אור הישר (נשים א) קיא

דפוס ירושלים סי' קפ"א ובת' הריב"ש סי' פ"א וסי' קע"ז ובתרומת הדשן סי' רט"ו

ע"ב במשנה נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בא"י נותן לה ממעות א"י כו', ע' בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל דפוס ירושלים סי' פ"ב

שם רשב"ג אומר נותן לה ממעות קפוטקיא קסבר כתובה דאורייתא, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"ד

שם ת"ר הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות כופין אותה לעלות ואם לאו תצא בלא כתובה. ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב צד קפ"ו סי' ע"ח וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ק"פ

שם המוציא שט"ח על חבירו כתוב בו בבבל מגבהו ממעות בבל כתוב בו ארץ ישראל מגבהו ממעות א"י כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ר"ל

שם כל הדר בחו"ל כאילו עובד ע"ז וכן בדוד הוא אומר כי גרשוני היום מהסתפח כו'. ע' בסה"מ במ"ע להרמב"ן עשה ד' ובמגילת אסתר שם ובת' הרשב"א סי' קל"ד

שם דא"ר יהודא כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם כו', ע' דורש לציון דרוש ג'

תוד"ה הוא אומר לעלות. והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בא"י כו', ע', בת' חות יאיר סי' ר"י ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב ח"א סי' י"ד ובנובי"ת חי"ד סי' ר"ו

, תוד"ה היא אומרת. האיך תוכל לדוחקו לצאת ממקומו כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ר"ג

דף ק י"א ע"א כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח כו', ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שע"ב

שם א"ר אלעזר מתים שבחו"ל אינם חיים כו'. ע' תוס' סוטה ד"ה ע"א ובנובי"ת חי"ד סי' ר"ה ר"ו ובמש"כ בספרו אהבת ציון דרוש ח'

שם כל המהלך ארבע אמות בא"י מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ע"ל ק"י ע"ב תוד"ה הוא אומר ובס' שערי רחמים חי"ד סי' כ"ז

שם ואם אין אתה עולה הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה כו', ע' בעתים לבינה על ס' העתים דפוס קראקא צד ק"פ

ע"ב פרידה שתבעה אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור אלא מינה כו', ע' בס' המכריע דפוס לובלין חי"ד סי' ב'

שם חזינהו להנהו עזי דקאכלן תותי תאיני וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מינייהו ומיערב בהדי הדדי אמר היינו זבת חלב ודבש. ע' ירושלמי פאה פ"ז ה"ג ובתנחומא פ' תצוה סי' י"ג

דף קי"ב ע"א ריב"ל איקלע לגבלא חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי כו', ע' ח"ס חא"ח ס"ס קפ"א

שם אבל בברכותיה כתיב ויזרע יצחק בארץ ההיא כו'. ע' קונטרס בכור שור

שם ר' אבא מנשק כיפי דעכו. ע' תוס' גיטין ד"ב ע"א ד"ה ואשקלון ובס' כלכלת שביעית לגיטין שם

רש"י ד"ה אני ראיתי בבקעת בית שאן שהיא משאר ארצות. ע' בת' אבקת רוכל סוף סי' יוד

ע"ב א"ר חייא בר אשי אמר רב עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות שנאמר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם. וקשה דהכא משמע דהיא רק דרשת אמוראים. ובת"כ ר"פ בחקותי ברייתא מפורשת היא שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות, והכא סמך אקרא דדברי קבלה ושם דריש מקרא דהתם ועץ השדה יתן פריו. ורש"י שם הביא לדרשת התו"כ ע"ש. וקרא דעץ השדה מורה יותר על אילני סרק. משא"כ קרא דעץ נשא פריו אפשר לפרש על עץ פרי דוגמת תאנה וגפן דמסיק בהאי קרא. וע"ש בתרגום ובירושלמי שביעית ספ"ד וצ"ע.