אור הישר (נשים א) קמג

שם ס"ת שכתבתי לפלוני גוילין שלו לא עיבדתין לשמן כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף נ"ו ובת' חמדת שלמה חאה"ע סי' נ"ו וע"ע בס' התרומה סי' ק"צ ובת' הגרע"א סי' ב' ובס' עולת שמואל ח"א סי' י"ח וע"ע באו"ז ח"א סי' תקל"ג

תוד"ה אמר אביי. הקשה ר"ת דהכא אפילו לרבא לא מהימן אלא משום שהיה בידו תחילה כו'. ע' בת' הרשב"א סי' שע"ו ובראב"ן סי' צ"ב ובת' מהר"ם ב"ב סי' קנ"ו ובת' מהרי"ק סי' ל"ג ובטו"א לר"ה ד"כ ע"ב וע"ע באור זרוע סי' תרט"ז

בסה"ד תדע דקתני דומיא דאכלת חלב והתם דוקא הויא שתיקה כהודאה, ע' תמים דעים להראב"ד סי' פ"ז ובת' מהרי"ט ח"א סי' פ"ט

תוד"ה דכי אמר פיגול, וי"ל נהי דפיגול לא הוי פסול מיהא הוי ופיגול דהכא לאו דוקא כו', ע' בת' בית דוד סי' ט"ו

דף נ"ה ע"א במשנה העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט, ע' נובי"ת חאה"ע סי' ס"ח ובדורש לציון דרוש י"ב

שם ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תקון המזבח, ע' עונג יו"ט סי' כ"ט ובעמק יהושע סי' א

שם אמר רבא מעדותו של ר"י בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה כו', ע' בת' מהר"ם פדוואה סי' ח'

שם ת"ר גזל מריש ובנאו בבירה בש"א מקעקע כל הבירה כולה כו'. ע' בספר המקח לרב האי גאון שער ז'

שם דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה כו', ע' מה שדקדק בלשון דבר תורה במרדכי כתובות סי' קמ"ז ועמש"כ בחידושי לעיל ד"ד ריש ע"א

רש"י ד"ה שהשיאה אביה רבותא נקט כו', וקשה הלא רש"י בא לפרש חידושא דר' יוחנן בן גודגדא בעדותו, ודוקא ע"פ פירושו בלתי מוכן מאי חדית ר' יוחנן במשנתנו, הלא כל נשואי אשה היא דבר תורה בתפיסתה. ומ"מ מתגרשת בע"כ הרי דאין צריכין דעתה וצ"ע, וע' רש"י יבמות קי"ב ע"ב ד"ה שהשיאה אביה ושם קי"ג ע"א ד"ה על החרשת ובמש"כ בחידושי שם

רש"י ד"ה שאוכלת בתרומה דרבנן בהני נשואין ולא גזרינן מידי, ע' ברשב"א ובח"ס חא"ח סי' פ"ג

רש"י ד"ה בפקחת אבל גדול בקטנה ליכא למגזר משום קטן בגדולה דקטן לית ליה נשואין אפילו מדרבנן, ע' תוס' יבמות קי"ג ע"א ד"ה שמא יאכיל ובנובי"ק חאה"ע סי' ס"א

רש"י ד"ה יאוש כדי יאוש לבדו בלא שינוי רשות אחר היאוש לא קני לענין הקרבה ואפילו שמעינן שנתייאשו הבעלים לא קרינן ביה קרבנו ע"כ. הנה מלשון זה של רש"י משמע כשיטת ר"ת הכא ובב"ק ס"ז ע"א דבכל מקום יאוש קונה לעולא רק לענין קרבן שיהא כשר להקרבה קאמר דלא קני משום מהב"ע, וע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' נ"ד

רש"י ד"ה נמצא מזבח בטל, ואי קשיא האיך התנו ב"ד לעקור כו' הא אמרינן ביבמות שב ואל תעשה שאני כו', ע' ירושלמי גיטין פ"ד ה"ב ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג

תוד"ה ועל הקטנה. בתרומה דרבנן איירי למ"ד אין כח ביד חכמים לעקור דמה"ת כו', ע' חזקה רבה חי"ד סי' קט"ז

תוד"ה מ"ט. ואור"ת דבכ"מ יאוש קונה לעולא רק לענין קרבן שיהא כשר להקרבה כו' ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ק' ובמש"כ בחידושי לב"ק ס"ז ע"א וע"ע בת' אגודת אזוב חא"ח דף ל' ע"א

בא"ד אין זה מברך אלא מנאץ ואע"ג דקנה קודם לכן דשינוי קונה לענין ברכה ראוי להחמיר יותר וחשיב מהב"ע, ע' בת' דבר אברהם ס"ס ט"ז

בסה"ד. דלרב יהודא נמי יאוש גרידא לא קני אלא יאוש ושינוי השם ולא חייש לטעם דמצוה הבאה בעבירה. ע' נובי"ת חא"ח סי' קל"ג ובעונג יו"ט סי' יוד

ע"ב מתיב רבא גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר כו', ע' בת' הרשב"א סי' תתקס"ח

שם כרת שע"י דבריהם באה לו אוקמוה רבנן ברשותיה כי היכי דליחייב עלה, ע' רמב"ן לסה"מ שרש שני

במשנה לא היה סיקרוקין ביהודא בהרוגי מלחמה כו', ע' בת' הריב"ש סי' ר"צ

שם לקח מן האיש והזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים. ע' בס' המקח לרב האי גאון שער ד'

שם הלוקח מסיקרוקין נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם, ע' בת' הרשב"א סי' תתקט"ו ובמשאת בנימן סי' מ"ג

שם כיון דקטלי אגב אונסיה גמר ומקני, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקצ"ה ובת', מהר"ח או"ז סי' ק"י ובת' דבר אברהם סי' א'

תוד"ה שלא יאמרו. וא"ת וכי יש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בקום ועשה כו', ע"ל