אור הישר (נשים א) יא

חלוצה מותרת לכהן כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תק"ס ובת' מהר"ח או"ז סי' ר"ל

תוד"ה ה"ג ואם. ויש ספרים דלא גרסינן אלא הולכים אצל קטן ותו לא כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ה

ע"ב הנטען על השפחה ונשתחררה או על הנכרית ונתגיירה ה"ז לא יכנוס כו', ע' שאילתות פ' פנחס סי' קל"ד ובהע"ש שם

שם הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קס"ג

שם אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה ע' משך חכמה לפ' קדושים בפסוק וכי יגור אתך גר

שם הנטען על אשת איש וכו' אמר רב ובעדים כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ח ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' צ"ח וסי' ר"מ ובת' עונג יו"ט סי' קע"א ובהרחב דבר לפ' תצא כ"ב כ"ב

שם וה"ק דאע"ג דאתא אחר ואפקיה לקליה לכתחילה לא יכנוס, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קע"ז

רש"י ד"ה הנטען. חשוד כלומר שטוענים עליו דברי לעז, ע"ל צ"ז ע"א רש"י ד"ה הנטען הנחשד ובח"ס אה"ע ח"א ס"ס מ"ם

רש"י ד"ה לא ישאנה משום לעז שלא יאמרו אמת היה הקול הראשון ע"כ. ועוד יש חשש שלא נתגיירה לשם שמים אלא כדי שתנשא לזה כמש"כ הרשב"א בתשובה סי' אלף ר"ה

רש"י ד"ה אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא דכי מפקא לה קא מחזקינן לקלא קמא ועבדינן להו ממזרים, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' י"א

תוד"ה לא וי"ל דמעצמן נתגיירו כדאשכחן גבי מרדכי ואסתר ורבים מעמי הארץ מתיהדים ויש ספרים שכתוב בהן כו', וע' בתוס' לקמן ק"ט ע"ב ד"ה רעה ובע"ז כ"ד ע"א רש"י ד"ה גרורים ובת' הגרע"א סי' מ"א

תוד"ה אמר רבי. אר"ת דתצא מן הרוכל אם נשאת לו כו' דאין לאמר תצא מן הבעל כו', אין כן דעת הרשב"א בתשובה סי' תקנ"ז וע"ש סי' תקצ"ו ותתל"ב ושם סי' אלף קפ"ז וסי' אלף רל"ז ובחלק ד' סי' שכ"ג ובנובי"ק חא"ח סי' ל"ה ובחאה"ע ס"ס ע"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רי"ח

, בא"ד דאין האשה נאסרת על בעלה אלא ע"י קינוי וסתירה כו', ע' בת' מהר"ם ב"ד ברוך סי' תתר"כ

בא"ד ואין לתמוה אמאי שריא כיון שאומרת טמאה הא שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא כו', ע' בת' חמדת שלמה חא"ח סי' ט"ז ובהעמק שאלה לשאילתות פ' נשא ר"ס קכ"א ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קפ"ד

, דף כ"ה ע"א מנעלים הפוכים תחת המטה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא כו' ע' בת' הרמ"א סי' ס"ז ובת' הגרע"א סי' ק"א וסי' קצ"ט

שם אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא ולא אמרן אלא דלא פסק ביני וביני כו', ע' בת' הרא"ש כלל פ"ב סי' א' ובת' הגרע"א סי' קצ"ט

שם ולא אמרן אלא דליכא אויבים אבל איכא אויבים אויבים הוא דאפקי ליה לקלא ע' בת' הרשב"א סי' שפ"ו ושם ח"ד סי' רנ"ז ובת' שבות יעקב ח"ב סי' קמ"א ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קנ"א

שם התם אלומי אלמיה לקלא הכא אמרינן קם ביה בקלא וליתיה, ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל סי' ק"ו ק"ז

במשנה המביא גט ממדה"י ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו, ע' בת' הרא"ש כלל ל"ב סי' ג' ובנמו"י בסוגיין ובת' הגרע"א סי' רכ"א רכ"ב ובס' חזקה רבה חי"ד סי' קס"ד

שם ר' יהודא אומר הרגתיו לא תנשא אשתו כו', ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א. שם התם ליכא כתבא הכא איכא כתבא דתנן מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח, ע' חידושי הרשב"א ובאבני מלואים ר"ס י"ב

ע"ב הא התירה ישאנה במאי עסקינן אילימא בחד כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' פנחס סי' קל"ד אות י"א

שם לעולם בחד וכדא"ר חסדא אר"י ביחיד מומחה ה"נ ביחיד מומחה ע' בת' הריב"ש סי' תצ"ח

שם טעמא דב"ד הא בתרי לא מ"ש מהא דתנן עדים החתומים על שדה מקח כו', ע' תומים סי' ס"ו סקל"ז. ן

רש"י ד"ה ושאני עדות אשה דאקילו בה רבנן הלכך אפילו רשע נאמן ואנא לית לי דרב מנשיא כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' ע"ב בהגה"ה

תוד"ה באומר. אור"י דאע"ג דאמר הרגנוהו נעשה כאומר אני הייתי עם הורגיו כו', ע' תומים סי' ל"ד סקכ"ג

תוד"ה לא חשו חכמים לדבר זה. ואע"ג דשרי מ"מ בעל נפש יתרחק כדתניא עלה באלו טרפות כו' ע' בת' הריב"ש סי' ר"י ובנובי"ק חאה"ע סי' ל'

תוד"ה אמר להו. ולנטען על אשת איש ל"ד דהתם בדין שיוציא אם הוא אמת אסירא ליה כו', ע' אבני מלואים סי' י"ב סק"ב

דף כ"ו ע"א קס"ד מיתה אמיתה וגירושין אגירושין נימא מתניתין דלא כרבי כו', ע' בת' הריב"ש סי' רמ"א ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' פ"ז.