אור הישר (נשים א) י

תוד"ה

לא אסרו וי"ל דקים ליה בהנהו דשרי. ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ו

דף כ"ב ע"א אי הוה כתיב להיתירא מי היה סמכת עלייהו דמר בריה דרבנא מי חתים עלייהו, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ו

שם א"ל רבינא לרב אשי מ"ש למעלה דקא חשיב לה לאשתו ומ"ש למטה דלא קחשיב לה לאשתו כו', ע' נוב"י קמא חאה"ע סי' כ"ו

במשנה מי שיש לו בן מ"מ פוטר אשת אביו מן היבום כו' חוץ ממי שיש לו בן מן השפחה ומן הנכרית ע' מיוחסות סי' קליה ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתפ"ז

שם מ"מ לאתויי מאי א"ר יהודא לאתויי ממזר פשיטא כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קט"ז ובתוספות רע"ק דמשנתנו אות י"ט ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ד

ע"ב והאי בר תשובה הוא והתנן ר"ש בן מנסיא אומר איזהו מעוות לא יוכל לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר השתא מיהא עושה מעשה עמך הוא. הנה מסוגיא זו מוכח דתשובה מועלת גם כשהוליד ממזר ואפילו לר"ש בן מנסיא, והוא כדאמרינן בקידושין ד"מ ע"ב דאפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירין לו שוב רשעו כו', וכן אמרו בירושלמי סנהדרין רפ"י אין כל דבר עומד בפני כל בעלי תשובה. ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו שאלו לקוב"ה חוטא מהו עונשו אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו, ולפ"ז בלתי מובן פירש"י בחגיגה ד"ט ע"א במשנה, אהא דר"ש בן מנסיא אם הוליד ממזר, וכן בברייתא שם ע"ב, דאפילו לא הוליד רק שאסרה על בעלה אינו מועיל תשובה, וע"פ דרך זה פירש"י נמי לעיל כ"א ע"א בד"ה עריות אפשר בתקנה, ועמש"כ בחידושי שם וצ"ע

שם ור' יוסי בר"י א"ק אחותך היא משום אחותו אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום בת אשת אביו, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ד

שם ורבנן אע"ג דכתיב אחותך איצטריך למכתב היא כו. מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא ע' בת' הגרע"א סי' מ"ו

שם ואימא פרט לאחותו מאנוסתו, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ה

תוד"ה בן. אע"ג דסתם אח או בן הוי אפילו ממזר כו' אלא משום דלא נילף מבני יעקב, ע' דורש לציון דרוש ז'

דף כ"ג ע"א א"ק בת אשת אביך מי שיש לו אישות לאביך בה פרט לאחותו משפחה ונכרית, ע' בת' הרשב"א סי' אלף קס"ב. שם לכי מגיירא גופא אחרינא היא, ע' דורש לציון דרוש ב

. שם א"ק כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הכותית קרוי בנך אלא בנה. ע' בגרסת הרי"ף ובת' הרמ"א סי' ס"ב, שם אמר רבינא ש"מ בן בתך הבא מן העכו"ם קרוי בנך, ע' ראב"ן סי' ס"ו ובאבני מלואים ר"ס ט"ז ובס' עולת שמואל בחדושיו לכתובות דף י"א ע"א

תוד"ה וכי יש. וא"ת ונימא שנואה היינו רשעה דהיא שנואה לפני המקום כו'. ע' העמק שאלה ל לשאילתות פ' וישב ס"ס כ"ז ובפ' אחרי סי' צ"ה אות י"ב

תוד"ה קסבר רבינא. וכן נראה עיקר לר"י דכיון דבתר ישראלית שדינן ליה הוה טפי ממזר ממאי דהוה שדינן בתר נכרי דאין ממזרות לנכרי כו' ע"כ, וכ"כ התוס' נמי בבכורות מ"ז ע"א ד"ה ולא תימא וכן פירש"י ג"כ בקידושין ס"ח ע"א ד"ה לחומרא שהממזרות תלויין בקידושין וע"ש ע"ב רש"י ד"ה ומשני מהכא ובאבני מלואים סי' ד' ס"ק י"ג ובס' עולת שמואל בחידושיו לכתובות ד"ג ע"ב

ע"ב במשנה לזה ב' ולזה ב' אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת כו', ע' בת' ח"צ סי' ק"ח ובאור שמח קונטרס זיקה מן אות כ"ד ולהלן

שם דיקא נמי דקתני ואינו יודע ולא קתני ואינו ידוע, ע' קונטרס בכור שור

שם ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע ביבמה לשוק, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רכ"ז

דף כ"ד ע"א אע"ג דבכה"ת כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי גז"ש אפיקתיה מפשטיה לגמרי, ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש שני

שם השתא דאמרת קרא בגדול כתיב אימא בכור לייבם פשוט לא לייבם א"כ אשת אחיו שלא היה בעולמו דמיעט רחמנא ל"ל, ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים

שם פריך ר' אחא ואימא למעוטי בוכרא דאמא, ע' קונטרס בכור שור

שם א"ק כי ישבו אחים יחדיו הוקשה ישיבת אחים זה לזה. ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' ל"ז

שם ואלא בכור דקרייה רחמנא למאי הלכתא לגריעותא מה בכור אינו נוטל בראוי כבמוחזק כו', וכ' התוס' דהו"מ למימר לחשיבותא שאין ירושתו חוזרת ביובל, ובבכורות ס"פ יש בכור תירצו התוס', משום דר' אלעזר פליג שם ואמר כולם חוזרין ביובל ע"ש, וע"פ תירוצם תתישב עוד קושיא, דהו"מ למימר לחשיבותא דיהבינן ליה אחד מצרא חלקו בירושה וחלק אחיו המת, משום דבכור קרייה רחמנא כדאמר אביי בב"ב י"ב ע"ב, אלא משום דרבא פליג שם, כדתירצו התוס' בבכורות מהא דר' אלעזר כנ"ל, ועמש"כ בחידושי לב"ב שם

תוד"ה וספק חלוצה. ולמה לא תחלוץ כיון דספק