אור הישר (נשים א) קלז

ע"ב נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידיה קנסו רבנן לבריה לא קנסו. ע' תשובות הרא"ש כלל ק"א סי' א' ובת' מהר"ם ב"ר בדוך סי' ת"ס ובנובי"ת הי"ד סי' מ"ח

תיד"ה נטייבה. ובשטר שיש בו רבית שקונסים אותו דמשמע לעולם אפילו בנו כיון דקנסו זכה בו הלוה. ע' נובי"ק חא"ח סי' כ'

דף מ"ה ע"א במשנה אין פודין את השבויין : יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם כו', ע' בת' חיים שאל סי' ל"ה

תוד"ה מידי דהוה. ולפי האמת יש לחלק דלא שייך התם למימר אדם יודע כמו במקדש אחותו כו'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' ע"ג

תוד"ה דלא. שאני אשתו דהויא כגופו יותר מבתו כו'. ע' משך חכמה לפ' מצורע בד"ה' יומא דף כ"ב וע"ע בת' כנסת יחזקאל סי' לייח

עיב הא בכדי דמיהן לוקחין ש"מ ס"ת שנמצא ביד נכרי קורין בו דילמא לגנוז, ע' בת' מהר"ם ב"ר בדוך סי' ובת' הריב"ש סי' ז'

שם דתני דב המנונא כו'. במנחות סוף ע"א הגרסא רב חיננא וכן גריס באו"ז ה"א סי' תקנ"ה

שם ס"ת תו"מ שכתבן מין ומסור נכרי ועבד אשה וקטן כו'. הא דשייר חרש ושוטה ע' בת' שיבת ציון סי' ד' מש"כ בזה אולם בשערי תשובות למהר"ם ביר ברוך ח"א סי' תקי"א משמע דהיה בגרסתו גם חרש ושוטה וע"ע שאגת אריה סי' ליה ובעין יצחק הא"ח סי' ה' ובחזקה רבה חי"ד סי. קעיו ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ח

שם ורשב"ג עיבוד לשמן בעי כתיבה לשמן לא בעי דתניא ציפן זהב כו'. ע' במהרש"א ובת' מפרשי הים דף ע"ב ע"א

שם רשב"ג אומר אפילו עור בהמה טהורה פסולות עד שיעבדן לשמן כו', ע' שאג"א סי' מ"ז ובחידושי הגר"ח הלוי פ"א הט"ו מה' תפילין.

שם א"ר אשי שחזר לסורו משום יראה, ע' בת' הרשב"א חלק ששי סי' י"ז ובווי העמודים לס' יראים סי' ט'.

שם א"ר יוסי ב"ר מניומי אר"נ והוא שאמר לה משום שם רע אני מוציאך כו', ע' בת' מהר"ם מפאדוואה סי' ל"ד ובמהרי"ק סי' קפ"א

תודיה אמרי לה. פי' בקונטרס כו' ואין נראה דר"נ קאמר כתבו נכרי יגנז והיינו אפילו כתבו למכור לישראל כו', ע' נובי"ת חי"ד סי' קפ"א ובשבות יעקב או"ה ח"א סי' ט"ו

תוד"ה עיבוד. קשה דילמא כתיבה לשמן ודאי לא בעי דמסתמא לשמן קאי כו', ע' בס עולת שמואל ח"א סי' י"ח

דת מ"ו ע"א קסבר טעמא מאי משום קילקולא | אי אמר לה הכי מצי מקלקל לה כו ע' בת' הרשב"א סי' אלף קפ"ז וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קע"ג ובת' בנו רבינו אברהם סי' ק"ו ובספר הזכות ליבמות סי' ג'

שם תניא כלישנא קמא אר"מ מפני מה אמדו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום גדר לא יחזיר שמא תלך ותנשא לאחר כו' ע' יש"ש ליבמות פ"ב סי' י"ט וע"ע בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א

שם ונמצא גם בטל ובניה ממזרים. ע' תשב"ץ ח"א סי' א' וע"ע אבני מלואים ס"ס יו"ד

שם אריב"ל מ"ט דר' יהודא דכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה כו', ע' בת' הריב"ש סי' קפ"ו

שם ורבנן התם מי חלה שבועה עילווייהו כלל כיון דאמרו להו מארץ רחוקה באנו ולא באו לא חיילא שבועה עילוייהו כלל כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ב'

שם וכמה רבים ר"נ אמר ג' ימים שנים רבים שלשה כו', ע' בת' הריב"ש סי' תקי"א

שם ד"מ סבר אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ור"א סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד פי' שידעו ב"ד שהיא נדרנית כדכ' בת' הרשב"א סי' תקנ"ד וע' ראב"ן סי' קט"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' תי"א תי"ג ובשערי תשובותיו ח"א סי' ג"ז ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ח

רש"י ד"ה אבל נדר הוא שיגרשנה יחזיר אם ירצה כו'. ע' בת' אבקת רוכל סי' קע"ז

תוד"ה אי אמר. נראה דחששא זו אינה כי אם לעז בעלמא ולא שיהיה ממש גט בטל כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' קנ"ד

תוד"ה כיון. וי"ל דעל כרחך באין רוצים להשלים כתיב לא תחיה כל נשמה כו', ע' מחנה אפרים ה' נדרים סי' ב'. בסה"ד וי"ל דאי לאו חה"ש נהי שלא היי יכולין להרגן היו יכולין לגרשן מעריהם ועוד דבאותה שעה לא באו להתגייר כי אם אח"כ, ע' נובי""ית חי"ד סי' קמ"ו

ע"ב במשנה המוציא את אשתו משום אילונית ר' יהודא אומר לא יחזיר כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תקצ"ז

מאן חכמים ד"מ דאמר בעינן תנאי כפול והב"ע בדלא כפליה לתנאיה. הנה התוס' בכתובות