנן ר' יהודא ור' דוסא אמרו דבר אחד והכא קאמר ר' יהודא גופיה בא וראה שלא כדורות גם על עצמו היה קורא תגר א"נ לאו דבר אחד ממש קאמר כו' ע"כ. משמע מדבריהם דבתירוץ קמא תירצו על ר' יהודא ובתירוצם א"נ כו' תירצו על רבי יוחנן. אבל לולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דאדרבה לא די דר' יוחנן לא סתר א"ע אלא דאיהו נמי לשיטתיה, עפמש"כ הרשב"א בתשובה סי' שי"ד ושם סי' תל"א ותרפ"ח דכל היכא דאמרו בש"ס פלוני ופלוני אמרו דבר אחד הוא להורות דהיא שיטה ואין הלכה