אור הישר (נשים א) קכז

סי' ק"א ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקמ"ט ובת' אבקת רוכל סי' ט"ז ובת' הגרע"א סי' ר"ג ובח"ס חי"ד סי' רל"ז ובחזקה רבה חא"ח סי' ס"ח

שם ושמואל אמר במזכה להם ע"י אחרים, ע' בחידושי הרשב"א ובת' הבל יעקב סי' א'

שם נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן לפי שאין מפרישין על האבוד פשיטא כו', ע' קצוה"ח סי' קס"ג ובת' באר יצחק חא"ח סי' ג'

שם ואין שביעית משמטתו דלא קרינא ביה לא יגוש, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"ב

רש"י ד"ה אטו תרקבא דדינרי. דהא פייסה במה שבידו לעשות כו', ע' בת' הריב"ש סי' צ"ט וסי' ר"נ ובת' מהר"ם אלשיך סי' ט"ז ובח"ס אה"ע ח"א סי' קי"ד

רש"י ד"ה להיות מפריש. המלוה הזה כשיפריש תרומותיו ימכור התרומה ויעכב הדמים לעצמו בפרעון החוב כו', ע' נובי"ק חי"ד סי' ע"ג ושם במ"ת סי' קצ"ט

רש"י ד"ה נתייאשו הבעלים. וראה שנשתדפו שדותיו ונתייאש מאותה הלואה כו', ע' פני יהושע ובקצוה"ח סי' קס"ג ובנתיבות שם

ע"ב וכי יש לו רשות לבעה"ב לתרום תרומת מעשר אין אבא אלעזר בן גמלא היא כו', ע' בס' מבית מאיר ח"ג סי' נ"ה ובמש"כ בחידושי למנחות נ"ד ע"ב וע"ע בנועם ירושלמי לדמאי פ"ה

רש"י ד"ה אין חושש. דאימת קנייה האי לוי דלקנייה לישראל בקבלת מעות הלכך כי חזר בו ועשאו תרומת מעשר חל עליו השם, ע' בריטב"א ובת' עונג יו"ט סי' ק"ז

תוד"ה לתרום. דתרומה גדולה מדאורייתא בעי מוקף כו' ובתרומת מעשר נמי דלא בעינן מוקף אלא מדרבנן נראה דהיינו משום גזירה אטו תרומה גדולה כו'. ע' מל"מ פ"ג הי"ז מה' תרומות

תוד"ה וכי נחשדו. וי"ל מדרבנן אף תרומת מעשר בעי מוקף כו', ע' ברדב"ז על הרמב"ם פ"ה הכ"ו מה' תרומות ופ"ז ה"ד מה' מעשר

בא"ד וי"מ דדוקא חברים לא נחשדו לתרום שלא מ, המוקף כו' אבל המפקיד כל כל אדם מפקיד אף שאינן בקיאין בהלכות מוקף, והנה הרמב"ם ספ"ה מה' תרומות כ' וז"ל המניח פירות להיות מפריש עליהן עד שיעשו תרומה אע"פ שאין מפרישין לכתחלה אלא מן המוקף אם הפריש הרי הן בחזקת קיימין. והק' שם הרדב"ז על לשון הרמב"ם במש"כ אע"פ שאין מפרישין לכתחלה. הלא במשנה תני המניח פירות להיות מפריש משמע לכתחלה וע"ש מה שתירץ. אולם לפמש"כ התוס' הכא מדוייק לנכון. דמש"כ אע"פ שאין מפרישין לכתחלה אלא מן המוקף היינו לחבר או מי שבא ושאל לחכם בודאי מורינן ליה לתרום דוקא מן המוקף. אולם לפי שאין הכל בקיאין בדין מוקף כדכ' התוס' הכא על זה מסיק אם הפריש הרי הן בחזקת קיימין

דף ל"א ע"א במשנה המניח פירות להיות מפריש עליהן כו', ע' תרומת הדשן סי' של"ג ובת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' א' ובעונג יו"ט סי' כ"ד

רש"י ד"ה ובמחשבה נותן עיניו בצד זה לשם תרומה ואוכל בצד זה כו', ע' ברש"י בכורות נ"ט ריש ע"א ובתוס' שם ד"ה במחשבה ובמש"כ בחידושי שם וע"ע בת' הגרע"א בסימנים כ"ט ל' ל"א

תוד"ה ניטלת. וי"ל דרבנן מודו דמאומד הוי תרומה אבל אין מצוה לעשות מאומד כו' ע' בחידושי הרמב"ן בסוגיין ובחידושי הרשב"א לביצה דף י"ג ובר"ש תרומות פ"א מ"ז ובמה"פ לירושלמי שם פ"א ה"ד

תוד"ה המניח. בערבי שבתות וימים טובים איידי דשרי שלא מן המוקף, עמש"כ עה"ג וע"ע בתוס' ב"מ ל"ח ע"א ד"ה שמא

ע"ב בשלמא למ"ד מעל"ע של בדיקה שפיר אלא למ"ד מעל"ע של הנחה האי מעל"ע עד מעל"ע מבע"ל קשיא, בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתקל"ה קאמר דהלכה בזה כר' יוחנן דהא אתותב ד"א ע"ש, אולם לפמש"כ התוס' בב"ב ד"ד ע"א והרשב"ם שם נ"ב ע"ב אפשר דרק משום תיבת תיובתא היו בטלים דברי מי שהתיובתא עליו ולא משום קשיא כדאמר הכא ע"ש

, שם א"ר אלעזר חלוקין עליו חביריו על ר"א דתנן מקוה שנמדד כו' פשיטא דחלוקין. ע' בת' באר יצחק סי' ד' ובת' חמדת שלמה חי"ד סי' ח'

שם מהו דתימא מאי למפרע מעת לעת קמ"ל, ע' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ד

רש"י ד"ה לשותפין. ואם מכר ונתייקר השער לאחר זמן אין עליו כלום, ע' קצוה"ח סי קע"ו סק"ז

דף ל"ב ע"א ת"ר בטל הוא אי אפשי בו דבריו קיימין פסול הוא אינו גט לא אמר כלום, ע' בת מהר"ח או"ז סי' קנ"ז

תוד"ה השולח. לרבי דאמר בטלו מבוטל נקט הגיע בשליח אורחא דמילתא דאז מותר לבטל כו', לכאורה לולא דברי התוס' הוה מפרשינן בכוונת המשנה דבין הגיע בשליח או ששלח אחריו הוא דוקא אם אמר לו גט שנתתי לך בטל הוא.