אור הישר (נשים א) קב

אוסיף ביה דקלא לתוספות כתביה ה"נ בדאוסיף לה ע' בת' הריב"ש סי' ת"פ ובת' מהר"ם אלשיך סי' ט'

תוד"ה יכול לאמר. וא"ת ומאי מיגו הוא זה דאם יאמר לא גרשתיך יתחייב בשאר וכסות כו', ע' בס' בני אהובה פי"ב הי"ח מה' אישות

בא"ד וי"ל דכשאמר לא גירשתיך נמי פטור גם משאר וכסות דדמי לטענו חטין והודה לו בשעורים דקיי"ל דפטור. ע' קצוה"ח סי' פ"ח סק"ח וסק"י

דף צ' ע"א במשנה קמן שהשיאו אביו כתובתה קיימת, התוס' בסנהדרין ע"ו ע"ב הוכיחו מהכא דנישואי קטן לא הוי בעילת זנות אבל בת' הרשב"א סי' תת"ג כתב דהוי בעילת זנות. וכ' נמי דקרוב הדבר לבא לידי איסור ערוה דאורייתא, ושם בחלק רביעי סי' ר"ז הרחיב לחזק עוד דעתו בזה. והעיר מהא דמשנתנו וכ' דמשו"ה תנן בלשון שהשיאו ולא קתני משיא ולא תנינן לה אלא לאשמעינן דין כתובתה אם השהה אותה לאחר שתגדיל וסמוך לפרקן לאחר שגדלו מיד קאמר ולא סמוך לפרקן שראוים לגדלות כו' ע"ש. ובשו"ע אה"ע סי' א' ס"ג סתים דהוי בעילת זנות וע"ש בביאור הגר"א סק"ו, וע"ע ברש"י סנהדרין ק"ד סוף ע"א ובמק"א הארכתי בזה וע"ע בת' הרשב"א ס"ס אלף קפ"א ובת' מהר"ח או"ז סי' קמ"ז ובת' מהרי"ק סי' קי"ח ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' ה' וע"ע בת' ר"ב אשכנזי סי' ג'

שם א"ר הונא ל"ש אלא מנה מאתים אבל תוספות אין לה כו', ע' בת' הריב"ש סי' תע"ה

תוד"ה ל"ש. וי"ל דאשמעינן היכא דנשאה בתולה אע"ג דמשגדלה או נתגיירה כבר היא בעולה אפ"ה יש לה כתובה מאתים כו', ע' אבני מלואים ס"ס מ"ג

תוד"ה ש"מ. ותירץ רשב"ם דבע"ח מאוחר עדיף מלוקח שלא תנעול דלת בפני לוין כו' ע' תומים ר"ס סמ"ך

בא"ד עוד תירץ דהתם במטלטלין לפיכך מה שגבה גבה אבל במקרקע מה שגבה לא גבה כו', ע' קצוה"ח ר"ס ק"ד ובנה"מ שם וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' רס"ה

בא"ד וכענין זה היה רגיל ר"ת לפרש ש"מ מה שגבה גבה ממטלטלי כו'. ע' תומים ר"ס ק"ד

ע"ב ואמינא להו אנא בבע"ח כו"ע ל"פ דהוי מותר כי פליגי בכתובה כו', ע' בת' הגרע"א סי' קפ"ה

רש"י ד"ה כתובה נעשית. דאע"ג דלא תקון כתובת בנין דכרין אא"כ יש מותר על שתי הכתובות דינר דלא מיעקרא נחלה דאורייתא כו', ע' בת' הרשב"א חלק ששי סי' ס"א

דף צ"א ע"א אלא לישמעינן כתובה נעשית מותר לחברתה ואנא ידענא כו', ע' מגיד משנה ולח"מ פי"ט ה"ז מה' אישות

רש"י ד"ה היו שם. מותר דינר בשתי הירושות אינן כבמוחזק כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' רל"ו

תוד"ה וכי תימא. ועוד גרסינן בפר"ח בהדיא באין בניה של שנייה לאחר מיתה ע"כ פיר"ת אבני שנייה קאי כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קל"ז

ע"ב סבר רמב"ח למימר היינו מתניתין אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר א"ל רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי כו', ע' תשב"ץ ח"א סי' יוד

שם מצוה על היתומין לפרוע חוב אביהן כו', ע' בת' הרמ"א סי' מ"ח וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' קנ"ב ובת' מהר"ם ב"ב סי' רנ"ח ובת' הריב"ש סי' שצ"ב ובת' הגרע"א סי' ס"ח ובת' מהר"ם אלשיך סי' י"ד

שם הני קמאי מצוה עבדיתו כו', ע' קצוה"ח סי' ע"ה סק"ד ובחזקה רבה חאה"ע סי' קפ"ד

שם ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטוה"נ וא"ל אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך כו', ע' בת' הגרע"א ס"ס קפ"ה

תוד"ה מאי פסידא בסה"ד. וי"ל דמ"מ כל שעה יסלקנו שישום לו הקרקע כפלים על שויו, ע' קצוה"ח ר"ס ק"ט

דף צ"ב ע"א מ"ט בע"ח דיעקב כבע"ח דעלמא דמי, ע' בת' הגרע"א סי' קמ"ח

שם ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות וזקף עליו במלוה ומת ראובן כו', ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ו

שם אנן מטלטלי שביק אבון גבך ומטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי. ע' בדרוש וחידוש להגרע"א בסוגיין ובתשובותיו סי' קל"א ובת' באר יצחק חח"מ סי' ב' וע"ע בת' הרשב"א סי' תתע"ט וסי' תתפ"ה ושם ח"ד סי' קנ"ב ובת' הריב"ש סי' תע"ח ובכנסת יחזקאל סי' פ"א

רש"י ד"ה רצה מזה גובה. הלכך רצה לגבות משמעון עדיות גובה דא"ל אתה לקחת כל השדות כו', ע' ש"ך חו"מ סי' קי"ט סק"ג ובתומים שם סק"א ובחידושי פאר יעקב להגאון בעל שבות יעקב. ו

בסה"ד אבל כאן שמעון לאו בעל חובו הוא ואף עליו מכח טירפא הוא בא, ע' קצוה"ח סי' ק"ז סק"י.