אור הישר (נשים א) יב

במשנה

ארבעה אחין ב' מהם נשואים ב' אחיות ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רצ"ד

שם וב"ה אומרים יוציאו פי' משום קנסא הואיל ועבד איסורא כדמפרש בת' הרשב"א סי' שנ"ח

תוד"ה אגירושין אגב מיתה נקט גירושין דאפילו נתגרשה כמה פעמים שריא לינשא ע' בת' הריב"ש סי' רל"ג

תוד"ה אי הכי תלתא נמי אא"ב יש זיקה ניחא כו', ע' בפירש"י ד"ה תלתא נמי ובאור שמח קונטרס זיקה אות כ"ב

ע"ב וחליצה פסולה צריך לחזור על כל האחין אי הכי כו', ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ט

רש"י ד"ה לא גרסינן מדקאמרת והך חליצה על כרחך חליצה פסולה היא כלומר גרועה כו' ע' בת' פנים מאירות ח"ג סי' מ"ה ובת' מהר"ח או"ז סי' קצ"ז

דף כ"ז ע"א חלץ לאחיות לא נפטרו צרות לצרות נפטרו אחיות ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' צ"ו

שם חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה לצרה נפטרה בעלת מאמר, ע' בת' הריב"ש סי' קצ"ט

שם ואצרת רחל מי מיפטרא והתנן אסור אדם בצרת קרובת חלוצתו, ע' אור שמח קונטרס זיקה אות י"ד

ע"ב משום דהויא יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתירה הראשון, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קצ"ח

שם שכל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי זו כאשת אח שיש לה בנים ואסורה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ו

דף כ"ח ע"א ונימא להו דנפול בבת אחת וריה"ג היא דאמר אפשר לצמצם לא סתם לן תנא כריה"ג, והנה צ"ל דתירוץ הש"ס דהכא סמיך אמסקנת הש"ס דבכורות ד"ט ע"א דמסיק תיובתא דאביי תיובתא דלפי אוקימתא דאביי הלא סתים תנא במשנה שם כריה"ג

תוד"ה הך. ולא מיתסר אלא משום ביטול מצות יבמין וגזרינן דילמא מיבם אידך ברישא

, עמש"כ הרשב"א בחידושיו ומה שהוסיף בזה בתשובותיו סי' אלף קצ"ה

תוד"ה ר' אליעזר אומר בש"א יקיימו. וא"ת וכי. טעמא דב"ש אתא לאשמעינן דהכי פריך בפ' ר"א דמילה ע"כ ולולא דבריהם ז"ל היה נלע"ד דבשבת שם שפיר פריך על ר"א הקפר וכי טעמא דב"ש אתא לאשמעינן ע"ש. משא"כ כאן דמקור משנתינו דהכא היא מהא דעדיות פ"ה מ"ה דבכל הפרק שם חשבו כל הני תנאי ר' יהודא ד' יוסי ור' ישמעאל ור' אליעזר בהדייהו גם במשנה שלפניה כל הני קולי דב"ש וחומרי דב"ה וחשיב הא נמי בהדייהו

ע"ב תניא ר"ש פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זל"ז לא יהיו לך ליקוחין אפילו באחת מהן, ולכאורה לפ"מ דדרשה זו היא רק דעת ר"ש וכ"ה ג"כ לעיל י"ט ע"א ומבואר בהדיא דסתמא דמשנתינו לא ס"ל להך דרשה, ומהשתא איכא למידק בקידושין ד"נ ע"ב אהא דרמב"ח יהיב טעמא לסתם משנה דהתם, מדרשת ר"ש דהכא, דסתמא דמשנתינו פליג עלה וצ"ע כעת

דף כ"ט ע"א א"ר אבין אף אנן נמי תנינא בש"א יקיימו יקיימו אין לכתחילה לא כו', ע' אור שמח קונטרס זיקה אות י"ז

ע"ב אשתו ארוסה לא אונן כו', בתשובת רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' צ"ט הוכיח מהכא דאם כתב בגט לארוסתו דהוית אנתתי מקדמת דנא לית לן בה אע"פ שלא נשאת עדיין דהא חזינן דחז"ל קראו לארוסתו אשתו, וע"ע בשאילתות פ' אמור ס"ס ק"ג ובמפרשים שם ובראב"ד ומפרשים פ"ב ה"ו מה' אבל ובמש"כ בחידושי לזבחים ד"ק ע"א

שם שומרת יבם בין יבם אחד בין שני יבמין ר"א אומר יפר ר"י אומר לאחד ולא לשנים רע"א לא לאחד ולא לשנים כו', והנה לפ"מ דקיי"ל בזה כר"ע צ"ל דמש"כ בתשובת הרא"ש כלל יוד סי' ח' שהיבם מיפר לזקוקתו ע"ש, כתב כן רק לפרושי טעמא דמאן דס"ל הכי

תוד"ה יעשה מאמר ויקנה. ומשום ביטול מצות יבמין ליכא למיחוש כו', ע' בת' הרשב"א סי' שנ"ח

תוד"ה עבד. וי"ל דהכא גריס רבה רבו של אביי דמסיק עלה א"ל אביי ולקמן גריס רבא כו' ע"כ. אולם בראב"ן ר"ס צ"ה משמע דבתרווייהו גרים רבא ולהכי תירץ בתר דבעי הדר פשטה כו' ע"ש

דף ל' ע"א אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי כו', בנוגע לכולא סוגיין ע' בת' הרשב"א ח"ד בסימנים רצ"ט ש' ש"א ש"ב

שם טעמא דגירש ואח"כ מת אבל מת ואח"כ גירש אסורה א"ר אשי זאת אומרת יש זיקה אפילו בתרי אחי ולרב אשי קשיא דר"נ כו', ע' אור שמח קונטרס זיקה אות ז'

ע"ב במשנה וכולן שהיו בהן קידושין או גירושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתע"ח וסי' תתקצ"ג

שם אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק, ע' בחידושי הרשב"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ג וסי' כ"ט

תוד"ה אשה זו. וי"ל דמ"מ היא בחזקת היתר לשוק דמוקמינן הערוה בחזקת שלא