אור הישר (נשים א) קנ

שם ההיא עיזא דהות שתיא מיא דבי נפחא אישתחיט ולא אישתכח לה טחלא ע' ראב"ן סי' רנ"ו

שם אלא מרגל בפת שחרית דמעליא לכולי גופיה, ע' ח"צ סי' ט"ו

דף ע' ע"א שמונה ממעטים את הזרע ואלו הן המלח כו' וגדגדניות ע"כ והיינו דתניא בעירובין כ"ח ע"א גודגדניות מרובי בנים יאכלו חשוכי בנים לא יאכלו. וע"ש ברש"י ד"ה גדגדניות ובד"ה גודגדניות שבמדי

ע"ב במאי קמיפלגי ר"ל מדמי ליה לישן ור' יוחנן מדמי ליה לשוטה ור"י נמי לידמיה לישן ישן לא מחוסר מעשה כו', ע' סנהדרין מ"ז ע"א ובתוד"ה אימא כישן

שם שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו כו', ע' בס' התרומה סי' ק"ל

שם דבי ר' ישמעאל תנא כו', בספר המקח לרב האי גאון שער ג' הגרסא דבי שמואל תנא

תוד"ה ומי אמר. וי"ל דהא פשיטא דבשעה שאמר כתבו אכתי דעתא צילותא היא ול"ד לאחזו קורדייקוס כו', ע' בחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י ז"ל סי' ז'

תוד"ה התם דעתא צילותא היא. לא ידע רבינו יצחק עד מתי יחשב דעתא צילותא כו' ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ב'

בא"ד ובגט שכיב מרע אור"י דצריך ליזהר שלא יתקלקל בין כתיבה לנתינה כו' ע' בספר התרומה סי' ק"ל

דף ע"א ע"א חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו כו' ע' בס' המקח לרב האי גאון שער ג' ובס' התרומה סי'. קכ"ה קכ"ו ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ב'

שם אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד אמאי הא יכול להגיד מתוך הכתב א"ל אביי עדות קאמרת שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם, והנה רש"י בפ' שפטים כ' דדרשה זו היא לכל עדות שלא ישלחו כתבם לב"ד, אבל התוס' בב"ב ד"מ ע"א וביבמות ל"א ע"ב כתבו. דדרשה זו היא רק גבי אלם שאין ראוי להגיד אבל אחר מועיל כתב ידו. ועמש"כ בחידושי עה"ת בפ' שפטים וליבמות שם וע"ע במגילת אסתר לסה"מ שרש שני ובח"ס אה"ע ח"א סי' מ"ד

שם שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם. ע' מיוחסות סי' רנ"ד ובמה שהארכתי בחידושי לתמורה ד"ג ע"א וע"ע בכנסת יחזקאל סי' פ"ב ובח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ו ובקצוה"ח סי' מ"ו ס"ק י"ט

שם קתני מיהא עדיות כו' בעדות אשה והא קתני ירושות א"ר אבהו ירושת בנו הבכור, ע' תומים סי' מ"ו ס"ק ל"ט

תוד"ה אר"ז. אבל לרב כהנא דחשיב יכול לדבר מתוך הכתב אפילו בחרש א"כ דבור מעליא הוא ויש לחושבה הגדה. ע' נובי"ק חי"ד סי' ס"ו

תוד"ה והא. אע"ג דממעט חרש וחרשת מחליצה לפי שאינו באמר ואמרה אמירה ודאי לא הוי אלא בפה. ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ס"ג ובח"ס חא"ה סי' ט"ו

תוד"ה ירושת בנו הבכור. אלא אור"י דהיינו שאמר על בן בין הבנים שהוא בכור וקמ"ל דנאמן לכך ע"י הרכנה, ע' חוט המשולש בחלק התשובות להגר"ח ז"ל סי' ג'

ע"ב נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית, וכ' בראבי"ה ס"ס קנ"א דישראל שקידש והמיר דתו אינו יכול ג"כ להפקיע הקידושין ע"י המרתו דדמי לשפוי ונשתטה, ועמש"כ בחידושי לזבחים י"ב ע"ב

במשנה עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, ע' בת' עונג יו"ט סי' ק"ח

דף ע"ב ע"א רב אשי אמר כולה ר' יוסי היא ולא מיבעיא קאמר כו'. ע' בת' הרשב"א סי' אלף רכ"א

שם ישמעו לאפוקי ממ"ד מודה ר' יוסי באומר אמרו. ע' בספר התרומה סי' קכ"ה ובת' הרשב"א חלק רביעי סי' פ"ד

שם קולו לאפוקי מדרב כהנא אמר רב. ע' בת' הריב"ש סי' ר"מ ובח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ה וע"ע בת' הרא"ש כלל מ"ה סי' ג'

במשנה מעכשיו אם מתי ה"ז גט, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' נון וסי' תתנ"ז

רש"י ד"ה מהיום ולאחר מיתה. דבשלמה גבי מתנה איכא למימר גופא מהיום ופרי לאח"מ אבל הכא ליכא למימר הכי כו', ע' בס' צבי גאון יעקב סי' ד'

ע"ב אילימא דאמר לה מהיום ורבנן צריכא למימר, ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' נ"ו

שם גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר כו' ע' בת' עונג יו"ט סי' קנ"ד וסי' ק"ס וע"ע בנה"מ סי' ר"נ ס"ק י"ג

רש"י ד"ה אף גיטו אם עמד חוזר. ולא מיבעי היכא דאמר אם מתי דהא לא מית אלא אפילו לא אמר אם מתי כו'. ע' בתוד"ה א"ר הונא ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב סי' ק"ח צד רי"ש

רש"י ד"ה אידך מי שלא הלך בשוק מסתמא אע"פ שניתק לחולי אחר יש בו מחולי הראשון