אור הישר (נשים א) קד

במתא איבעי ליה למיתי, ע' בת' מהר"ם ב"ב סי' תקכ"ז. שם ב' שטרות היוצאים ביום אחד רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני כו' ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קכ"ט רס"ב ובס' התרומה סי' קל"א ובת' הרא"ש כלל ק"ז סי' ז'

רש"י ד"ה דכו"ע. ושבועה דבן ננס טעמא מאי דקסבר שמא תכסיף הרביעית הזאת את השדה כו', ע' בת' הרשב"א סי' אלף קי"א

רש"י ד"ה שני שטרות. מכר שדה אחת לשני בגי אדם ביום אחד ע"כ. וה"ה בשני שטרי מתנה, ורש"י לא בא לאפוקי רק שטרי חוב דבזה חולקים. וע' ברי"ף ובשערי תשובות למהר"ם ב"ב צד קס"ג סי' מ"ה

תוד"ה שנמצאת. ואור"ת דמשביעין אותה כדי שתפרוש אם התפיסה צררי. ע' בת' שארית יוסף סי' ל"ד

תוד"ה שני שטרות. דלא דמי להא דתנן היו כולן יוצאות בשעה אחת כו', ע' בחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב

תוד"ה לימא רב בסה"ד, א"נ ב' בע"ח ביום אחד או שתי כתובות ביום אחד כו"ע מודו דיחלוקו דחשו רבנן להפסד בע"ח משום נעילת דלת ולכתובות אשה משום חינא כו', ע' קצוה"ח סי' רנ"ג ס"ק י"ג

ע"ב כתב לאחד ומסר לאחר זה שמסר לו קנה ואי ר"מ אמאי קנה כו', ע' מהרש"א ומש"כ בזה בתומים סי' ל"ט ס"ק כ"ג

שם אמיה דרמב"ח כתבתינהו לנכסה לרמב"ח בצפרא לאורתא כתבתינהו למר עוקבא בר חמא כו'. ע' ראב"ן סי' פ"ה

שם אטו בירושלים יתבינן דכתבינן שעות כו', ע' בת' הריב"ש סי' ת"ד

שם א"ל אידך ואנא אפסיד א"ל את ידך על התחתונה אימא בר כ"ט בניסן את כו'. ע' בת' מהרי"ק סי' קל"ג וע"ע בת' רבינו אברהם בן הרמב"ם ז"ל דפוס ירושלים סי' ק"ג ובת' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ד וכלל ע"ו סי' ב' ובקצוה"ח ס"ס מ"ג ובס' עולת שמואל ח"א סי' ס"ז

רש"י ד"ה אנא דיינא על פי דיש גלותא והישיבה ע"כ. לכאורה בלתי מובן דר"נ יאמר לרב ששת ומר לאו דיינא מפני שלא נתמנית כמוני ע"פ ריש גלותא והישיבה ונראה כאילו יאמר הלא בי בחרו ולא בך, האם בשביל זה בטלה תורתו וחכמתו של רב ששת, ונלענ"ד דהלכתא גבורתא קא"ל בזה עד שרב ששת גופיה ג"כ לא יהיה נעלב מדבריו. והוא עפ"מ דאמרינן בברכות נ"ה ע"א אין מעמידין פרנס על הצבור אא"כ נמלכים בצבור, והיינו דאמרינן בר"ה ספ"ב שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים, הרי הוא דוקא אם נתמנה וע' בחו"מ ר"ס ח'. ולהכי שפיר קא"ל אנא דיינא ע"פ ריש גלותא והישיבה ומשו"ה כחי גדול שאין לך כח להוציא מידו שהרי יצא זכאי מב"ד שלי בשודא דדייני, אבל מר לאו דיינא מצד המינוי. ולהכי אפילו יהיה גדול מר"ג אין בכחו לבטל דינו של מי שנתמנה ע"פ הצבור כנלע"ד

ועפ"ז בלתי מובן מש"כ בתוד"ה אימיה דרמב"ח דשודא דדייני. הוא דוקא בדיין מומחה כר"נ בדורו דהא רב ששת גברא רבה הוה וא"ל ר"נ אינך דיין לעשות שודא דדיינא והוא פלא דלפי הבנת התוס' משמע דר"נ פסליה משום שלא היה נחשב בעיניו לדיין מומחה, א"כ בטלו כל דיני שודא דדייני בכל הדורות. אבל לפמש"כ ע"פ פירש"י הלא קא"ל ר"נ הכי רק מצד העדר ההתמנות לדון ולא נגע כלל מצד שאינו מומחה וצ"ע, וע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רפ"א

דף צ"ה ע"א יכלי למימר ליך את בר חד בניסן את כו'. ע' בת' הרשב"א סי' תתקס"ב ובת' הרא"ש כלל ס"ח סי' י"ד

במשנה מי שהיה נשוי ב' נשים ומכר את שדהו וכתבה ראשונה ללוקח כו', ע' בת' הרא"ש כלל ס"ג סי' די'

שם וכי כתבה ליה מאי הוה והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו כו' ע' קצוה"ח ר"ס קי"ח

שם רב אשי אמר כולה ר"מ היא וע"כ ל"ק ר"מ התם אלא בשני לקוחות דאמרי לה אי איתא דנחת רוח עבדת לקמא איבעי לך למיעבד כו'. ע' תרומת הדשן סי' שנ"א

שם התם איהו דאפסיד נפשיה בידים, ע' בת' הרשב"א סי' תתצ"ב ובמיוחסות סי' ע"ט

רש"י ד"ה מקחן בטל. ובב"ב מוקמינן לה באחת מאותן שלש שדות כו', ע' ברשב"ם שם ד"נ ע"א ובתוד"ה אילימא ובת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתע"ב וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער רביעי ובהגה"ה שם

תוד"ה וכי כתבה. אבל הכא אינו יכול למכור שלא תטרוף כל שעה, ע' נתיבות סי' ר"ט סק"ו

ע"ב נכסי לך ואחריך לפלוני עמדה וניסת בעל לוקח הוי כו', ע' בת' הרא"ש כלל פ"ד סי' ב' ובקצוה"ח ס"ס ק"ג ובחזקה רבה חי"ד סי ע"ח וע"ע בספר המקח לרב האי גאון שער רביעי

שם ניזונית תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה א"ד הניזונית תנן וכאנשי יהודא כו', ע' בת' הרא"ש כלל נו"ן סי' ט' ובראב"ן סי' צ"ח וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' שנ"ה.