אור הישר (נשים א) קו

משכנה כתובה כו', ע' בספר המקח לרב האי גאון שער ששי

דף צ"ח ע"א ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה קתבעה מזוני אתאי לקמיה דרבא כו'. ע' ראב"ן סי' ק"ז

שם מאן שם לך, ע' בת' הרא"ש כלל צ' סי' ו' וכלל ק"ה סי' ב' ובת' הריב"ש סי' שצ"ו ובתומים סי' ק"ג ס"ק ט"ז

שם והלכתא צריכה שבועה וא"צ הכרזה ע' חזקה רבה חאה"ע סי' כ"ח

במשנה רשב"ג אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין כו', ע' לח"מ פי"ז הט"ו מה' אישות

תוד"ה מוכרת. ואיכא למימר ההיא באלמנה מן האירוסין כר"ש דאמר כל שאין לה מזונות לא תמכור אלא בב"ד כו', ע' אור שמח פט"ז הי"א מה' אישות

תוד"ה אלמנה שמכרה. ור"ל אמר אין אונאה לקרקעות א"ר יוחנן אם היה דבר מופלג יש לו אונאה כו'. ע' בספר המקח לרב האי גאון שער ששי

ע"ב אר"פ הילכתא דבר שיש לו קצבה חולקין דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות, ע' בת' הרשב"א סי' תרע"א ובמיוחסות סי' סמ"ך ובת' מהר"ם ב"ב סי' רפ"ה

שם איבעיא להו א"ל זבין לי ליתכא ואזיל וזבין ליה כורא מאי מוסיף על דבריו הוא וליתכא מיהא קני א"ד מעביר ע"ד הוא כו', ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף כ"ח ע"א וע"ע בת' הריב"ש סי' רי"ד ובת' משאת בנימן סי' צ"ז

תוד"ה א"ר פפא. ועל טעות שאינו בא בזלות המקח אלא שהטעה בחשבון שאל ר' יעקב ישראל את ר"ת כו' ושוב חזר בו כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רנ"ב וסי' תת"ג וע"ש סי' שכ"ו ובקצוה"ח סי' קפ"ג סק"ו

תוד"ה דאמר להו. תימא אכתי אם מעביר על דעתו הוי שליח אמאי מעל שהאורחין העבירו על דעתו של שליח, ע' מה שתירץ בת' עונג יו"ט סי' ל"א

דף צ"ט ע"א מאי רע רע בדמים כו' דיקא נמי דקתני מודה ר' יהודא בקטנית כו'. וקשה מדוע צריך להביא ראייתו מהא דמסיק בתוספתא מודה ר' יהודא בקטנית הלא ממשנה גופה הי"ל להוכיח. דלפ"מ דפתח בטענתו גדול הייתי מבקש הי"ל לסיים והבאת לי קטן ומדוע מסיק ורע, ובע"כ דכוונתו ורע בדמים, היינו דאילו היה גדול הייתי מוחל על מקח הדמים. משא"כ עכשיו דהוא תרתי לגריעותא קטן ורע בדמים, ואף אם נפרש רע בתכונתו ג"כ הכוונה רע בדמים לפי טיב הסחורה וצ"ע כעת

שם דא"ל אי איתיית לי בשית כש"כ דהוה שוה תרתי סרי, ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' רנ"ב

תוד"ה אי הכי שליח. וא"ת מעיקרא נמי אין מעילת השליח אלא בטלית וי"ל כו'. ע' במעין החכמה דפוס רעדלהיים דף ל"א ע"א

ע"ב לאחד ואפילו לשנים לאחד ואפילו למאה, ע' בת' הריב"ש סי' רי"ד

במשנה שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תנ"ט

רש"י ד"ה לאחד ואפילו לשנים דלאו אורחייהו דאינשי דקפדי כו', ע' בס' שערי רחמים חח"מ סי' ה'

תוד"ה ה"ג בסה"ד. משום דאיכא למימר לתיקוני שדרתיך, ע' תומים סי' ס"ו ס"ק ס"ה ובמה שהאריך בס' חזקה רבה חאה"ע סי' צ"ה

דף ק' ע"א והלכתא שליח כאלמנה. ע' בת' הריב"ש סי' קע"ט וסי' רי"ד

שם התם כיון דאיכא דתורם בעין רעה ואיכא דתורם בעין יפה א"ל להכי אמדתיך אבל הכא טעותא היא א"ל לא איבעי לך למיטעי. ע' ירושלמי תרומות פ"ד ה"ד ובמה"פ שם

שם א"ר יוסף ארמלתא דזביני אחריותא איתמי וב"ד דזבין אחריותא איתמא. ע' בספר המקח לרב האי גאון שער ששי

תוד"ה רבא אמר. ופיר"ת דהכא מיירי בשליח דדיינים כו', ע' בת' הריב"ש סי' רכ"ח

תוד"ה אמר ר"נ. בריש האיש מקדש גרסינן אמילתיה דר"ג הא דאמרינן יתר משתות בטל מקח לא אמרן כו', ע' בת' הרא"ש כלל צ"ח סי' ה'

ע"ב משום דקרו להו בני אכלי נכסי דאכרזתא. ע' מיוחסות סי' נ"ד

במשנה הממאנת השנייה והאילונית אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רל"ב ובת' הרא"ש כלל נ"ג סי' ה' ובאור זרוע ה"א סי' תקצ"ז וסי' תקצ"ט

שם רב תני קטנה יוצאת בגט אין לה כתובה ובש"כ ממאנת שמואל תני ממאנת אין לה כתובה אבל יוצאת בגט יש לה כתובה כו', ע' בס' תשובת ש שמואל סוף קונטרס קדושי קטן

תוד"ה אלו דברים. ולשטרות כגון שייחדו לה לכתובה א"נ דתפסן מחיים דאל"ה לא גביא להו לא אשה ולא בע"ח, ע' תומים סי' ק"א סק"ד.