אור הישר (נשים א) קיט

סי' קכ"ה ס"ה ובמפרשים ובת' כנסת סי' צ"א. יחזקאל

רש"י דיה דמית נותן. משעת מיתת הנותן זכה בהם המקבל משום דמצוה לקיים דברי המת ואפילו היה בריא. ע' ראב"ן סי' צ"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' תקמ"ב

רש"י ד"ה מספקא להו אי כזכי דמי אי לא ואי מצוה לקיים. ע' מל"מ פ"ד ה"ו מה' מלוה

תוד"ה הא בשכ"מ. ואפילו לא נולדו יורשי מקבל עד אחר מיתת נותן קני כו', ע' בת' הגרע"א סי' קמ"ו

תוד"ה וכאן. אלא יתן הדיין למי שירצה כי הכא דקאמר מה שירצה שליח יעשה וקרי ליה שודא. ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' קכ"ז וסי' רפ"א

דף ט"ו ע"א ת"ק כר' אלעזר ור' נתן ור' יעקב נמי כר' אלעזר כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' מ"ז

שם והא ליורשי משלח קאמר וקיי"ל מצוה לקיים דברי המת, ע' בפ"י ובפתח השער לספר המקח

רש"י ד"ה וי"א כרבנן. ואפילו לא מת משלח נמי יתנו ליורשי מקבל כל זמן שלא חזר משלח מדבריו. ע' תומים ס"ס קכ"ה

רש"י ד"ה שיטה אחת שיטה ראשונה שבה שם האיש והאשה והזמן ע"כ. מזה מוכח דרש"י הבין דר' אלעזר ס"ל כאוקימתא דרב אשי דהאי חציו דמשנתנו הוא חציו אחרון ולהכי פסול, וממילא הא דא"ר אלעזר אפילו לא כתב בו אלא שיטה אחת לשמה שוב אינו צריך קאי אשיטה ראשונה. וע' בתוס' לעיל ד"ה סוף ע"ב ובספר התרומה סי' קי"ז

ע"ב והאמרי דבי ר' ינאי ידים אין טהורות לחצאין כו', ע' בתשובות הרא"ש כלל מ"ח סי' י"ג

תוד"ה אני הוא. ונראה לר"י כמו שאומר בירושלמי דכי אמר אני הוא עד שני נעשה כנוגע בעדותו כו'. ע' נובי"ת חאה"ע סי' קכ"ח ובח"ס אה"ע ה"ב סי' נ"ב ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ש"א

דף ט"ז ע"א הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה כו'. ע' בת' אבקת רוכל סי' נ"ד וע"ע באור זרוע ח"א ר"ה מקואות

שם בעי ר' ירמיה חציו בביאה וחציה בנפילה כו' חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו. ע' בת' שבות יעקב ח"א סי' ב'

רש"י ד"ה מתחת ידי שניהם ששניהם אדוקין בו ושניהם שלוחין, ע' בת' הריב"ש סי' שי"ח

ע"ב מ"ס גזרינן דילמא אתיא לאיחלופי חלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד כו. ע' בת' הרא"ש ריש כלל סמ"ך

רש"י ד"ה ורבה מוקי לה. ור' יהודא סבר לא גזרינן דתרי דמייתי גיטא לא שכיחא ולא גזרי בהו רבנן, ע' אור שמח פ"ז הי"ד מה' גירושין

דף י"ז ע"א איתמר מפני מה תיקנו זמן בגיטין ר"י אמר משום בת אחותו אמר משום פירות כו' ע"ל י"ח ע"א תוד"ה הנהו ובנוב"י קמא חאה"ע סי' נ"ח וסי' פ"ח וע"ע בת' הריב"ש סי' קי"ז ובתומים סי' ל"ד סק"ט ובס'. חזקה רבה חא"ח סי' ד' ובמעין החכמה דף קל"א וע"ע באור זרוע ח"א סי' תרנ"ז

תוד"ה נכתב ביום ונחתם בלילה פסול לר"י משום שמא יחפה על בת אחותו ולר"ל משום פירי כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שי"ח ובת' הרא"ש כלל מ"ה סי' ו'

תוד"ה מפני. ואור"י דתקנו זמן דאי לא הוי ביה זמן פעמים שאדם מוכר עבדו ואח"כ כותב לו גט שחרור בלא זמן כו', ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ל'

ע"ב ור"י מ"ט לא אמר כר"ל קסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה. ע' בת' מהרי"ק סי פ"א

שם אמר לך ר' יוחנן אליבא דריש לא קאמינא כי קאמינא אליבא דרבנן כו'. ע' אור שמח פ"א הכ"ו מגירושין

רש"י ד"ה היינו דאיכא. ולר"ש כשר דקסבר זמן משום פירות איתקן כו' דאי טרפא משעת כתיבה שפיר טרפא דהא נתן עיניו לגרשה. ע' שעה"מ פ"א הכ"ד מה' גירושין ובאור שמה פכ"ב הכ"ד מה' אישות

תוד'"ה זנות לא שכיחא. ומסתברא דטפי איכא למיחש לשמא תזנה מלשמא זנתה ע' בהפלאה לכתובות ד"ב ע"א בתוד"ה שאם הי"ל ובת' עין יצחק חא"ח סי' י"ז

תוד"ה עד שעת נתינה. וגם מפרסמין להוציא קול שהיא ה פנויה ע' רשב"ם ב"ב קל"ד ע"ב ד"ה אינו נאמן דאם איתא דגרשה ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ס"ו

דף י"ה ע"א כתביה ואותביה בכיסתיה דאי מפייסה תיפייס מאי א"ל לא מקדים אינש פורענותא לנפשיה ע' בת' מהרי"ק סי' קס"א

שם איתמר מאימתי מונין לגט רב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה כו' ע' בת' שדה יצחק סי' נ"ד,