אור הישר (נשים א) קמד

ע"א רש"י ד"ה נמצא ובמש"כ בחידושי שם וצ"ע בת' עונג יו"ט סי' ט' בהג"ה

דף נ"ו ע"א בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים ואמרי לה בדוקין שבעין ע' בת' הרשב"א סי' שכ"ו

שם כי מטא להתם אמר שלמא עלך מלכא שלמא עלך מלכא הנה מה דכפל בזה דבריו, הוא עפ"מ דאמרינן לקמן שילהי פרקין כופלין שלום למלך והנה בפ' ויגש כתיב שתי פעמים ויברך יעקב את פרעה ופירש"י על ברכה ראשונה שהיא שאלת שלום כדרך כל הנראין לפני מלכים לפרקים, והרמב"ן כ' וז"ל ואינו נראה כן שאין מדרך מוסר המלוכה שישאל אדם בשלום המלך, וכמו שאמרו כלום יש עבד שנותן שלום לרבו כו' ע"ש, אולם מהכא ומהא דלקמן מבואר בהדיא כפירש"י דנותנין שלום למלך, ובע"כ שאני עבד שאינו נותן שלום אפילו לסתם רבו שאינו מלך. מפני שמתחילה הוא מסור תחת ידו לעבדות, וע' ב"ק ע"ג ע"ב תוד"ה כדי. משא"כ שרי המדינה או סתם זקנים נכבדים נותנין שלום למלך כנ"ל. ודברי הרמב"ן צ"ע

ע"ב רש"י ד"ה לבנון זה בית המקדש שמלבין הוא עונותיהן של ישראל ע"כ. לשון רש"י הוא מן הספרי ר"פ ואתחנן בפסוק ההר הטוב הזה והלבנון. ועמש"כ בחידושי עה"ת שם

דף נ"ז ע"א בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו, ע' בת' . מהרי"ק סי' קפ"ח

שם אמרה לו בבקשה ממך אל תגע בי שאין לי כתובה ממך כו' ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' חיי שרה סי' ט"ז אות ח'. ע"ב מבני בניו של סנחריב למדו תורה ברבים מאן אינון שמעיה ואבטליון. ע' דורש לציון סוף דרוש ג'

שם כתוב בתורה את ה' האמרת היום וה' האמירך היום כבר נשבענו להקב"ה שאין אנו מעבירין אותו באל אחר ואף הוא נשבע לנו שאין מעביר אותנו באומה אחרת, בברכות ד"ו ע"א ובחגיגה ד"ג דרשו הני קראי אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל וגו' ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ע"ש הארכתי בביאור הענין בחידושי עה"ת פ' תבוא

שם א"ל קיסר אישדי לך גושפנקא וגחין ושקליה כי היכא דלימרו קביל עליה הרמנא דמלכא א"ל חבל עלך קיסר כוי, ע' בס' אור גדול דף ט"ז ע"ב

תוד"ה קפצו כולן. והא דאמר מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל בעצמו הכא יראים היו מיסורים כו ע"כ וקשה מאי דוגמא היא זו להא דר' חנינא בן תרדיון שכבר היה בכבשן ולא היה חפץ לקרב מיתתו ע"י תחבולת עצמו, משא"כ הכא כל הענין היה שהחמירו על עצמן למסור א"ע על קדושת השם דהא מן הדין היו הילדות קרקע עולם כמו גבי אסתר בסנהדרין ע"ד ע"ב וגם הילדים למה להו למידן ק"ו מן הילדות, אדרבה אפילו הילדים היו מותרין לעצמן לפ"מ דמשני בסנהדרין שם הנאת עצמן שאני וע' בתוס' שם ובכ"מ. ובע"כ דבשעת הגזירה היו מחמירין על עצמן וכהך דעה דמותר להחמיר בזה, אולם התוס' הבינו דאם הילדים והילדות היו חושבים שיסתפקו בזה מה שיעשו להנאת עצמן אז לא היו ג"כ מחמירין על עצמן. אבל הם חשבו שלא יסתפקו בזה ואח"כ יתיסרו ג"כ ביסורים ולהכי קפצו כולן לתוך הים. דף נ"ח ע"א מעשה בבנו ובתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנישבו לשני אדונים כו' עיני עיני יורדה מים, ע' משך חכמה למגילת איכה בד"ה גיטין פ' הניזקין

שם א"ל בא ועשה עמי בחובך כו' ועל אותה שעה נתחתם גזר דין, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ח סי' ב'

שם אמר רב ל"ש אלא דא"ל לך חזק וקני אבל בשטר קנה ושמואל אמר אף בשטר נמי לא קנה עד שיכתוב לו אחריות, ע' מל"מ פט"ו הי"א מה' טוען ובלח"מ שם פי"ד ה"ב ובביאור הגר"א לחו"מ סי' רל"ו סק"ח ושם סי' קנ"א סק"ג

תוד"ה כל ממון. כי איכא סכנת נפשות פודין שבויין יותר על כדי דמיהן כו', ע' כנסת יחזקאל סי' ל"ח

תוד"ה אבל בשטר. ולמאי דמפרש ה"ר אליעזר משנז"א דרב ושמואל פליגי הכא באחריות טעות סופר הוא כו', ע' חזקה רבה חאה"ע סי' מ"ז

ע"ב מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל עד שתכתוב לו אחריות, ע' בת' הרשב"א סו' תתקמ"ט ושם ח"ד סי' רע"ו ובת' הרא"ש כלל ל"ד סי' א' ובכלל ס"ח סי' כ"א

שם וכגון זה טוענין ליורש וטוענין ללוקח כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"צ

שם ת"ר הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקרוקין כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תר"ס ובת' באר יצחק חאה"ע סי' יוד

דף נ"ט ע"א מימות רבי ועד רב אשי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד פי' לאפוקי הדורות שביניהם כמו רבה ורב יוסף אביי ורבא שבימיהם היו גזירות שמד ר"ל כדביאר הרמב"ם בתשובה דפוס ירושלים סי' שמ"ט