אור הישר (נשים א) קמב

שם אמר חזקיה דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב מ"ט היזק שאינו ניכר שמיה היזק כו' ור' יוחנן אמר ד"ת אחד שוגג ואחד מזיד פטור מ"ט היזק שאינו ניכר ל"ש היזק כו'. והרמב"ם רפ"ז מה' חובל פסק כר"י והראה הרב המגיד מקורו בב"ק ד"ה ע"ש, וקשה הלא שם משמע להיפוך. דהא פריך לימא קסבר ר' חייא היזק שאינו ניכר ל"ש היזק דאי שמיה היזק הא תנא ליה נזק ומשני תנא היזקא דמינכרא ותנא היזקא דלא מינכרא. והשתא אי הוי ס"ל לסוגיא דהתם כר' יוחנן וכמש"כ הרמב"ם דהוא רק מדברי סופרים. איך הוה חשיב לה ר' חייא בברייתא דיליה בהדי אבות ובע"כ דס"ל כחזקיה דהכא, דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק דבר תורה, וע"ש בפני יהושע וצ"ע כעת

שם מתיב ר"א העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת פטור מד"א וחייב בד"ש ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק בד"א נמי ליחייב, ע' תומים סי' ס"ו סק"מ ובת' שיבת ציון סי' ק"ט

רש"י ד"ה הכהנים שפיגלו קרבנות ששחטום וזרקום לאכול מהם חוץ לזמנם כו', ע' מל"מ רפ"ז מה' חובל ובח"ס הי"ד ס"ס פ"ח ובמש"כ בחידושי לב"ק דיה ע"א

ע"ב מתיב ר"פ גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועה"פ אומר לו הש"ל כו', ע' נובי"ת חא"ח סי' סמיך ובח"ס חא"ח סי' קי"ט ובעונג יו"ט סי' ל"ב

שם לימא כתנאי המטמא והמדמע והמנסך אחד שוגג ואחד מזיד חייב דברי ר"מ, ע' בת' עונג יו"ט סי' ל"ד

שם והכא בקנסו שוגג אמו מזיד קמיפלגי דמ"ס קנסו שוגג אטו מזיד ומ"ס לא קנסו כו' ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו

שם המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל כו'. ע' התרומה סי' רמ"ח ובמה שהארכתי בחידושי לחולין ט"ו ע"א

שם דר"מ אדר"מ ל"ק כי קניס בדרבנן בדאורייתא לא קניס והא מנסך דאורייתא הוא וקא קניס משום חומרא דע"ז קניס ליה דר"י אדר"י ל"ק כו' ע' חזקה רבה חא"ח סי' ל"ז

תוד"ה גזלן הוא דהא המכחיש בהמת חבירו באבנים או במלאכה חייב כו', ע' קצוה"ח סי' ש"ז סק"ג

דף נ"ד ע"א באתריה דר' יהודה חמירא להו שביעית דההוא דא"ל לחבריה דייר בר דיירתא א"ל אנא לא אכלי פירי דשביעית כוותך, ע' בת' מהרי"ק סי' קפ"ה ובח"ס חי"ד סי' ק"ו ובנועם ירושלמי לתרומות פ"ב

, שם ת"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה כו', ע' ח"ס חי"ד סי' פ"ח

שם התם גברא לכפורי קא מכוין אנן ניקום וליקנסיה ע"כ. ומה"ט תנן בערכין כ"א ע"א חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן, וע' ב"ק ד"מ ע"א ובחידושי הרמב"ן שם ובבכורות כ"ו עיא ובמנחות נ"ב ע"א ובקידושין ד"נ ע"א ובב"ב מ"ח ע"א תוד"ה יקריב וביבמות פ"ז ע"ב תוד"ה ר"מ. אמנם אי חזינן דמתעצל להביא ומוציא הוצאות חנם כדי שלא ישאר בידו ממה לקנות אז ממשכנין כדכ' התוס' בר"ה דיו ע"א וכן אפילו בדניחא ליה בכפרה אלא שסבור להיות פטור נמי ממשכנין כמש"כ התוס' בכריתות י"ב ע"א, וע' בח"ס הא"ח סי' קי"ט

תוד"ה נפלו ונתפצעו בסה"ד. כבר נתקלקלו פירותיו בשעת פציעה. ע' ראבי"ה סי' ק"ז

ע"ב נפלו ונתפצעו כו', לא נתבאר כאן השיעור כמה נתפצעו וע' בת' הרשב"א סי' שכ"ה

שם והא הכא דמדאורייתא חד בתרי בטל כוי, ע' בת' הרשב"א סי' תל"ח וסי' תרצ"ח ובת' הריב"ש סי' תצ"ח ובת' עין יצחק הא"ח סי' כ'

שם חזקה אין אדם אוסר את כרמו בנטיעה אחת. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ב וע"ע ירושלמי ערלה פ"א ה"ד ובאור זרוע ח"א סי' ש"כ

שם אמר אביי כל שבידו נאמן, אולם אין הטעם הואיל ואי בעי מטמא להו כדכ' בת' הרשב"א סי' תתל"ז וע"ע בת' הרא"ש כלל נ"ב סי' ה' ובת' הגרע"א סי' קכ"ה ובס' עולת שמואל ח"א סי' ל'

שם כהן גדול ביוה"כ יוכיח דכי אמר פגול מהימן ומנא ידעינן כו'. ע' משך וזכמה לפ' ויקרא בפסוק אם הכהן חמשיח ושם בפ' אחרי בד"ה יומא י"ט וע"ע בת' שיבת ציון סי' כ"ג ובת' מהרש"ם ח"ב סי' פ"א

שם וליעבר עלייהו קולמוס וליקדשיה כמאן נימא דלא כר' יהודא כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' פ"ה וע"ע באו"ז ח"א סי' תקנ"ו

, שם וחכ"א אין השם מן המובחר. יל"ד כאן על לשון אינו מן המובחר. הלא שם הקודש הוא, ואיך נופל בו לאמר אינו מן המובחר. הלא אם כשר הוא מובחר ככל השמות, ואם לאו צריך לאמר פסול, ואף לפ"מ שאמרו בירושלמי שבת פי"ב ה"ה בשיטתו השיבוהו ע"ש, מ"מ לא מתישב כ"כ הלשון, וע' בת' הגרע"א סי' ע' ובמש"כ בחידושי לעיל ד"כ ע"א וע"ע בחוט המשולש בחלק התשובות להגרא"י סי' ל"ט ובת' רדב"ז ח"א סי' ע"ז

שם אזכרות שלו לא כתבתים לשמן כו', ע' בס' התרומה סי' קצ"ב ובס' יראים סי' ט' ובווי העמודים שם ובת' הריב"ש סי' ז' ובכנסת יחזקאל סי' ל"ו ובנובי"ת חאה"ע סי' כ"ג ובחזקה רבה חא"ח סי' מ"ו.