אור הישר (נשים א) קכא

תוד"ה הא בעינן. משמע דלרבנן לא הוי בשינה שמו אלא פסולא דרבנן כו', ע' בת' הגרע"א סי' ק"כ

תוד"ה דילמא, וכן שלף איש נעלו ונתן לרעהו לא בעינן ש"פ כו', ע' נובי"ת חי ד סי' ר"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' צ"ג

ע"ב התקבלי גיטיך והשאר לכתובתיך נתקבלה גיטה והשאר לכתובתה כו' מ"ט אוירא דמגילתא הוא. ע' קצוה"ח ס"ס שס"ג

שם ת"ר ה"ז גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת כו', ע' קצוה"ח סי' ל"ט סק"ז ובסי' ס"ו ס"ק כ"ז ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ה

שם ותפ"ל דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים ל"צ דמעורה. ע' מיוחסות סי' ק' ובתשב"ץ ח"א סי' ה' ובת' הריב"ש סי' נ"ו וסי' קמ"ו ובהעמק שאלה לשאילתות ס"פ ויקהל וע"ע בס' התרומה סי' קי"ג

שם מתניתין נמי לא תקשה בכתובת קעקע. ע' נובי"ת חאה"ע סי' קל"ה ובס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו

שם בעי רמב"ח היו מוחזקין בטבלא שהיא שלה והרי היא יוצאה מתחת ידו מהו כוי, ע' בספר התרומה סי' ק"י

שם מי אמרינן אקנויי אקניתא ליה א"ד אשה לא ידעה לאקנויי אמר אביי ת"ש כו', ע' ח"ס או"ח סי' ס"ב

שם אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים כו', ע' מה שהאריך בזה בדורש לציון דרוש ה' וע"ע בת' הגרע"א סי' ל"ז ובקצוה"ח ר"ס קצ"א

תוד"ה ספר. וא"ת היכי מכשירין בפ' בתרא שייר מקצת הגט וכתבו בדף השני הו"ל למיפסל בשני דפין משום ספר אחד כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תקל"ט

תוד"ה לא צריכא. מכאן מדקדק ריב"ם דא"צ בגט שתהא כל אות ואות מוקפת גויל מארבע רוחותיה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' צ"א

, תוד"ה בכתובת קעקע. מדאורייתא ליכא איסורא עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול כו', ואפילו הויא הכא איסורא דאורייתא מ"מ הוי גט כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ט

תוד"ה אשה לא ידעה לאקנויי אע"ג דאמרינן לעיל דדמי כתיבת סופר אקנו ליה רבנן מדידה מ"מ טבלא דידה לא מקנו ליה. ע' בחידושי הרשב"א ובת' מהרש"ם ח"א סי' ט' ובת' דברי נחמיה סי' ה'

תוד"ה וכותב. וא"ת מה ענין שטרי הלואה לגט דאינה אלא לראיה כו', ע' בת' שיבת ציון סי' ק"ד

דף כ"א ע"א דילמא זקן שאני דידע לאקנויי, וכ' הרשב"א בחידושיו דאע"ג דאינהו לא ידעי דזקן מקנה להו אפ"ה ל"ד לעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קנה כדאמרינן ביבמות נ"ב ע"ב משום דהכא שאני דאיכא דעת אחרת מקנה. וע' בת' באר יצחק חא"ח סי' א' ובת' אגודת אזוב חי"ד סי' י"ד ובת' עונג יו"ט סי' ל"ב ובחוט המשולש בחלק התשובות מהגאון ר' הלל ז"ל סי' ג'

שם כתב לה גט ונתנו בחצרו וכתב לה שטר מתנה עליו קנאתהו ומתגרשת בו ע' ח"ס חא"ח סי' קי"ז

שם והא שליחות לקבלה דמדעתה איתא בע"כ ליתא כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ק"י

שם ואביי אטו שליחות מידה איתרבי מושלח ושלחה איתרבי, ע' בת' שיבת ציון סי' פ"ו

שם ואב"א שליחות לקבלה נמי אשכחן בע"כ שכן אב מקבל גט לבתו קטנה בע"כ. ע' אור שמח פ"ג הי"ב מגירושין

תוד"ה והלכתא בכפות. כפות וישן בעינן כו', בב"ק י"ב ע"א תוד"ה והלכתא ביארו דבריהם דכפות מהני דלא הוי חצר מהלכת וישן מהני דהוי משתמרת לדעתו. אבל הרמב"ם בפ"ג הי"ב מה' מכירה סובר דכפות לחוד מהני, וע' מ"מ כ"מ ולח"מ פ"ה הי"ז מה' גירושין, ודעתו ודאי כדביאר הגר"א ז"ל באה"ע סי' קל"ט סקי"ט ובחו"מ סי' ר"ב סקט"ו. דבמש"א והלכתא בכפות חוזר ממילתא דרבא דאמר ישן רק בכפות לחוד סגי, ועמש"כ בחידושי לב"ק שם ולב"מ ד"ט ע"ב ולקמן ע"ח ע"א

תוד"ה אטו שליחות. וי"ל דדוקא לענין שלא בפניו אמרינן דלא גרע משליחות לקנות במידי דזכות הוא לו אבל בשאר דברים בעינן דומיא דידה כו'. ע' בת' עונג יו"ט סי' ט"ז ובלבוש מרדכי לב"מ סי' י"ב ובת' חבל יעקב סי' א

ע"ב א"ק וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר כתיבה קציצה ונתינה, בירושלמי דפרקין ה"ג דריש מספר כריתות מה ספר שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש וע"ש בש"ק ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ה' ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רצ"ט ובס' המאיר לעולם סי' ה' ובעונג יו"ט סי' י"ח

שם ספר אין לי אלא ספר ופירש"י ספר משמע קלף, וע' נובי"ת חח"מ סי' מ"ג

שם השתא דכתב ספר לספירת דברים הוא דאתא ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"א וסי' אלף ר"כ ובת' חמדת שלמה חאה"ע סי' ע"א

במשנה ר' יהודא בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין. ע' בס' המכריע חא"ח דפוס לובלין דף י"ז ע"ב