אור הישר (נשים א) קלו

שם והא עבד קא קרי ליה אלא עבדי שהיה כבר כו', ע' מה שהקשה בת' מהרי"ט ח"א סי' קכ"ב ומה שתירץ בחזקה רבה חאה"ע סי' קכ"ו

, שם נגחו שור יום של רבו לרבו יום של עצמו לעצמו אלא מעתה יום של רבו ישא שפחה יום של עצמו ישא בת חורין איסורא לא קאמרינן, ע' קצוה"ח סי' קע"א סק"א וסי' רמ"ט סק"א ובס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ג

רש"י ד"ה בשטר אחד. לא קנה כגון כל נכסי לפלוני ופלוני עבדי דכתיב לה ולא לה ולחברתה אין שתי נשים מתגרשות בגט אחד ואין שני עבדים משתחררים בגט אחד, ע' טורי אבן לחגיגה ד"ד ע"א

תוד"ה יום של רבו לרבו. היינו למשנה ראשונה דלמשנה אחרונה מעשה ידיו שלו כו', ע' שאגת אריה סי' ו'

ע"ב שאני הכא דקא כליא קרנא ואלא ה"ד דלא קא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור הניחא לאביי כו', ע' אור זרוע למס' ב"מ סי' רס"ב

שם איבעיא להו מעוכב גט שחרור יש לו קנס או אין לו קנס כו', ע' בס' המאיר לעולם ח"א סי' ד' ובחזקה רבה חח"מ סי' ע"ה שם כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו אמר רחמנא והאי לאו אדון הוא כו'. ע' חגיגה ד"ד סוף ע"א ובגליון הש"ס וטו"א שם

שם ת"ש הפיל את שינו וסימא את עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו כו' ע' תומים ס"ס ל"ח

שם דילמא כמ"ד אינו צריך כו'. ע' שהעה"מ ספ"ה מה' עבדים

תוד"ה מעוכב בסה"ד. והכא איירי בחציו עבד וחציו ב"ח, ע' מהרש"ל ומהרש"א ובת' שדה יצחק ח"א סי' ט'

תוד"ה עבד. או דילמא אפילו לר"מ לא קני דל"ד לפירות דקל כו', ע' בחידושי הרשב"א ובת' הגרע"א סי' קמ"א ובקצוה"ח סי' ר"ט סק"ד

דף מ"ג ע"א מי איכא עבדא דלא מזדבין לקנסא. ע' התלמוד לב"ק דף פ"ה ובמפרשי הים שם

שם איבעיא להו מי שחציו עבד וחציו ב"ה שקידש בת חורין מהו כו' ע' ירושלמי פסחים פ"ח סוף ה"א ובת' חיים שאל סי' מ"ג אות י"א ובטו"א לר"ה כ"ט ע"א

שם אמר רבא שתי תשובות בדבר הדא דיורשיו קתני כו', ע' בת' הגרע"א סי ר"ד ובשעה"מ פי"א מה' שחיטה ובחזקה רבה חי"ד סי' מ"ט

שם כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה ב"ח שנתקדשה אין קידושיה קידושין כו'. ע' בת' הגרע"א סי' ק"ע קע"א

שם אלא מאי אית לך למימר מאי מאורסת מיוחדת ה"נ מאי מאורסת מיוחדת כו' ע' משך חכמה לפ' קדושים בפסוק לא יומתו ובפסוק וכפר עליו הכהן

רש"י ד"ה ועוד כופר הוא. דבשלמא קנס דלא כתיב ביה מיתה אלא נגיחה איכא לאוקמיה כשעשאו טריפה אבל בכופר של בן חורין כתיב והמית כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' נ"ט

תוד"ה מי איכא. ועוי"ל דאפילו מוכרו כולו לגמרי אינו מכור דהא אינו שוה כלום ואינו מוכרו אלא לקנס ולקנס אינו מכור, ע' עמק יהושע סי' ו' וע"ע בקצוה"ח סי' רצ"ה סק"ד

תוד"ה ואי אמרת. אבל האי דלאו בר קידושין הוא בשום מקום אין הבן מתייחס אחריו, ע' אבני מלואים סי' א' סק"ג

ע"ב איתמר חציה שפחה וחציה ב"ח שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון רב יוסף בר חמא אר"נ פקעי קידושי ראשון ר"ז אר"נ גמרי קידושי ראשון כו', ע' דורש לציון דרוש ד'

שם אר"ז כוותי דידי מסתברא דכתיב לא יומתו כי לא חופשה הא חופשה יומתו. ע' בת' מהרי"ק סי' ל"ב

במשנה המוכר עבדו לעכו"ם או לחו"ל יצא בן חורין, ע' מעין החכמה דף ק"ל ע"א

שם ארשב"ג בד"א שלא כתב עליו אונו אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו כו', ע' מהרי"ק סי' פ"ט

תוד"ה מה נפשך. ונראה דמספקא ליה אי גמרי קידושי ראשון אי פקעי, ע' בת' עונג יו"ט סי' קמ"ב ובבני אהובה פ"ד הט"ז מה' אישות

דף מ"ד ע"א המוכר ביתו לעכו"ם דמיו אסורין כו', ע' כפתור ופרח פ"י ובחוט המשולש בחלק התשובות של הגרא"י סי' כ"ח

שם המוכר עבדו לעכו"ם קונסין אותו עד עשרה בדמיו, פי' הקנס הוא משום דכל יומא ויומא מפקע לי' ממצות אבל ממכרו ממכר כמבואר בספר המקח לרב האי גאון שער ד'

שם מכר עבדו ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו כו', ע' נוב"י קמא חא"ח סי' כ'.