אור הישר (נשים א) קמ

דף נ' ע"א שט"ח היוצא על היתומים אע"פ שכתוב בו שבח אינו גובה אלא מן הזיבורית ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רמ"ב שם א"ל רבא הכי השתא בע"ח דיניה מדאורייתא בזיבורית כדעולא ע' שאילתות משפטים סי' ס"א ובהעמק שאלה שם אות ג'

שם דאמר עולא דבר תורה בע"ח בזיבורית כו' ומה טעם אמרו בע"ח בבינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לוין. עמש"כ בחידושי לעיל מ"ט ע"ב וע"ע בראב"ן סי' מ"ט

שם בעי רב אחדבויי בר אמי, בשאילתות ס"פ משפטים הגרסא רב אחא בר אמי

תוד"ה כיון. ומר זוטרא ואביי דסברי מיתמי בזיבורית צריך לאמר דקסברי שיעבודא לאו דאורייתא כו. עמש"כ בחידושי לעיל מ"ח ע"ב וע"ע בדו"ח להגרע"א מערכה י"ד ומערכה ט"ז ובקצוה"ח סי' ל"ס סק"א ובס' עולת שמואל ח"א סי' ל"ד ובת' דבר אברהם סי' י"ט

תוד"ה מאי עידית. ועוד דרבא משמע התם דאית ליה בשל עולם הן שמין כו' ע' תומים סי' ק"ב סק"א

ע"ב יתומין שאמרו גדולים ואצ"ל קטנים בין לשבועה בין לזיבורית. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' ובת' הרא"ש כלל פ"ה סי' ג' ובת' הריב"ש סי' שצ"ב

שם במתנה האיך תקנתא הוא דעבוד רבנן משום פסידא דלקוחות אבל מתנה דליכא פסידא דלקוחות לא א"ד מתנה נמי אי לאו דאית ליה הנאה מיניה לא יהיב ליה מתנה כו', כה"ג מגילה כ"ו ע"ב ב"מ ט"ז ע"א, וע' כתובות מ"ט ע"ב רש"י ד"ה מיבעיא ובתוד"ה הוא ובתוס' ב"ק ריש ק"ט ע"א ובת' הרשב"א סי' תרי"ח ובירושלמי מעשרות רפ"ב ובמע"ש פ"א ה"א וע"ע חזקה רבה חאה"ע סי' רל"ח

שם כתובין הן אצל בני חורין ואין כתובין הן אצל משועבדין עי' מיוחסות סי' מ'

שם איבעיא להו דר' חנינא קצובין וכתובין בעי א"ד קצובין אע"פ שאינן כתובין כו', ע' בת שארית יוסף סי' י"ב

דף נ"א ע"א א"ר יוסי וכי מה תיקון העולם יש בזו והלא אין קצובין. ע' תומים סי' ק"ד ס"ק י"א

שם אמר ר' יצחק שני כיסין קשורין מצאת לי והלא אומר לא מצאתי אלא אחד נשבע שני שוורים קשורין מצאת לי והלה אומר לא היה אלא אחד אינו נשבע כו', ע' אור זרוע ס"פ אלו מציאות

רש"י ד"ה ניזונית מנכסים משועבדים. וקשיא לעולא, ע' העמק שאלה לשאילתות פ' מקץ סי' ל"א אות ב'

תוד"ה או דילמא דדוקא במלוה ע"פ לא גבי ממשעבדי משום דמאן דיזיף בצנעא יזיף אבל שאר מילי הוי כמכר כו', כו ע' סי' מ"ם סק"ב

ע"ב תוד"ה וראב"י. ועוד דאה"נ דלית ליה מתניתין דהא הכי שני ליה הוא דאמר כראב"י דפליג אמתניתין כו', וקשה אם ראב"י פליג אהא דמשנתנו מדוע לא הביא מסדר המשנה דעת ראב"י לבר פלוגתא ואשכחן בס"פ שבועת העדות דהש"ס בנה קושיתו אהא דלא אשכחן דפליג על זה כדפירש"י שם בד"ה והתנן וצ"ע

בא"ד לכך נראה דפריך אמאי לא מהימן במיגו דאי בעי שתיק דמיגו הוי מן התורה ע"כ וכדבריהם הכא ובכתובות י"ח ע"א בארוכה הבליעו בקצרה בשבועות מ"ב סוף ע"א

תוד"ה מפני מה. פי' למה לא יהא נאמן במיגו דאי בעי כופר הכל כו' ומשני דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו וליכא מיגו כו', ע' שער המשפט סי' ע"ה סק"ב

בא"ד וכופר הכל דפטור גזה"כ דכתיב כי הוא מ זה משמע דוקא במודה במקצת ולא כופר הכל, ע' נובי"ת חא"ח סי' פ"ט

דף נ"ב ע"א במשנה יתומים שסמכו אצל בעה"ב או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן. ע' תרומת הדשן סי' ר"ח וע"ע בס' המקח לרב האי גאון שער ששי ובת' הריב"ש סי' כ' וסי' תס"ח ובסוף ת' מהרי"ק ובת' ח"צ סי' ל"ג

שם אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינוהו ב"ד לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים. ע' בת' המיוחסות סי' ג' וסי' קי"ח ובת' מהר"ם ב"ב סי' תנ"ט תקצ"א תקצ"ב תקצ"ג ובת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ד ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"ב סי' כ' צד קמ"ט ובנובי"ת חח"מ סי' כ"א

שם ואין אפוטרופסין רשאין להוציא עבדים לחירות כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קמ"ג ובת' אבקת רוכל סי' מ"ט

שם וצריך לחשב עמהן באחרונה רשב"ג אומר אינו צריך. ע' בת' מהר"ם מפאדוואה סי' ל"ח וע"ע בת' הריב"ש סי' שכ"ד ובת' אבקת רוכל סי' קנ"ט

שם אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, לכאורה נאיד בזה ר"מ משיטתיה ביומא פ"ג ע"ב ואחז בשיטתיה דהוריות י"ג ע"ב ועמש"כ בחידושי שם.