אור הישר (נשים א) קיג

הלכות שחיטה כיון שבידה ללמוד לשחוט כו' כבידה דמי, ע' בת' מהרש"ם ח"א סי' ד ובמה שהארכתי בחידושי לזבחים ר"פ כל הפסולים

בא"ד וא"ת א"כ אפילו איתחזק איסורא וי"ל דאינה בחזקת שתהא רואה כל שעה כו', ע' בס' המאיר לעולם ח"א ס"י י"ג וע"ע בנובי"ק חי"ד סי' נ"ז ובהעמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ו אות כ"א

תוד"ה הוי דבר וא"ת אי ע"א נאמן בשאר איסורין אפילו איתחזק איסורא ולאו בידו אמאי איצטריך וספרה לה לעצמה וי"ל דס"ד דחשיב כמו דבר שבערוה, ע' בת' חמדת שלמה חאה"ע סי' כ"ג וע"ע בנובי"ק חאה"ע סי' ז' ובת' הגרע"א סי' ק"ז וסי' קכ"ד ובח"ס חי"ד סי' קמ"ז

דף ג' ע"א כיון דאמר מר בפני כמה נותנו לה ר"י ור"ח ה"א בפני ב' וח"א בפני ג' מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה. ע' בס' חזקה רבה חאה"ע סי' נון

שם בדין הוא דאפילו קיום שטרות נמי לא ליבעי כדר"ל כו' ורבנן הוא דאצרוך והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן וכה"ג אמרינן בכתובות כ"ח כיון דקיום שטרות דרבנן הימנוהו רבנן בדרבנן כדכ' הרמב"ן לסה"מ שרש שני וע' בת' מהרי"ט ח"א סי' י"ז ובת' אבקת רוכל סי' ל"ז ובת' מהרי"ק סי' ע"ד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ה' ובתומים סי' מ"ו סק"ד ובקצוה"ח שם ס"ק י"ח

שם דא"כ אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד. ע' בת' הרא"ש כלל ששים סי' א'

תוד"ה חד. ולמאי דס"ד הא דקתני אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו קאי נמי אהמביא גט ממדה"י כו'. ע' בת' הגרע"א סי, רכ"ב

ע"ב והא אר"נ אומר היה ר"מ כו' וכ"ת אנן מדאורייתא קא מתנינן לה אי הכי אומר היה ר"מ ד"ת מבע"ל, ע' אור זרוע ח"א סי' תרט"ו

תוד"ה דתנן. וי"ל דאפילו אי לכתחילה בעי כתיבה לשמה לא מיתוקמא מתניתין כוותיה כיון דדיעבד כשר לא היו מתקנים לאמר בפני נכתב כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קי"ב

תוד"ה כתב בכת"י ואין עליו עדים. טעמא דפסול משום שיכול לכתוב הזמן כמו שירצה כו'. ע' בס' מעין חכמה דף קל"א דפוס רעדלהיים וע"ע בתומים סי' מ"ג סק"ג.

, בסה"ד ועוי"ל דחיישינן דאחר הכתיבה מיד תתפוס הפירות ותאמר שכבר נתגרשה מזמן הכתוב בו, ע' נתיבות סי' ס"ט סק"ג

תוד"ה וכי לא. דמדאורייתא אין חילוק בין לכתחילה. לדיעבד, ע' תוס' פסחים י"א ריש ע"א ובכתובות ד"ל ע"א ד"ה איכא בינייהו ובקונטרס עץ שתול סי' ח'

דף ד' ע"א וכי תימא אנן מדאורייתא קא מתנינן לה אי הכי אומר היה ר"מ דבר תורה מיבעי ליה, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקע"ג מה שהוכיח מלשון הש"ס ובת' מהרי"ק סי' קע"ו. ולשון דבר תורה אשכחן נמי לקמן נ"ה ע"א ברכות ד"כ עירובין כתובות נ"ז קידושין ל"ט בכורות נ"א

שם וכי לא בעי ר' אלעזר חתימה היכא דליכא עדים כלל היכא דאיכא עדים בעי דא"ר אבא מודה ר"א במזוייף מתוכו שהוא פסול ע' מיוחסות ,סי' צ"א וסי' קכ"ב ובלח"מ פ"א הט"ו מגירושין ובס' חזקה רבה חאה"ע ס"ס קל"ו

תוד"ה וחתמו ונתנו לה כשר. לכתחילה נמי כשר לחתום וליתן כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' קי"ב

תוד"ה מודה ר"א. וי"ל דמ"מ איכא למיגזר חתימה אטו כתיבה דאם אין עושין חתימה לשמה גזרינן פן לא יכתבו גם הכתיבה לשמה ע' תרומת הדשן סי' רכ"ח

תוד"ה דקיי"ל. ועוד דרגיל ר"ת לאמר דאפילו לר"מ בעי עדים בשעת נתינת הגט דאין דבר שבערוה פחות משנים, ע' נובי"ת חאה"ע סי' קי"ד ובח"ס אה"ע ח"ב סי' ס"ה ובתומים סי' ס"ח סק"ח ובקצוה"ח ר"ס מ"ב

בא"ד וכן שטר מתנת קרקע או שטר מכר שהוא לקנין קרקע ואינו לראיה אינו מועיל כלום לר"א כו', ע"ל ד"י ע"ב תוד"ה חספא ובקצוה"ח סי' מ"ב סק"א

בא"ד אבל בקידושין וגירושין לא מהניא הודאת בע"ד משום דמחייב לאחרים דבקידושין אסר לה אקרובים ובגירושין אסר לה אכהן. ע' מה שהאריך בזה באור שמח פ"ט הט"ז מה' אישות

ע"ב רבה אית ליה דרבא אלא מאי בינייהו כו', ע' אור זרוע ח"א סי' תרי"ז

תוד"ה אי מההיא. אבל לכתחילה צריך שיראה כתיבת הגט וחתימתו כדי שיוכל לאמר בפני נכתב קמ"ל דלא צריך כו', ע' בת' באר יצחק חאה"ע סי' ח'

תוד"ה וא"ר יצחק, בלא ר' יצחק נמי יש להוכיח כו' ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' מ"ג

דף ה' ע"א גזירה שמא יחזור דבר לקילקולו אי הכי כו' מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן. ע' בעתים לבינה לס' העתים סי' ע"ז

שם דבעא מיניה שמואל מרב הונא, ע"ל י"א . ע"ב תוד"ה יתיב ר"ה ובאור זרוע למס'