אור הישר (נשים א) קטו

תוד"ה השכם. אע"ג דאמר בב"ק המוסר דינו לשמים הוא נענש תחילה כו' ע"כ, והא דאמרינן בברכות ד"י ע"א דר"מ בעי רחמי על הנהו בריוני דלימותו אפ"ל דמצער ליה דהכא הוא במילי דידיה והתם במילי דשמיא, וע"ש ד"ז ע"א

תוד"ה ההוא צדוקי ובע"ז ד"ד. ע"ב תוד"ה ש"מ ועמש"כ בקונטרס עץ שתול סי' ו'

תוד"ה זימרא. ושיר של מצות שרי כגון בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה, וע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"ע

ע"ב היה מהלך מעכו לכזיב מימינו למזרח הדרך טמאה משים ארץ העמים כו' ע' מה שהאריך בסוגיין בס' כלכלת שביעית

שם א"ר זירא עציץ נקוב המונח ע"ג יתדות באנו למחלוקת ר' יהודא ורבנן כו', ע' תוס' שבת פ"א ע"ב ד"ה והניחו ובנועם ירושלמי פ"א דכלאים

תוד"ה עציץ נקוב. פי' בקונטרס דספינה דלעיל של חרס ואינה צריכה לינקב כו', ע' ר"ש חלה פ"ב מ"ב ובאור זרוע ח"א סי' שי"ג ובס' יראים סי' ק"ב במלאכת קצירה ובת' דבר אברהם סי' כ"ה וע"ע בת' הרשב"א סי' תרנ"ט וסי' אלף ק"ע ובת' בית דוד סי' א'

דף ה' ע"א איזהו ארץ ואיזהו חו"ל כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים א"י מטורי אמנון ולחוץ חו"ל כו', ע' ראב"ה סי' קס"ז וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שמ"ו

שם ר' יהודא אומר כל שכנגד ארץ ישראל הרי הוא כא"י שנאמר וגבול ים כו', ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ט

רש"י ד"ה ורואין כאילו חוט מתוח מקפלוריא עיר היושבת בחודו של הר ההר כו', ע' כפתור ופרח פרק י"א דף מ"ב ע"א דפוס ברלין

תוד"ה כיבוש יחיד. אבל בספרי מפרש טעם אחר בסוף פרשת והיה עקב כו', ע' מה שהאריך בזה בס' מבית מאיר ח"ג סי' נ"ח. ע"ב שכותבין עליו אונו ואפילו בשבת בשבת ס"ד כדאמר רבא אומר לנכרי ועושה, ע' נובי"ת חא"ח סי' ל"ג

שם אלא אמר רבא אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה, עמש"כ בעל המאור בס' הצבא הנדפס סוף ס' תמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה י"ג ובת' הרא"ש כלל סמ"ך סי' א' ובשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' רמ"ו ובתרומת הדשן סי' שי"ח ובנובי"ק חאה"ע סי' ע"ב

תוד"ה אע"ג דאמירה לעכו"ם שבות כו' אבל משום מצוה אחרת לא היינו מתירין אמירה לנכרי במלאכה דאורייתא כו', ע' תוס' שבת י"ז ע"ב ד"ה אין מוכרין ושם י"ט ע"א ד"ה אא"כ ובת' מהר"ם ב"ב סי' ר"ב ובת' הריב"ש סי' שפ"ז ובהשמטות עתים לבינה על ס' העתים אות ד' ובשאג"א סי' נ"ט ובת' באר יצחק חא"ח סי' י"ג

בא"ד כדמוכח בפ' הדר ההוא ינוקא דאשתפוך חמימיה כו' ויל"ד טובא אמאי לא הביא טפי מהא דתניא במכילתא פ' בא בפסוק י-ב ט"ז כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה נכרי מלאכתך, וכ' עלה בסמ"ג ל"ת ע"ה דלשון הכתוב בתודה מוכיח קצת שהיא דרשה גמורה ומובא בב"י או"ח ס"ס רמ"ד וע' בס' אגודת אזוב מדברי חא"ח סי', י"א וצ"ע. וע' בת' באר יצחק חא"ח ס"ס י"ד

תוד"ה הדר אמר אביי. דסבר לא פלגינן דיבורא כו'. ע' דורש לציון דרוש י"ג ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' קנ"ג

דף ט' ע"א ואינו חוזר בעבד שהרי יצא עליו שם בן חורין. ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' דס"ו ובשערי תשובותיו ח"ב עמוד קפ"ד

שם אלא א"ד אשי התם היינו טעמא משום דלאו כרות גיטא הוא ע' ראב"ן סי' פ"ד מה שהביא בשם פי' ר"ח

שם והא א"ר יוחנן אין ערעור פחות משנים כו'. הנה זהו דוקא אחרי מסירת הגט אבל קודם מסירתו חד נמי מצי לערער דהעד מסייע לחזקת אשת איש כמש"כ בת' עונג יו"ט סי' קס"א וע"ש סי' קס"ז

שם מאי אינו יכול לאמר אילימא חרש כו' ע"ל ד"ה ריש ע"א בתוס' וברא"ש שם ובת' הריב"ש סי' ר"מ

תוד"ה ואינו חוזר. וי"ל כדכתב ליה מהיום א"ג אפילו סתמא דכיון דדעת שכ"מ לשחררו דעתו שיקנה בשעה שראוייה לשחרר דהיינו מחיים. ע' בת' אחיעזר חי"ד סי' כ"ב וע"ע בהעמק שאלה לשאילתות פ' ויחי סי' ל"ג אות ג'

ע"ב וכדברי ד"מ בארבעה כו', ע' שעה"מ ספ"י מה' עבדים

שם עדים שאין יודעין לחתום מקרעין להן נייר חלק וממלאים את הקרעים דיו אמר רשב"ג בד"א בגיטי נשים כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"ב סי' ה'

שם כי קתני מילתא דליתא בשטרות מילתא דאיתיה בשטרות לא קתני, ע' בת' הרא"ש כלל ס"ו סי' ו'

רש"י ד"ה יחזור. ואע"פ שלא עשאו העבד שליח כו'. ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' צ"ה ענף ל"ו

רש"י ד"ה לא יתנו. וכיון דמית קדים תו לא