אור הישר (נשים א) קה

תוד"ה וכן בע"ח. וי"ל דצריכי דאי מקמייתא ה"א הראשונה מוציאה מיד השניה כיון דאין לשנייה כ"כ פסידא כו'. פסידא ע' במהרש"א ובתומים ס"ס קי"ח

תוד"ה אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן גרסינן בלא וי"ו כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב

תוד"ה ניזונת תנן. אלא נ"ל ה"פ ניזונת תנן וכאנשי גליל שהיא ניזונת על כרחן של יתומין כו', ע' אבני מלואים סי' י"ג ס"ק י"ז

דף צ"ו ע"א אר"ז אמר שמואל מציאת אלמנה לעצמה כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' פ"ו

שם א"ר אלעזר אלמנה שתפסה ממטלטלין במזונותיה מה שתפסה תפסה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רל"ט ובראב"ן סי' צ"ו ובת' מהר"ם ב"ב סי' שניו וסי' תקס"ג תת"ע ובת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ט ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב צד קל"ה סי' ג' ובת' הריב"ש סי' ק"ז

תוד"ה ת"ש. אלא כי היכי דלא תיקשי דשמואל אדשמואל כו', ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה אלמנה שתפסה. פי' הריב"ן דמיירי שתפסה לאחר מיתת הבעל וא"ת מ"ש דלמזוני מהני תפיסה טפי מכתובה כו', ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' ובשערי תשובותיו צד קמ"ח ובת' מהרי"ט ח"א סי' כ"ד

בא"ד וקשה שהרי פסק בתשובות הגאונים בכולי הש"ס הלכתא כמר בר רב אשי בר ממיפק שבועה ואודיתא כו', ע' בת' חות יאיר סי' צ"ד

ע"ב דתני לוי אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה כו'. ע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ב סי' י"ז צד קמ"ב

שם מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי ר' יהודא כו'. אין כן הגרסא בספר המקח לרב האי גאון שער ששי

שם ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה כו', בירושלמי דפרקין ה"ג מסיק עלה באת מלוה בעדים אומרת למזונות מכרתי באת מלוה בשטר אומרת לכתובה מכרתי כו'. וע' תומים סי' ק"ד ס"ק י"א

רש"י ד"ה ור' יוסי סבר. לפיכך הסתם יפה לה מפני לקוחות שלקחו שדות כו'. ע' בהקדמה לת' ושב הכהן

תוד"ה נכסי. א"נ מזונות שאני דכתובה מיד שנפרעה נסתלקה אבל מזונות לעולם יש לה כו', ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה נשאת. מדלא משכח עליה להביא ראיה אלא בנשאת ש"מ דנתקבלה כתובתה או דתובעת כתובתה בב"ד כו'. ע' ראב"ן סי' ק"ז ובחזקה רבה חאה"ע סי' קע"ט

תוד"ה רצה בחובו. וקשה לרבי דבשילהי יש נוחלין תניא שכמ"ר שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו כו' ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רמ"ו

בא"ד ונראה דאי הוה גריס התם לבעל חובי הוה ניחא דודאי כי לא אמר לפלוני אלא דקאמר לבעל חובי משמע דבחובו קאמר כו'. ע' בת' פמ"א ח"א סי' ל"ד

דף צ"ז ע"א בעו מיניה מרב ששת מוכרת למזונות מהו שתחזור ותטרוף לכתובה כו', ע' קצוה"ח סי' רכ"ו סק"ב

שם ניהי דאחריות דעלמא לא קבילת עילוך אחריות דנפשך מי לא קבולי קבילת ע' בת' הריב"ש סי' רמ"ד

שם איבעיא להו זבין ולא איצטריכו ליה זוזי הדרי זביני או לא הדרי זביני כו', ע' בת' מהרי"ק סי' קכ"ט וע"ע בת' הרא"ש כלל פ"ו סי' א

במשנה אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בב"ד. ע' בספר המקח לרב האי גאון שער ששי

שם בשלמא מן הנשואין משום מזוני כו', ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה זבין. וכגון שגילה דעתו בשעת המכר דאמר דליזבן תורי קא זבין כו', ע' תוס' קידושין מ"ט ע"ב ד"ה דברים ובת' מהר"ם ב"ב סי' רפ"ב וסי' תתר"י ובת' הרא"ש ריש כלל ל"ד ובחזקה רבה חי"ד סי' קע"ו ובאור שמח פי"ב הי"ב מה' גירושין

תוד"ה אי הכי. פירש"י אי הכי היינו ודאי כו' נראה כמו שפי' רשב"ם אי הכי קושיא היא כו' ע"כ. ע' בס' הצבא המובא בתמים דעים להראב"ד סי' רכ"ה מדה ה' ובת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ו

ע"ב אלא מן האירוסין מ"ט אמר עולא משום חינא ר' יוחנן אמר לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד מאי בינייהו איכא בינייהו גרושה כו', ע' בת' הרמ"א סי' ט' וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' מ"א וסי' קמ"ב ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב צד קע"ח וצד קפ"ב ובת' הרא"ש כלל נון סי' ה'

שם כל שאין לה מזונות לאתויי מאי לאו לאתויי גרושה, ע' בת' הריב"ש סי' ש"ג

שם מתניתין מני ר"ש היא דתניא מכרה כתובתה